הרב אהרן מאזוז

מוותיקי תלמידיו של הגאון הגר"מ לוי זצ"ל, ור"מ בישיבה ונמנה על מורי הצדק בבית ההוראה שעל ידי הישיבה. 
עורך משנה ברורה "איש מצליח" ח"ג על הלכות שבת, ובקיאותו רבה בהלכות שבת הסבוכות.
לאור קריאתו של מרן ראש הישיבה שליט"א, עוסק כעת בכתיבת ספר על סדרת הספרים "מנוחת אהבה" לרבו הגר"מ לוי זצ"ל, להרחיב את הדברים ולהביא את דעות החולקים.
כ"כ עורך את החוברות "מנוחת נדבה" על הלכות שבת הנלמדות בלמעלה ממאה וחמשים תלמודי תורה ובתי ספר.

שיעורי וידאו (37 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (371 שאלות)

אם אני מתארח שבת חתן אצל קרוב משפחה, והמשפחה נוסעים בשבת, איך עלי...

כתב מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת יבי"א (ח"ט סי' קח אות קכט) שאם אין אדם יכול לקדש לעצמו והוא נאלץ לצאת ידי חובת קידוש על ידי בני אדם כאלו שאינם שומרים שבת רק שעכ"פ מקדשים בשבת יש לו על מה שיסמוך. וטוב שיאמר בלחש קידוש היום עם המקדש ויתן בכוס עינו בשעה שמקדש.
הרב אהרן מאזוז

עירובי תחומין

1) אין לו בישוב שני רק 500 אמה וכמבואר בש"ע (ס' ת"ח סעיף א) ואפילו היה הישוב מוקף חומה שדינו כרה"י, שלא אמרו שכל עיר המוקפת חומה הוא כד' אמות אלא דוקא למי שהניח את עירובו בתוכה וכמבואר בש"ע (שם סעיף ב') ואם היה ישוב שני מובלע בתוך אלפים אמה של תחומו הרי היא כד' אמות ומשלם עליו עוד 500 אמה הנותרים וכמבואר בש"ע (שם סעיף א).
2) אם מניח עירובו בעיר השניה הרי היא כארבע אמות ויש לו ממנה אלפים אמה בכל רוח. ובלבד שתהיה מוקפת מחיצות לשם דירה ויש להקל גם במחיצות העשויות ע"י צורת הפתח, ע' ש"ע שם סעיף ב' ובכה"ח ס' חא אות י"א ומב' שם ס"ק ז אמנם צריך לדעת שלדעת מרן הנפכת העיר שישן בה כעיר שניה וממילא אין לו לילך בעיר זו רק עד מקום שנגמרים אלפים אמה מהעיר השניה והרמ"א מיקל בכל זה שלעולם העיר דינה כד' אמות וע"ש פרטי דינים ולא הארכתי כדעתי שהרי לדידן יש להחמיר כדעת מרן שהיא דעת רוב ככל הפוסקים.
הרב אהרן מאזוז

לעלות בשבת במעלית שבת

יש בזה מחלוקת בין אחרוני זמננו, ואין ראוי להקל בזה אלא במקום צורך גדול, וכמו שכתב מורנו הרב מנוחת אהבה חלק א' (פרק כ"ד סעיף ט"ז). ע"ש.
הרב אהרן מאזוז

מהו שיעור בורר לאלתר

הטעם משום שי"א שעד שעה נחשב לאלתר וכמו שכתב מרן מלכא זצ"ל בהליכות עולם (חלק ד' עמוד ע"ה) על פי המרדכי ויש לסמוך על דבריהם וכן נקטינן להלכה שכל משך הסעודה נחשב לאלתר רק שמרן מלכא זצ"ל בהליכות עולם כתב שאין להקל שתי קולות יחד ומרן ראש הישיבה להבדיל בין החיים סבירא ליה שאפשר להקל כשתי  קולות אלו ומה שכתבו האחונים שאין לברור אלא אחר שיצאו מבית הכנסת זהו משום שפעמים מתעכבים הרבה משום שמחת חתן וכלה וכדומה שיכולים להתעכב יותר משעה
הרב אהרן מאזוז

הנחת דג ברוטב קרוש על גבי הפלטה בשבת

הנה דעת מוה"ר הגר"מ הלוי זצ"ל במנוחת אהבה חלק ב' (פרק יו"ד הערה 148) להתיר בזה מעיקר הדין, וביאר הטעם משום ששם אוכל על המרק הקרוש. ומרן הראשון לציון הגר"ע יוסף זצ"ל בחזון עובדיה שבת ד' (עמוד שע"ג) כתב הטעם דחשיב גרמא, ובכי האי גוונא מותרת לכ"ע. ולפי זה אין לחלק בין רובו יבש או לא, וכן אין לחלק בין שומן שקרש ובין מים שנקרשו מחמת שומן שבהם. אולם בחזון עובדיה שם כתב בזה טעם נוסף דהוי רובו יבש, שאין בזה משום בישול. ומעתה אם רוב התבשיל יבש, כגון דגים שיש בהם מעט רוטב שנקרש, ודאי נוכל לסמוך על היתר זה הכתוב בשולחן ערוך. 
הרב אהרן מאזוז

הנחת חמאה על פלטה בשבת.

אסור להניח חמאה זו על הפלטה במקום שיכל לבוא לידי רתיחה שמא ישכחנו שם ויש בזה משום בישול. ולהפשיר את החמאה מותר לדידן שאין אנו חוששים לנולד וכמבואר בשלחן ערוך (סימן שי"ח שעיף ט"ז). ומשום ממרח אין שייך כאן. ובכלל אין ממרח באוכלין שכמבואר ברמ"א (סוף סימן שכ"א) עיין שם
הרב אהרן מאזוז

דין שעון סולארי, שנטען מהשמש, בשבת.

1. לדעת מרן ראש הישיבה זרם החשמל הוא מוקצה, כיון שבלא זרם החשמל הנמצא במצבר או בסוללה אין השעון משמש לכלום נחשב העיקר זה זרם החשמל והשעון נעשה בסיס לדבר האסור.
2. לגוף השאלה אם מותר  לצאת בשעון נטען כשכבר מוטען דיו, נראה שמותר מטעם שנזכר בשאלתך.
הרב אהרן מאזוז

הפעלה ידנית של קוצב חשמלי בשבת

לפי המובן מהשאלה המטרה של ההפעלה היזומה אינה להציל מפקוח נפש או איזו סכנה כיון שבלא זה פועל הקוצב מידי פעם ואין פעולה זו אלא לקצר את ההתקף. וא"כ נראה שיש לדונו כאיסור דרבנן שאינו מותר לצורך חולה שאין בו סכנה.

אמנם אם יש בזה הצלה מסכנה כגון שיכול להיות לו התקף בין פרקי הזמן ויבוא לידי סכנה וע"י פעולה זו מונעים את זה נראה שיש להתיר.

הרב אהרן מאזוז
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0