הרב דקל כהן

שיעורי וידאו (92 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (37 שאלות)

לפי מה נקבע שנות הערלה של העץ

1. העיקר להלכה כדעת הרמב"ם שהזמן הקובע בכל זה הוא ראש השנה ופוסקים כמותו בין לקולא בין לחומרא כלומר בין פירות שנכנסו משישית לשבעית שאם חנטו לפני ראש השנה אינם קדושים ואם חנטו אחר ראש השנה קדושים ובין פירות שנכנסו משביעית לשמינית שאם חנטו לפני ראש השנה קדושים ואם חנטו אחר ראש השנה של שמינית אינם קדושים.
ככלל אין באפשרותו של כל אדם בשום מקרה כמעט (אלא אם כן על פי הוראות תלמיד חכם גדול) לבחור איזה דעה שרוצה או להחמיר כשתיהם וכל שכן לא להקל כשתיהם  תמיד תתייעץ עם רב חשוב וכך תכלכל דבריך במשפט.
2. מנין שנות הערלה נקבע על פי ראש השנה. ומכל מקום אחר שיעברו שלש שנים ותגיע השנה הרביעית כל פרי שיצא לפני ט"ו בשבט דינו ערלה ורק פרי שיצא אחר ט"ו בשבט של השנה הרביעית יצא מכלל ערלה ודינו נטע רבעי וכך דין כל הפירות שיצאו עד ט"ו בשבט של השנה החמישית והפירות שיצאו משם ואילך הרי הם חולין גמורים
3. יש אומרים שדין תוספת שביעית לא שייך גם במוצאי שביעית אבל להלכה אין דין תוספת במוצאי שביעית ומכל מקום כל דין תוספת שביעית לא שייך כלל בזמנו לכן מותר לעשות כל מלאכה בשנה השמינית אף על פי שהפירות של שביעית ומכל מקום פירות שהגיעו בשביעית לשליש גידולם הרי הם קדושים בקדושת שביעית וצריך לשמור אותם בקדושה 
הרב דקל כהן

הפרשת תרומות ומעשרות בלי להבין את נוסח המעשר

הגאון חזון איש תיקון זאת, וכן הסכים הגאון רבי בן אבא שאול ויש חולקים וסוברים שאין זה מועיל כלל, וכן דעת מרן רבנו עובדיה עובדיה זצ"ל. ועם זאת יש מקום לסמוך להקל בזה בשעת הדחק כשאין באפשרותו להשיג את הנוסח המפורט, או במי שאינו מבין או אינו יודע לקרוא, ולכן בסידור איש מצליח הובא נוסח זה ונכתב שהוא לשעת הדחק, וזה בהוראותו של מרן ראש הישיבה שליט"א (וראה עוד בענין זה בהרחבה בחוברות תנובות שדה גלינות 25-26) 
אבל ודאי שלכתחילה תקנה פירות וירקות מחניות שמוכרים בהם פירות מעושרים בהשגחה טובה, או שכאשר תצטרך לעשר יבוא אדם שמבין ויעשר, כך יש לכם לעשות מעכשיו אבל מה שהיה עד עכשיו אינו איסור 
הרב דקל כהן

הדרכה למציאת זיווג

הקב"ה הוא היחיד אשר בוחן ליבות וכליות בני אדם ורק הוא יודע בוודאות אם פיהם וליבם שווה, ואם התנהגותם החיצונית משקפת את רצונם הפנימי, אנחנו בני אדם אף פעם לא נוכל לברר דבר זה בצורה וודאית, אך בכל זאת נוכל ע"י השתדלות להגיע ע"פ רוב להבנה הקרובה לאמת מהי הפנימיות של אותו אדם בענין זה או אחר. כמובן ששאלה ישירה המשקפת את בבירור מהי התשובה שרצונך לשמוע על פי רוב לא נוכל ללמוד מכך כלום כי הנשאל יענה את מה שמבין שהשומע חפץ בו (אלא א"כ הוא אדם ישר ואמיתי כ"כ) ועם זאת לפעמים אפשר ללמוד מעט מסגנון התשובה והנחרצות שבה.
הדרך לברר באופן נכון יותר ענין זה או כל ענין אחר כיוצ"ב , היא לשאול בצורה שלא יהיה ניכר כלל מהי דעתך בענין זה והיינו למשל בענין צניעות להעלות את הנושא לדיון בצורה שבו מציגים את שני השיטות בצורה שווה עד כמה שאפשר (הן מצד אריכות ההסבר והן מצד איכותו לא צד אחד בצורה קולחת וצד אחר בצורה רפה) יש סוברים כך וטענותיהם כך וכך ויש סוברים כך בטענות אלו ואלו, ומעניין אותי לדעת מהי דעתך בענין זה .... או לספר סיפור שהיה בקיצוניות לכאן או לכאן ולראות את התגובה, וכן כיוצ"ב וזה דרך נכונה בענין זה ובשאר העניינים. זו היא ההשתדלות שלנו, אבל מעל לכל תמיד לפני ואחרי כל פגישה ומעשה והשתדלות, חובה להרבות בתפלה מכל הלב למלך מלכי המלאכים הקב"ה למצוא את זיווגנו האמיתי כמה שיותר מהר ולבוא בברית הנישואין. כי באמת זהו הדבר העיקרי הקובע, יתכן שננסה ונתאמץ ונבדוק וכו' וכו' ולבסוף חלילה לא נקבל את מה שחיפשנו כיון שלא היתה סייעתא דשמיא. ומצד שני יתכן שאדם ההולך בתמימות ולא מתחכם ולא מתכנן יותר מדאי ועם זאת יזכה לטוב ביותר מפני שמרבה בתפלה על כך, ומשליך יהבו אל ה' ובוטח בו ורק בו, ובעבור זאת ה' יתברך דואג למלאת לו משאלות לבו ונותן לו את המושלם ביותר, ויש להפנים דבר זה ולהשתמש בו בכל תחומי החיים, רפואה, פרנסה, הצלחה, חינוך הילדים, וכל דבר וענין שיהיה עיקר העיקרים הוא תפלה ורק תפלה!
ובענין הצניעות ישנם דברים שהם הלכות פסוקות וברורות ועליהם כמובן אין מקום להתפשר להקל , עגון ביגוד צמוד אפילו במקצת, ביגוד מעט שקוף, איפור מופרז, תכשיטים בולטים, צבע צעקני, אורך החצאית, כיסוי ראש מלא מטפחת או כובע צנוע, כל אלו זה דברים שאין בהם מקום לפשרה, וכל המקפידה בכך תבורך מפי עליון ולא תפסיד מכך מאומה אדרבה רק תרוויח כהנא וכהנא, בשאר עניינים אך צריך לנהוג בצורה מבוקרת לא להגזים כלל ולקפוץ לדרגות יותר מדאי מכמה סיבות, האחת שפעמים עושים דברים שלא שלמים איתם וזה גורם לדיכוי הטבע הנשי של האשה (אע"פ שקשה להודות בכך) ויכול חלילה לגרום לדברים קשים שאין כאן המקום לפרטם. השניה, מצד הבעל שיהיה בע"ה שכל אשה מחויבת למצוא חן בעיני בעלה וחומרות נגד רצונו יכולות ליצור דברים חמורים ואסורים, אפילו אם הבעל צדיק וחסיד, וכלל גדול בידנו שדבר חומרא או חסידות אסור בתכלית האיסור שיגרום חלילה לעבירה אחרת, ויש עוד סיבות.
המשפט הכתוב בשאלה "בשביל צניעות" אין הלכות ברורות" וכו' הוא משפט לא מקובל כלל, מה הפירוש בשביל וכי את מחליטה דברים כאלו ואחרים ע"פ דעתך?! בשום פנים אין כדבר הזה, כל דבר חייב להיות בהדרכה של רב מוכר (או של רבנית שהיא מודרכת ע"פ רב מוכר) ורק ע"פ דבריו נדע אם יש הלכות ברורות ואם אין הם גובלות בחומרות, ואם לך מתאים חומרה זו או אחרת. כל מי שעושה אפילו דברים טובים בהחלטה אישית בלי יעוץ והכוונה זהו מתכון לכישלון ועוד חסרונות חלילה.
כמו כן המשפט "יש לי דעות והשקפה נכונה" גם הוא נשמע כקביעה וידיעה אישית ולא מודרכת, וגם יש בזה הרבה חוסר ענוה בלשון המעטה. הענווה היא אבן יסוד ביהדות, ואילו הגאווה היא אחד המוקשים המסוכנים ביותר לכל יהודי, ויש לעבוד ע"כ הרבה מאוד וראשית צריך אומץ אמיתי להודות שנגועים בזה, ורק אח"כ צריך ללמוד בספרי מוסר בגנות הגאווה ועל מעלת הענווה במטרה לתקן.
ויש לדעת שלכל אדם יש מצוות או סוג מסוים של מצות שהוא מתחבר מאד אליהם מטבע וקל לו לקיימן ולהחמיר בהן עוד ועוד, אך ישנם מצוות אחרות שאינן מצוות שבאות לו בקלות אלא מקיימן בקושי רב וממעט בהן מאד או משאיר אותן לאחרים. והאמת היא להיפך שדווקא אותן מצוות שקשה לנו לקיימן הן עיקר התיקון שלנו והמטרה שעבורה באנו לעולם כי "אדם לעמל יולד" ולא לעשות הכל בקלות.
יתכן שאת מתחברת מאד למצוות הצניעות וקל לך להקפיד בה ולהחמיר בה כמה שיותר, אך אולי מצוות אחרות חשובות לא פחות קשה יותר אולי כיבוד הורים או גמילות חסידים או הארת פנים לאחרים או לדון לכף זכות או תפילה או אמונה ובטחון או שפה נקיה או לשון הרע או עניינים אחרים. וקל מאד לבקר אחרים שאינם עושים כמונו את הדברים שקל לנו לעשות שקל לנו לעשות, וקשה מאד לאדם לגלות ולהאמין להודות ולעבוד על חסרונותיו. והאמת היא שלפני שהאדם מחנך ומתקן ומתלונן על כל העולם, ראשית, ראשית יש לו לגלות את חסרונותיו ולעבוד עליהם, כפי מה שאנו מבנים, אתם חפצים באמת לעשות רצון ה' בלבב שלם בכל תחום ועניין ולכן ודאי שאם תפנימו את הדברים הנזכרים ולא תנסו להתחמק או לתרץ תירוצים ולהתווכח תצליחו בע"ה לעלות מעלה מעלה בכל מצוה ובכל מידה. ואין תחושת סיפוק גדולה מזו שעניין מסוים שהיה רחוק מאתנו וקשה לנו לעשותו, הצלחנו לכבוש אותו ולקנות אותו בקנין גמור ושלם וגבי הזיווג ע"פ רוב מזווגים לאדם אשה ע"פ מעשיו, כלומר מישהי הדומה לו בערך בדרגה הרוחנית ואין הכוונה באותם תחומים, כי תחומי האשה והאיש במצוות שונים מאוד בהרבה עניינים, הוא בעיקר בתורה ותפלה והיא בגמילות חסדים וצניעות, אלא הכוונה לרמת הרצון וההשקעה והמסירות וההקפדה בפרט במה שקשה וכאמור. ע"כ מלבד התפלות וההשתדלות יש לכל אחד לעבוד בעיקר על עצמו שיהיה יותר טוב, ובזכות זה יזכה לבן זוג מוצלח יותר, כל בחור ירא שמים ועוסק בתורה אפילו שהוא רגיל ולא מיוחד כ"כ, זו היא זכות גדולה להיות עזר לו ולהקים עמו בית כשר ונאמן בישראל ולתמוך בו כמה שיותר כדי שיוכל לעבוד עבודת הקודש בשלמות בכמות ואיכות ולא צריך לברר יותר מדאי, ואין זה נכון לעשות כן, ויש להתייעץ עם אנשים המבינים בתחום או בוגרים (ולא חברות צעירות) אם חושבים לבטל שידוך, ולשתף אותם בלבטים ובספקות, ולא להחליט לבד!
בעה"י שמו ויתעלה אם תלכו בדרך זו לעבוד על הדברים הנזכרים באמת ויושר ואומץ, במסירות נפש תזכו בקרוב למצוא את זיווגכם המתאים לכם ביותר כרצונו של הקב"ה ותיקמו את ביתכם עם יסודות איתנים של תורה ויראת שמים והכוונה רבנית.
אפשר לבקש הכוונה נוספת דרך האתר, אך בשאלות אלו ודומיהן יש לפרט יותר על הרקע המשפחתי וכיצ"ב        
הרב דקל כהן

אכילת סעודה קודם תפלת מנחה

1. הנזהרים שלא לאכול לפני מנחה ארוחה ע"פ רוב מקילים להתפלל מנחה גדולה וטעמם ונימוקם עמם, והמקפידים להתפלל מנחה קטנה סומכים לאכול סעודה רגילה לפני מנחה. וזה מנהג העולם דורות רבים להקל בזה, והטעם שיש זמן קבוע לתפלה ואין חשש שישכחו או שיש מי שמזכיר לו להתפלל, ולהחמיר בשניהם קשה מאוד, ורק יחידי סגולה עושים כן.
2. כל טעם בפני עצמו מספיק, או זמן קבוע, או שומר ואפשר להקל גם ע"י שעון מעורר שיצלצל סמוך לזמן התפלה להזכירו להתפלל בפרט בשעון מעורר שבנייד שכותבים בו מה בא להזכיר.
הרב דקל כהן

נישואים עם קראים

אין חשש ממזרות אצל הקראים מכמה סיבות, וכן אינם צריכים גיור, ומותרים להתחתן עם ישראל. וכל זה כשהיא מוכנה לעזוב לחלוטין את דרכם הפסולה והנולזה ומקבלת עליה את כל מצוות התורה ודברי חכמים בלי שום יוצא מן הכלל ויש להודיעה שאם תחזור לסורהלגמריי או  במקצת לאנ יוכלו להמשיך ביחד. אבל אם אינה מכונה או מפקפקת בסחלק מן המצוות ואין שום דרך להשפיע עליה בדרכי נועם יש לגרשה, ואם מכונה להשתנות לגמרי כאמור, צריכה ללכת לרב או לרבנית אורתודקסים מוכרים ולקבל בפניהם בקבלה גמורה את כלל ההלכות של הדת היהודית, ותשמע מפיהם את עיקרי יסודות היהדות (שמירת שבת, וחגים, פסח, כיפור, טהרת המשפחה, כשרות, ועוד ותתחייב ללמוד את כל ההלכות ופפרטי הדינים  ולעשות כן(עדיף אם אפשר ללמןוד בשיעורואם אי אפשר אזי ללמוד לבד עם הבעל) וצריכים בני הזוג לקבל עליהם רב מוסמך להתייעץ עמו בכל דבר ולנהוג ככל אשר יאמר (דבר זה נצרך לכל יהודי וכל משפחה, ובקראים וחוזרים בתשובה זה חובה גמורה)
הרב דקל כהן

חיבוק ונישוק בין אב לבתו הגדולה

אסור לאב לנשק את בתו אם היא בושה לעמוד לפניו ערומה או שהתקדשה, וכמו שכתב בספר נתיבות לשבת (הורוויץ) על אבן העזר (כ"א סק"ח) וכן כתב המאירי בסוף מסכת קידושין.

ואפילו אם היה איזה היתר בזה ברור הדבר שזהו דוקא אם הבעל מסכים או עכ"פ אינו מקפיד אבל אם הבעל אפילו רק לא נח לו בדבר אין רשות לאב לעשות כן כי אחרי שהתחתנה הרי היא ברשות בעלה, והוא רשאי למנוע ממנה מלעשות דברים שאינם נוחים לו, ואפילו פטורה היא מכיבוד אב ואם  כשבעלה מקפיד בדבר, משום שהיא משועבדת לו, כמו שכתב ביו"ד (ר"מ סי"ז) ובש"ך (ס"ק י"ט) אלא שמן הראוי שלא יקפיד בעלה כ"כ אלא בדברים חריגים.

ע"כ מצד ההורים אין להתערב או לעשות שום דבר שעלול להפריע לבעל או לאשתו וצריכים להיות מאוד רגישים לעניין ותן לחכם וחכם עוד.

ומצד בני הזוג ישתדלו כמה שאפשר לא להגיע לחיכוך ומצבים מביכים ולא נעימים עם ההורים וינסו תמיד לרצותם ולשמוע בקולם ולעשות חפצם כל שאין זה מפריע ואין זה התערבות מוגזמת.

הרב דקל כהן

ברכה על לחמניית המבורגר וכדו'

ישנה מחלוקת בין חכמי ספרד לחכמי אשכנז בעיסה המעורבת בסוכר או דבש, מתי ברכתה המוציא ומתי ברכתה על המחיה, לפי חכמי ספרד כל שניכר טעם מתיקות בעסה צריך לברך מזונות ועל המחיה ואם לא ניכר מברכים המוציא וברכת המזון, ולאשכנזים גם כשניכר מברכים המוציא וברכת המזון.  ורק אם הדברים המתוקים הם עיקר בעיסה יותר מהקמח אזי מבריכים מזונות ועל המחיה כמבואר בש"ע (קס"ח ס"ז) ונראה שאם יש אומרים שמורגשת מתיקות ויש אומרים שאין מורגשת מתיקות יש להחשיב זאת כעיסה שלא ניכר בה טעם המתיקות ולברך עליה המוציא וברכת המזון גם לספרדים בצירוף שיטת חכמי אשכנז 

וכל זה במאכל שנעשה לתענוג ואכילת עראי אבל חלות ולחמניות מתוקות שנעשו לקבוע עליהם סעודה נחלקו בהם פוסקי דורנו אם ברכתן המוציא וברכת המזון (עכ"פ כשאוכל מהם לפחות כביצה) כיון שלא נעשו לתענוג אלא על מנת לקבוע עליהם סעודה או כיון שניכר בהן טעם המתיקוןת ברכתם מזונות ועל המחיה, ונראה שהעיקר כהסוברים שיש לברך עליהם מזונות וכ"ש מקרה שלנו שנחשב כניכר בהם טעם המתיקות וכאמור.

ומלבד זאת יש לדעת שגם מיני עוגות וכיצ"ב שמברכים עליהם מזונות ועל המחיה אם אוכל מהם שיעור קביעת סעודה יש לברך עליהם המוציא וברכת המזון ולפני כן ליטול ידים בברכה ושיעור זה אינו גדול ובקלות מגיעים אליו בלי שימת לב והוא כשיעור 230 סמ"ק כחמשה - ששה בורקסים קטנים וכבר משיעור 170מ סמ"ק נכנסים לספק גדול מה לברך תחילה וסוף ע"כ יש לשים לב מאוד לעניין 

הרב דקל כהן

כשכיבוד הורים ושלום בית מתנגשים

אשה נשואה פטורה ממצות כיבוד הורים בכל דבר שמפריע לבעלה, אבל אינה רשאית חלילה לזלזל בהם וכדומה. ולכן כל עוד שאת שומרת על כבודם ועושה מה שאת יכולה, אין זו אחריותך לרגשותיהם אע"פ שהם מוצדקים מאד.

ההורים אינם מחוייבים לסייע לילדים בקניית דירה וכדומה, בפרט כאשר מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם זאת. בודאי ובודאי שאסור לדרוש מהם או להתלונן ולכעוס אם אינם מוכנים לעזור לנו.

איני יודע אם בעלך מייחס חשיבות לדעת תורה ויסכים לדבר עם רב על כך ולקבל את דברי הרב. אם יש סיכוי סביר לזה, אפשר להעביר אלינו את מספר הטלפון האישי שלך כדי שנברר איך נוכל לעשות זאת. אם הבעל הולך לשיעורי תורה וכדומה ויש רב שהוא שומע ממנו ומעריך אותו, כדאי לנסות לפנות אליו כדי שינסה לסדר את הענינים. גם ההורים שלו יתכן שאם יבינו ממך את המצב יתערבו בענין וישכנעו אותו להפסיק מדרישותיו ולשנות את התנהוגותו.

אפשר לנסות בדרך טובה, להסביר את הקושי שלך ושל הילדים, אולי זה יעורר את רחמיו אע"פ שהוא מאד כועס.

אם כל האמור לא עוזר, תנסי לומר לו שגם את לא רוצה ללכת להורים שלו, כי לא שייך להתנהג איפה ואיפה בן המשפחות. יתכן שאם יראה שאת נחרצת בזה יסכים ללכת גם לבית הורייך, ומתוך שלא לשמה יבוא גם לשמה. כל זה בתנאי שאין חשש גדול שהמצב יחמיר ויחריף.

הרב דקל כהן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0