Menu

דף יומי (הרב מאדאר)

שאל את הרב

פירוש למשמרות כהונה בברכות דף י"ז עמוד ב’

זה לשון המשמרות כהונה (ברכות י"ז כמוד ב' בדיבור המתחיל ואינו וכו' והתניא): "בד"ה ואינו וכו' והתניא פטור מנטילת לולב וכו' עכ"ל. לפום סה"ד הו"מ לאקשויי האי ברייתא בפטור מנטילת לולב אברייתא בשבת מברך"
פירוש: לפי הבנת הירושלמי בקושייתו שלא סבר דהאי ברייתא איירי בחול המועד אלה ביום טוב אפא איירי, אם כן קשה על דברי הברייתא שהובאה כאן (י"ח עמוד א') שאמרה שבשבת מזמן ומברך והלא אמרינן דביום טוב דדמי לשבת בכל מילי פטור? ואם כן אין הקושיא מהא דתניא פטור מנטילת לולב, על מאן דאמר שאין לו מי שישא משאוי בלבד, אלה אכולה עלמה.
המשך לשון המשך: "ויש לומר דביום טוב כיוון דנקבל על ידי עעמין טריד מקרי"
פירוש: שקושיא זו (מיום טוב על שבת), ניתן לישב באופן אחר. שחילוק יש בין יום טוב לשבת דביום יום טוב שהותר שיקבר על ידי עממין, מקרי טרוד ופטור. אך בשבת שאסור שיתעסקו בו עממין מזמן ומברך.
המשך לשונו: "אבל למאי דקאמר שאין לו מי שישא משאו פריך שפיר דביום טוב שאינו נושא משאוי דעל ידי גויים נקבר"
פירוש: הוקשה למשמרות כהונה, אם ניתן לתרץ שהטעם שביום טוב פטור הוא משום דטריד בזה שיתעסקו בו עעמין, אם כן מה מקשה הירושלמי על מאן דאמר שאין לו מי שישא משאו, אף הוא יתרץ שהסיבה דעלה פטור ביום טוב מפני שטרוד שיקברוהו עממין?! ועל זה תירץ, שלפי מאן דאמר שאין לו מי שיא למשאו קושיא במקומה עומדת, דלפי סברתו רק אם הוא עצמו טורח בקבורת המת דהיינו נשיאתו של מת מקרי תרוד ופטור, אבל אם צריך לחפש אנשים אחרים שיקברוהו לא מקרי טרוד וחייב. ולכן מקשה הירושלמי שפיר דווקא על מאן דאמר שאין לו מי שישא מסעו, ביום טוב אמאי פטור, והלא  ביום טוב אסור לישא את המת בעצמו אלה על ידי עממין, ועל ידי עממין לא מקרי טרוד וחייב? 

(זה הפירוש של הבחור היקר מלאכי כהן נ"י)

ביאור הגמרא הוריות י"ב ע"א מושחין את המלכים .

"כמין נזר" הכוונה משיחה בעיגול היקף הראש "כי" כף יונית היא האות X כידוע הטעם של נזר מלכים הוא פשוט והטעם של "כי" הכהנים הוא משום שהיא משיחה מעבר לעבר, וכל המשיחות במשכן נעשו כן וכן מנחת ריקיקין נמשחת בצורה כזו   

מתי קבעו את ימי החנוכה

הפירוש הראשון נכון.

ביאור דברי הגמרא במסכת גיטין

ממה שהתורה כתבה "וכתב ונתן" סמוכים משמע שאין עוד פעולות שיש לפני הנתינה, שאם כוונת התורה שגם כשמחוסר קציצה אפשר ליתן, היה צריך להיות כתוב רק "וכתב" או רק "ונתן".

ביאור דברי רש"י במסכת ברכות

אדם שנטמא טומאה חמורה צריך לספור שבעה ימים, וטובל ביום השביעי, לאחר טבילתו נקרא טבול יום ואסור עדיין לאכול בתרומה עד צאת הכוכבים, אחר צאת הכוכבים מותר בתרומה אבל עדיין נקרא מחוסר כיפורים ואסור באכילת קדשים עד שיאיר היום ויביא קרבנותיו. ולכן הוקשה לרש"י איך שייך לומר "ובא השמש" – ביאת אורו דהיינו זריחה, הרי אין הטהרה תלויה בזריחה כלל (ולא דומה לטבול יום שטהרותו אכן תלויה בשקיעה וצאת הכוכבים)? ועל זה תירץ רש"י שהבאת הקרבנות המטהרים אותו לאכילת קדשים תלויה בזריחה.

ביאור דברי הגמרא במסכת מכות

בגמרא מדובר שאנו יודעים מי היא אמו של האיש ושאביו כהן ויש לנו עדים שהתחתנו ושהאיש נולד מאשה זו, וכל זה היה פשוט לגמרא שזהו דבר מציאותי וידעו מה המציאות. אלא שבא רש"י להסביר היאך העדים מעידים שאיש פלוני שעד עתה הוחזק ככהן מכח אביו הוא באמת בן גרושה וחלל הוא. ועל זה תירץ שבאו עדים ואומרים שאמו של זה לפני שהתחתנה עם אביו הכהן התגרשה בפניהם ונמצא שאביו הכהן נשאה שלא כדין ובנו חלל.

מאמרים

מנהג הלבושים בג’רבא

ידוע מנהגם של בני עיר התורה ג’רבא בדור הקודם, כשהיו עושים סעודת סיום מסכת, היה הרב המסיים או אחד מהתלמידי חכמים שבסעודה, אומר דברי תורה בדרך דרוש ורמז, על המשנה האחרונה (או הקטע האחרון בגמרא) של אותה מסכת, וקוראים לזה "לבוש", כלומר שמלבישים על המשנה פירוש שאינו כפשוטה. לקראת ערב פסח יום בו נערכים "שיא" של סיומי מסכת – ננסה לברר שורש מנהג זה.

שאלה • סיפור • תשובה | דרשה קצרה לשבת פרשת שמיני

פרשת שמיני מתאפיינת כידוע בהלכות טומאה וטהרה של

לקריאה

שאלה • סיפור • תשובה | דרשה קצרה לשבת פרשת ויקרא

פרשת השבוע וחומש ויקרא פותחים בפסוקים “ויקרא אל

לקריאה
הצג עוד פריטים
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן