הרב אהרן מאזוז

מוותיקי תלמידיו של הגאון הגר"מ לוי זצ"ל, ור"מ בישיבה ונמנה על מורי הצדק בבית ההוראה שעל ידי הישיבה. 
עורך משנה ברורה "איש מצליח" ח"ג על הלכות שבת, ובקיאותו רבה בהלכות שבת הסבוכות.
לאור קריאתו של מרן ראש הישיבה שליט"א, עוסק כעת בכתיבת ספר על סדרת הספרים "מנוחת אהבה" לרבו הגר"מ לוי זצ"ל, להרחיב את הדברים ולהביא את דעות החולקים.
כ"כ עורך את החוברות "מנוחת נדבה" על הלכות שבת הנלמדות בלמעלה ממאה וחמשים תלמודי תורה ובתי ספר.

שיעורי וידאו (27 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (370 שאלות)

לזרוק אשפה בשבת

א) מותר לזרוק אשפה אם היא מפריעה בבית כגון שיש מחמתה ריח רע או שרוצה לזרוק עוד אשפה לפח ואין לו מקום, שדין האשפה כדין גרף של רעי שלא אסרו חכמים לטלטלו כשהוא מפריע בבית וכמבואר בשלחן ערוך (סי' ש"ח סעיף ל"ד). וכמובן שזה דוקא במקום שאין איסור הוצאה או ביום טוב שאין איסור הוצאה לרשות הרבים).
ב) במקום שאין עירוב אסור לטלטל בכיס שום דבר שנחשב טלטול גמור. וגם טישו משומש שאינו חשוב כלל, ודעתו לזרקו אסור לטלטלו, שלא התירו בדבר שאינו חשוב אלא אם כן מחובר בבגד. (עי' ש"ע סי' ש"א סעיף לט ובמשנ"ב שם ס"ק ק"נ).
הרב אהרן מאזוז

לחבר תקע לשקע שעון שבת בזמן שהוא מכובה

נראה שפעולות אלו אסורות משום עובדין דחול, שהרי עיקר הפעלת מכשירים אלו אסורה ביום טוב, ולכן גם אם יש להתיר גרמא ביום טוב באיסורי דרבנן, אין להוציא ולהכניס מכשירים אלו לחשמל להשתמש בהם, ודוגמא לזה שמבואר בשלחן ערוך (סי' שכ"א סעיף י') שאסור לגרור גבינה במורג חרוץ בעל פפיות (פומפיה - מגרדת) ואף שאין איסור טוחן בגבינה, מכל מקום אסרו משום עובדין דחול, וכמבואר בפוסקים שם. ואכמ"ל.
הרב אהרן מאזוז

הוספת מים למיחם ביום טוב

אסור להוסיף מים מיו"ט ראשון ליו"ט שני כשם שאסור לבשל מיו"ט ראשון ליו"ט שני. אבל מיו"ט לשבת מותר לבשל ע"י עירוב. מכל מקום אין נכון להוסיף מים מהברז למיחם, כיון שבני אדם מקפידים שלא לשתות מים חמים בלא הרתחה ויש לחוש שמא ירתיח בשבת וכמו שכתב במנוחת אהבה ח"א (פ"ג סעיף ג'). ע"ש. ולכן יש להרתיח מים בקומקום על הגז ומשם ישפוך למיחם.
הרב אהרן מאזוז

הכנסת תקע לשקע ביום טוב

המשנה ברורה שם לא כתב כן בדרך כלל שדבר האסור משום עובדין דחול אם הוא באופן שאי אפשר לשנות והוא צורך שבת מותר, אלא כתב כן להסביר מה שכתב מרן בש"ע שאם אי אפשר לרדות בדרך שינוי, יש להתיר אף כדרכו. וביאר המשנ"ב הטעם כיון דרדיית הפת לא הויא שבות גמור, אלא משום עובדין דחול אסור, לכך התירו כשאי אפשר לשנות. ע"ש. ולפ"ז יש לומר בפשיטות שלא נתכוון לעשות כלל בהלכה זו, אלא שהתירוה בשינוי לצורך שבת לא היה מקום להתיר אף כשאי אפשר בלא שינוי. אבל כיון שאין רדיית הפת שבות גמור, אלא רק איסור קל של עובדין דחול, לכך התירו לצורך שבת. ומעתה לא נוכל ללמוד מכאן לשאר מקומות, די"ל דהיכן שהתירו התירו והיכן שלא התירו לא התירו. ובאמת שיש חילוק בין לחם לצורך שבת לשאר צרכי שבת, שהרי אם שכח קדירה ובשלה בשבת אסור אפילו בדיעבד, ולענין פת הקלו, וכמ"ש במשנ"ב שם (ס"ק ל"ג). ע"ש. וגם מצאנו כאן בסימן רנ"ד שאם הדביק בהיתר, שהתירו לו לרדות כדרכו, ולא חששו לעובדין דחול, ובעלמא מצאנו שגם לצורך שבת ויו"ט החמירו בזה, וכמבואר בש"ע (סימן שכ"ג סעיף ה'), שאין להביא כדי יין בסל ובקופה כדרך חול אלא יביאם לפניו וכו' שישנה מדרך חול. ע"ש. ועל כרחך לחלק דשאני לחם לצורך סעודות שבת. או שכאן אין נראה שעושה מלאכה, משא"כ שם שנראה כמעשה חול ממש לשאת משאות ויש להחמיר בו יותר. ומעתה אף שמצאנו שם בדין המביא כדי יין שאם אי אפשר לשנות מותר, מ"מ לא נוכללעשות מזה כלל לכל דבר האסור משום עובדין דחול, דדילמא דוקא שם הקלו שאינו נראה כעושה מלאכה גמורה, משא"כ כשמשתמש בכלי כדרכו בחול רק שעושה באופן שאין בו איסור, וכמו שמצינו שאסרו הפוסקים לגרור גבינה במגרדת אף שבגבינה עצמה אין איסור. והנה כל מה שכתבתי כאן אינו למעשה, שעדיין הדבר צריך אצלי בירור בכלל זה אם יש להתיר כל איסור עובדין דחול כשאי אפשר לשנות. ומ"מ כנדון דידן נראה לע"ד שאינו בגדר אי אפשר לשנות, שהרי אפשר לבשל ולצלות על אש הגז ולא להפעיל מכשירים חשמליים. ואה"נ באופו שאין לו גז, כגון שנגמרו בלוני הגז, יש מקום לדון להתיר (ואפשר שלענין יו"ט מסתבר להקל בזה, אחר שהתירו בו כמה מלאכות גמורות שכל שאי אפשר באופן המותר יש להתיר גם באופן שיש בו משום עובדין דחול). ויש לי עוד אריכות בזה, ואין כאן מקומו.
הרב אהרן מאזוז

חימום בתנור מאכל פרווה אחרי בשר עוף

1. אם היה העוף מבושל או צלוי וראוי לאכילה ורק התחמם בתנור, אינו משאיר שומן בכתלים ומאכל פרווה שאפו שם מותר לאכלו בחלב.
2. אם חיממו את הפרווה על המגש שחממו את העוף, מן הסתם אין המגש נקי ואסור לאכלו עם חלבי.
3. באופן הנז' שאין שם רק חימום בעלמא דינו כמו שנתבאר.
אבל אם תחילה צלו שם דבר שאסור באכילה הרי יש לחוש לשומן שנדבק בדופני התנור ואם אפו שם דבר פרווה אסור לאכלו עם חלב. כיון שלאפשר לאכלו בלא חלב. ואם היה דבר שאסור באכילה, כיון שלא נגע חלבי ההיתר באיסור אין כאן אלא ריח של איסור ואינו אוסר בדיעבד. ואם נגע במגש שצלו בו איסור נאסר המאכל לפי הכללים.
הרב אהרן מאזוז

הכנת קצפת ריץ' בשבת.

לפי מה שהבנתי הקצפת במיכל אינה יציבה אלא נוזלת וע"י שמוציאה בלחץ מתקשה ומ"מ נראה שאין בזה איסור שלא אסרו אלא הפיכת דבר מוצק לנוזלי משום נולד אבל אין בהפיכת דבר נוזלי למוצק משום נולד וכמבואר בחזו"ע שבת (עמ' רמ"א) ומשום בונה לא שייך בזה ואינו דומה לגבינה שאינו נעשה קשה וכמו שכתב בחזו"ע שבת ד' (עמוד רל"ז בהערה כ"א) ע"ש.
הרב אהרן מאזוז

בישול בורגול בכלי שני בשבת

אם הבורגול שמתבשל בכלי שני בלבד הרי הדבר אסור. ואם יכל לתקנו לאכילה גם במים צוננים או על כל פנים פושרים, מותר אפילו בכלי שני (שאין להחשיבו מקלי הבישול משום שנתקן בכלי שני , שהרי גם במים פושרים וצוננים ראוי לתקנו בהם וכמבואר במנוחת אהבה חלק ב' פרק י' הערה 126)
הרב אהרן מאזוז

טלטול עגלת תינוק במקום שאין עירוב.

במקום שאין עירוב אסור לטלטל גם על ידי ילד קטן (שלחן ערוך סימן שמ"ג סעיף א').
ובמקום צורך גדול יש להקל על ידי גוי, כגון שאי אפשר להכין סעודת שבת במלון. אבל אם אפשר רק שיותר נוח ונחמד לאכול במקום אחר צריך להכין סעודות במקום שנמצא ולא יסמוך על היתר זה.
ובמקום שיש עירוב, גם מי שמחמיר שלא לטלטל משום כל מיני ספקות ומחלוקות פוסקים, יוכל להקל על יד גוי לכחתחילה.
הרב אהרן מאזוז
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0