Menu

תפילין

שאל את הרב

ישיבה בד’ אמות של המתפלל לצורך הנחת תפילין של יד

רשאי לישב בשעת ההנחה לצורך ההנחה בלבד.
אך אחר גמר מעשה ההנחה לא ישאר יושב אע”פ שעדין התפילין עליו (אשי ה’ פ”ב ס”ח)

חציצה בתפילין של ראש בפאה קבועה

בפאה כזו שאינו מסירה מראשו כמעט אף פעם, יש צד להקל יותר משאר פאות שהחמירו בהם האחרונים (ע’ הלכה ברורה סי’ כ”ז בבירור הלכה אות כ’ שאסף הדעות) ויש לומר דהו”ל כמיעוטו שאינו מקפיד שאינו חוצץ.

ואע”פ שמסיר אותה לנקותה, מ”מ תכלית הסרה זו הוא כדי להחזירה שוב, והו”ל כעמד לכתף דלא חשיב עמידה, וכמ”ש כיו”ב האחרונים (הובאו במחקי ארץ ח”ד עמ’ שע”ב), ובצירוף סברת הרשב”א שאין חציצה בתפילין של ראש, נראה שיש להקל בזה.

  • ומכל מקום אם אפשר שלא ליתן דבק בקדמת הפאה במקום התפילין, ולהניח שם התפילים מדי בוקר ישירות על הקרקפת – עדיף יותר.

מספר שאלות בתפילת שמונה עשרה

1. א) לפי פשוטו של ענין נראה שזה כעין כלל ופרט היינו אחר שאמרנו שהוא אלוקי אבותינו אנחנו מפרטים שמות האבות, ובפרט שהזכרת האבות יש כמה טעמים או להזכיר החסד שעשו ושהבטיח להם ה' וכן אנחנו מבקשים ומתפללים בצירוף זכותם, ובפירוט שמותם אנחנו מעוררים יותר רחמים. ומסתמא לפי סודן של דברים בכל תיבה מתיבות התפילה יש כוונות רבות.

ב) שאלה טובה! עיין ברש"י בחומש ריש פרשת לךלך שכתב הטעם לזה.

ג) ע"ש בתוס' שיישבו שאלתך.

2. הגמרא שם עמוד א' "תנא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר" וע"ש שם פירש"י הטעם לפי שאינם נעצרים, ומה שמזכירים בימות הגשמים "משיב הרוח" – חוק הגשם הוא מזכיר דרוח מועיל לגשם. ע"ש. וממילא הדבר מובן: טל שיכול להעצר – יש צורך לבקש עליו. רוח שאינו נעצר לעולם – אין צורך לבקש עליו.

ב) לפי מה שפירש רש"י שם בעמוד א' מה שאומרים משיב הרוח – לפי שהוא נצרך לגשם והוא כמו בקשה אחת. אבל הטל אינו נצרך לגשם – ובזה יתיישב לך מה ששאלת באות ג'.

ד) לפי שיש חולקים – ואנחנו עושים כמותם , וטעמם כנ"ל כי הרוח אינו נעצר לעולם.

3. א)-ב) בקשות אלו הם כלליות הנצרכות תמיד לכל עם ישראל וכתה הטור (סי' קי"ב) דבקשות שהם צורך דיבור – זה עצמו שבח לה' שכולם צריכים אליו (ולכן אומרים בעשי"ת וכתוב לחיים… ובספר חיים…), ובזה מתיישב גם ברכת שים שלום.

אמר לשם "קדושת תפילין" במקום "קודשת ה’"

הפרשיה כשרה, ואף מהודרת. מאחר ויש ג' צירופים להקל, וגם הספק שמא לא קידשת הוא ספק קלוש.

ברכה על פסוקי דזמרא אחר חצות

– סוף זמן ברכות של פסוקי דזמרא הוא עד ארבע שעות זמניות מתחילת היום, ויש מאריכים את הזמן בדיעבד ובשגגה עד חצות (ע' הלכה ברורה סי' נא ס"י).

– מתוך השאלה נראה שמדובר שכבר עבר זמן חצות, ולכן לכל הדעות לא יברך על קריאת פסוקי דזמרא.

הנחת תפילין לקטן מתחת לגיל בר מצוה

1) איני יודע מה נהגו בתוניסיה, אבל בארץ ישראל מבואר בספר שלחן גבוה ובספר ארץ חיים (סי' לז) שנהגו כדעת הרמ"א שלא להניח תפילין לקטן קודם בר מצוה. ע"ש. ועם כל זאת אם הקטן יודע לשמור התפילין כדבעי, מצוה לאביו לחנכו בתפילין כבר קודם גיל זה, כמ"ש בשו"ת יביע אומר ח"ו (סי' וג').

2) לא השגתי את דברי רבנו אפרים שציינת. אם תציין מקור מדויק, אשתדל לבדוק את הדברים.

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew