הרב אהרן מאזוז

מוותיקי תלמידיו של הגאון הגר"מ לוי זצ"ל, ור"מ בישיבה ונמנה על מורי הצדק בבית ההוראה שעל ידי הישיבה. 
עורך משנה ברורה "איש מצליח" ח"ג על הלכות שבת, ובקיאותו רבה בהלכות שבת הסבוכות.
לאור קריאתו של מרן ראש הישיבה שליט"א, עוסק כעת בכתיבת ספר על סדרת הספרים "מנוחת אהבה" לרבו הגר"מ לוי זצ"ל, להרחיב את הדברים ולהביא את דעות החולקים.
כ"כ עורך את החוברות "מנוחת נדבה" על הלכות שבת הנלמדות בלמעלה ממאה וחמשים תלמודי תורה ובתי ספר.

שיעורי וידאו (37 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (371 שאלות)

לזרוק אשפה בשבת

א) מותר לזרוק אשפה אם היא מפריעה בבית כגון שיש מחמתה ריח רע או שרוצה לזרוק עוד אשפה לפח ואין לו מקום, שדין האשפה כדין גרף של רעי שלא אסרו חכמים לטלטלו כשהוא מפריע בבית וכמבואר בשלחן ערוך (סי' ש"ח סעיף ל"ד). וכמובן שזה דוקא במקום שאין איסור הוצאה או ביום טוב שאין איסור הוצאה לרשות הרבים).
ב) במקום שאין עירוב אסור לטלטל בכיס שום דבר שנחשב טלטול גמור. וגם טישו משומש שאינו חשוב כלל, ודעתו לזרקו אסור לטלטלו, שלא התירו בדבר שאינו חשוב אלא אם כן מחובר בבגד. (עי' ש"ע סי' ש"א סעיף לט ובמשנ"ב שם ס"ק ק"נ).
הרב אהרן מאזוז

הוספת מים למיחם ביום טוב

אסור להוסיף מים מיו"ט ראשון ליו"ט שני כשם שאסור לבשל מיו"ט ראשון ליו"ט שני. אבל מיו"ט לשבת מותר לבשל ע"י עירוב. מכל מקום אין נכון להוסיף מים מהברז למיחם, כיון שבני אדם מקפידים שלא לשתות מים חמים בלא הרתחה ויש לחוש שמא ירתיח בשבת וכמו שכתב במנוחת אהבה ח"א (פ"ג סעיף ג'). ע"ש. ולכן יש להרתיח מים בקומקום על הגז ומשם ישפוך למיחם.
הרב אהרן מאזוז

בירור כמה מענייני בישול והטמנה בשבת

1. עיין למשנה ברורה (סימן רנ"ג סעיף קטן ט') שהיקל בזה לשיטת הרמ"א, דהטמנה במקצת לאו שמה הטמנה, ומשמע שסובר שלדעת מרן אין להקל. וכן נראה לדקדק מדברי הרשב"א בחידושיו ריש פרק במה טומנין, שלמד לאסור הטמנה במקצת מדתנן (שבת מט.) גבי גזי צמר שטומנין בהם ואין מטלטלין אותם, כיצד הוא עושה נוטל את הכיסוי והן נופלות, דמשמע שאינו מכוסה לגמרי, ואע"פ כן דוקא בצמר שרי שאינו מוסיף הבל. ולפי זה יש עוד לדקדק, דדוקא מבעוד יום הוא דשרי, אבל לא משחשיכה דקתני סיפא (שם נא.) לא כפהו מבעוד יום לא יכסנו משתחשך וכו', דמשמע דקאי אכיסוי דקתני רישא שאינו כיסוי גמור וכמו שדקדק הרשב"א, ואעפ"כ אסרו משחשיכה. ואין כאן מקומו להאריך יותר.
2. הנה הטעם שכתבו הפוסקים להקל לענין הנאה ממלאכת שבת במקום שיש מחלוקת, היינו משום דמעשה שבת אסור רק מדרבנן. ולפי זה נראה שאם דעת הפוסקים המובהקים להחמיר אין להקל, דלא גרע משאר איסורי דרבנן שאין להקל כדעות יחידות שאינם מהפוסקים שאנו נמשכים אחריהם. וכן מוכח ממה שהביא מרן (סימן רנג סעיף א), שאם השהה באיסור אין להקל אלא בשוגג ובמבושל כל צורכו אף שמצטמק ויפה לו. ע"ש. ולא סמך להקל על דעת היש אומרים שסוברים שמותר לכתחילה. והיינו משום דלדידן יש להחמיר בזה כדעת הרי"ף והרמב"ם.
ואף שיש נהגו להקל בזה, במקום שאין מנהג אין להקל אפילו בדיעבד. ולכן נראה שגם בנידון זה, כיון שדעת התוס' ורבנו יונה ועוד ראשונים שאנו נמשכים אחריהם וכן הסכמת האחרונים, יש להחמיר אפילו בדיעבד. כן נראה לי כעת ולא ראיתי מי שביאר זאת להדיא.
3. בדעה יחידאה ממש, נראה לי פשוט כמו שכתבתי, שהרי גם בדרבנן אין סומכים עליה כלל ואינה מצטרפת לספק ספיקא וכדומה.
4. לענין נתינת מים בתבשיל, אין ספק שאסור ואין לו דין מצטמק ורע לו, שהרי עכשיו מתערב עם התבשיל והרי הוא מצטמק ויפה לו, וכמבואר בתפלה למשה (חלק א' סימן ה' אות ה'). ע"ש.
אמנם לענין נתינת מים כמות שהן, הנה אמת נכון הדבר שמורנו הרב במנוחת אהבה (חלק ב' פרק י' סעיף כז) כתב שנחשב מצטמק ורע לו, מכל מקום מדברי מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט"א, נראה שאינו סובר כן, וכדמוכח בכמה מקומות. כגון ביחוה דעת (חלק ו' סימן כ"א) שלא צירף כלל דמים הוו מצטמק ורע להם. ע"ש ועוד. ולעניות דעתי קשה לומר אחרת, שהרי מים אין בהם בישול מלבד הרתחתן, ומה נפקא מינה אם רע להם או יפה להם. ועיין במנוחת אהבה שם (הערה 93) במה שביאר טעם היתר מצטמק ורע לו, ונראה שאינו שייך במים. ואין כאן מקומו להאריך יותר.
הרב אהרן מאזוז

קריאה בספרי "קומיקס" בשבת

כתב מרן בשלחן ערוך (סימן ש"ז סעיף ט"ז), מליצות ומשלים של שיחת חולין וכו', וכן ספרי מלחמות אסור לקרות בהם בשבת. ומקור דין זה מדברי התוס' (פרק כל כתב דף קט"ז ע"ב ד"ה וכ"ש), ומבואר שם שלמדו כן ממה שאסרו לקרות כתב שתחת הצורה, וכמבואר בגמרא פרק שואל (דף קמ"ט ע"א). וכן כתב הרא"ש פרק שואל בשם רבנו יונה. ונראה מדבריו שם, שגם הוא ז"ל מדמה דינים אלא לכתב שתחת הצורה. עיין שם.
ומשמע מכל זה שמה שאסור לקרוא בכתב שתחת הצורה, אינו משום הצורה כלל, אלא מצד עצם הכתב שהוא כסיפורי מלכים. ואם כן הדבר ברור שאין מקום לחלק אם מתאר את הצורה או חילוק אחר. ובאמת שגם אין חילוק אם יש צורה או אין צורה, אלא כל סיפורי מעשיות של מלחמות וכדומה, אסור לקרותם בשבת.
אלא שלמעשה מנהג העולם להקל בזה, כיון שנהנים מעצם הקריאה, ודמי למה שכתב הרמ"א (סימן ש"ז סעיף א'), שבני אדם שסיפורי שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת. וכן כתבו טעם להקל בזה, שעל ידי ריבוי הקריאה בדברים אלו אדם לומד לדבר צחות בלשון הקודש.
ומי שסומך על סברות אלו להקל, יוכל להקל גם בספרי קומיקס, שגם שם שייכים טעמים אלו. ומכל מקום היותר נכון להחמיר בזה לגמרי.
 
הרב אהרן מאזוז

הכנת קצפת ריץ' בשבת.

לפי מה שהבנתי הקצפת במיכל אינה יציבה אלא נוזלת וע"י שמוציאה בלחץ מתקשה ומ"מ נראה שאין בזה איסור שלא אסרו אלא הפיכת דבר מוצק לנוזלי משום נולד אבל אין בהפיכת דבר נוזלי למוצק משום נולד וכמבואר בחזו"ע שבת (עמ' רמ"א) ומשום בונה לא שייך בזה ואינו דומה לגבינה שאינו נעשה קשה וכמו שכתב בחזו"ע שבת ד' (עמוד רל"ז בהערה כ"א) ע"ש.
הרב אהרן מאזוז

מאכל שבושל בשקית קוקי בתבשיל בשרי אכילתו יחד עם מאכל חלבי.

דין נ"ט בר נ"ט (טעם בר נותן טעם) נכון גם בשעת הבישול וכמו שפסק מרן הראשול לציון הגר"ע יוסף זצ"ל בהליכות עולם (חלק ז' עמוד ס"ט) עין שם.
הרב אהרן מאזוז

דין שעון סולארי, שנטען מהשמש, בשבת.

1. לדעת מרן ראש הישיבה זרם החשמל הוא מוקצה, כיון שבלא זרם החשמל הנמצא במצבר או בסוללה אין השעון משמש לכלום נחשב העיקר זה זרם החשמל והשעון נעשה בסיס לדבר האסור.
2. לגוף השאלה אם מותר  לצאת בשעון נטען כשכבר מוטען דיו, נראה שמותר מטעם שנזכר בשאלתך.
הרב אהרן מאזוז
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0