אבלות

נראה שכוונתכם לשאול אם לעשות את האזכרה בכ”ד אדר ב’ או בכ”ד ניסן, ובכן יש בזה מחלוקת, לדעת מרן הגרע”י זצ”ל ועוד האזכרה העיקרית היא בי”ג חודש דהיינו כ”ד ניסן, ולדעת מרן ראש הישיבה שיבדל לחיים טובים העיקר הוא הי”ב חודש דהיינו כ”ד אדר ב’, וכן מנהג ג’רבא (עיין בכל זה בשו”ת ים של שלמה יו”ד סי’ נ”ג), וכדאי לעשות אזכרה בשניהם.
אם לא הבנתי את כוונת השאלה תוכלו לשלוח שוב.

אזכרת ה-11 חודש יש לעשותה בחודש ניסן. לגבי אם האזכרה העיקרית היא ב-12 או ב-13 יש מחלוקת, ולדעת מרן הגרע”י ועוד העיקר הוא בי”ג חודש, ולדעת מרן ראש הישיבה העיקר הוא הי”ב חודש וכן מנהג ג’רבא (עיין בכל זה בשו”ת ים של שלמה יו”ד סי’ נ”ג), וכדאי לעשות אזכרה בשניהם.

לגבי העליה לקבר, לא נהגו לעלות ב-11 חודש, א”כ לא שייך עליה לקבר בניסן, רק ביום האזכרה שהוא בי”ב חודש או בי”ג חודש.

יש לעשות את האזכרה לאחר החג בתאריך, אלא אם כן אינכם יכולים באותו יום ואז עדיף להקדים מאשר לאחר.

מותר לאבל להשתתף בסעודת פורים רק שיהיה בלא כלי נגינה (חזון עובדיה פורים עמ’ ק”פ), ולכן אתם יכולים לבא אליו ולעשות סעודת פורים בלא כלי נגינה.

ואם אתם לוקחים אותו למקום שכבר יש כלי נגינה, אם רגיל להיות שם כל שנה יש חשש אבילות בפרהסיא ומותר לו לבוא לשם גם כאשר יש כלי נגינה (עיין חזון עובדיה אבילות ח”ב עמ’ שס”ה).

קודם כל זה נכון שיש מחלוקת בזה בין מרן הב”י להרמ”א כמבואר בש”ע (סי’ תקס”ח ס”ז).

זה נכון מה שאתם טוענים שהוא מוסיף 30 יום על הי”ב חודש, אבל גם אם נעשה באדר א’ בשנה הבאה כשיעשה אזכרה באדר נמצא שדחה את האזכרה ב-30 יום, ומה הרווחנו? ועל כרחנו לומר שגם אם משתנה הי”ב חודש הולכים בעיקר אחר התאריך שבו נפטר, וכיון שאדר ב’ הוא אדר העיקרי הולכים אחריו לדעת מרן.

מכיון שאבל מותר הוא לאכול בשר ולשתות יין כמו שפסק מרן בש”ע יו”ד (סי’ שע”ח ס”ח), נמצא שאינו מבטל את עיקר דין השמחה בפורים ולכן לא הקלו בשאר דיני אבילות, אבל אונן שאינו אוכל בשר ושותה יין ראו להקל לו מפני שמחת פורים.

יש לעשות אזכרה גם בי”ב חודש וגם בי”ג חודש.

ביום האזכרה יש להדליק נר ועדיף נר של שמן, להרבות בצדקה ובמעשים טובים לע”נ האבא זצ”ל.