החטף פתח מבטאים אותו במהירות יותר מהפתח, וגם

כשוא פתח

א) לעולם שוא אינה נקראת כפתח אלא כחטף

1. נכון. 2. עיין מנחת שי (דניאל ו').

המלה "תהלל" נקראת למ"ד בצירי. כיון שרק שוא

זו מסורת עתיקה בג'רבא (לא בתונס) והכלל בזה

נכון. ואף על פי שהיא במקום שי"ן בעברית,

ברוב ספרי התהילים שיצאו ע"י המכון נכתב שוא

קמץ וצירי – תנועות גדולות, ואילו פתח וסגול

ראה בהקדמת מרן ראש הישיבה שליט”א לחומש איש

  סדרת שיעורים מסודרת ללימוד כללי הדקדוק עם

יש מנהג לקרוא בשו"פ ויש מנהג בשוא נע.

♦ דִּינֵי אֲמִירַת י"ג מִדּוֹת ♦ לִמְנוֹת י"ג מִדּוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו ♦ אֹפֶן מִנְיַן י"ג מִדּוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בַּאֲמִירַתם ♦ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בִּסְלִיחוֹת ♦ כַּוָּנָה וְדִקְדּוּק בַּסְּלִיחוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מֵהִלְכוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת ♦ תִּקּוּן חֲצוֹת עָדִיף מִסְּלִיחוֹת ♦ ועוד ועוד

בסידור איש מצליח הכ"ף בשוא נע כמנהג הספרדים

יותר נכון לומר החי"ת בחטף פתח כי כן

צריך להיות או בשו"א נע או בחטף פתח

בחטף פתח.

עומדים בה"א קצת שיש בה געיא, והשוא בלמ"ד

רש"י כתב שכל ה"א שהיא בחטף פתח היא

הנכון בחטף פתח כי המנגינה התאחרה לסוף המלה.

לא כל שוא נע, אלא רק בשתי אותיות

1. משקלה של מלה זו אינו סגול סגול,

תמיד ניקדו את החי"ת בחטף פתח. עם כי

שאלתך נסמכת על ההנחה שכאשר אותיות כל"ב מנוקדות

כאשר אומרים לשחטו בקמץ חטוף פירושו – לשחוט