הרב ניר אריאל שליט"א

ראש כולל בן איש חי ראשון לציון  - סניף הישיבה, מורה צדק במערב העיר ראשון לציון.

שיעורי וידאו (1 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (42 מאמרים)

החיבור שאחרי הויתור

הרב ניר אריאל שליט"א | מתחים בין אחים - הם לחם חוקנו, לאורכו של כל ספר בראשית. החל מקין והבל, המשך ביצחק וישמעאל, עובר...

על יעקב ועקביות

היכולת להמתין, להתאזר בסבלנות, להמשיך באהבה על כל בעיה, זו כבר העקביות של... לקריאה

תמלאו את הכוסות ונעשה לחיים!

בואו נתחיל בקטן, ונעשה את זה במסעדה הביתית - כשמשהו לא לפי הציפיות, במקום... לקריאה

שאל את הרב (1 שאלות)

הקדמה ומבוא למלאכות יום טוב

קודם כל דברי אני רוצה להודות לשואל על המחמאה, על הקריאה לעומק, ועל ההארות.
השאלות הם שאלות טובות מאד ששימחו אותי, למעשה שקלתי כבר להוסיף או לשנות דברים בפתיחה ואשמח להתייעץ עם הקורא.
התשובות בקצרה: א. כן.  ב. כנראה שלא גרע  אם לא יבואו לטעות. ג. נכון.  ד. בסימן תקי"ד העלינו להתיר.
ארחיב את התשובות:
בספר חילקנו ל-4 סוגי מלאכות, אבל החלוקה ראשונה, אם המלאכה אינה נעשית באוכל נפש אין מה לדבר בה כלל ואינה צריכה לפנים, ברגע שהמלאכה נעשית בפועל באוכל נפש,  יש שלש שיקולים לחכמים, ובלשונם של הראשונים שעמדו בנקודה זו בפרוטרוט להסבירה, ואב למסבירים נקודה זו: הרמב"ן במלחמות (צויין בספר, כמדומני בריש פרק אין צדין - מסכת ביצה), כך שתוכל לראות הדברים בלשונם הזהב של הראשונים. ב. דרכו  לימים הרבה אסור [החלוקה הב']. ד. דרכו לצורך מיד מותר  [החלוקה הד']. ג. אם דומה או יכול לגרור למה שנעשה לימים הרבה שינוי [החלוקה הג'].
דהיינו למעשה לשאלותיך, מגבן שהוא אב מלאכה של בונה, אילו נעשה לצורך מיד היה מותר,  וטיחת התנור שהוא לבו ביום מותר [לדעת רוב הראשונים להוציא ר"ת, ומשמעות דבריהם ע"פ זכרוני שאיסור הממחק בזה דאורייתא, אע"פ שהיה מקום לומר שאין זו מלאכה המתקיימת]. כלומר אכן שאלה  א. ו ג. נכונות.
את המקרה של תפירה קצת הבלענו, משום שלדעת הרבה אחרונים, וכן נראה עיקר, אין התפירה בעוף מדאורייתא ממילא אין כאן ראיה. אכן יש מקום להביא ראיה נוספת משיטות הראשונים שהתירו  לתלוש שיער הבהמה באזור השחיטה למרות שעיקר גוזז היא וודאי לא לצורך אוכל נפש, ואנחנו ברחנו מזה ושמנו את הגוזז בחלוקה השלישית, למרות שאין זה מקומה הטבעי והיא צריכה להיות בחלוקה הראשונה על פי האמור.
[מה שכתבתי שגוזז אינה באוכל נפש היינו שעיקרה אינה באוכל נפש, שהרי עיקר גזיזה להינות מן השיער הנגזז או מהעור לישיבה וכיוצא בזה, אבל היא אכן נעשית תדיר באוכל נפש והיא נחשבת הכרחית בשחיטה, שבכל העופות מורטים השיער כשרוצים לאכול העור. וכן מי שירצה לאכול עגל או טלה עם העור].
לגבי שאלה ב. על החלוקה הב' לא עולה בזכרוני דוגמא כתובה לזה וגם לא אפשרית, לו היתה הייתי אומר באופן כללי שאם היתה עונה להגדרות של הרמב"ן שלא יבואו לטעות מזו לזו היה מקום להתיר [יכול להיות דבר קרוב לזה בזורה - במנפח בידו שלחלק מן הראשונים איירי ביום טוב. ועכ"פ שם זה שינוי גדול שקרוב לדרך אכילה שהרי חלק מתירים אפילו בשבת. ואל תתמה שאם כן מצינו תשובה לסוגיית הגמרא בשבת: היינו זורה היינו מרקד?! שכבר עמד בזה ביביע אומר באיזהו מקומן, שכמה אחרונים מצאו נפק"מ  נוספות אלא שבגלל שהנפק"מ בדרך רחוקה אי אפשר לומר שבגלל זה נחלקו המלאכות].
לגבי השאלה של כיבוי, כמדומני ברחנו מזה בהקדמה וצייננו לסימן תקי"ד כי שם ביתו. ושם בהערה בסוף הספר העלינו שדעת מרן נראה שנוטה לאסור, אבל מספר המלחמות להרמב"ן ושאר ראשונים נראה שמותר. עיין שם שלמעשה התרנו.

כאן ארשה לעצמי להתייעץ עם הקורא, בשאלה שאני התחבטתי בה. מתוך מה שעלה לך בשאלותיך ומתוך מה שעניתי, הבנת מן הסתם שהחלוקה למלאכות בשמות המלאכות היא לא לגמרי לגמרי מדויקת.
בסוף, השאלות שהפוסק צריך לשאול את עצמו הם: א. [כנגד החלוקה הא'] האם הדבר נעשה באוכל נפש או לא, שבישול זפת חייב וטח תנור מותר [וגם בונה גבינה היה עולה על הדעת להתיר]. ב. כשנעשית באוכל נפש, האם היא מלאכה שדרכה לימים הרבה [כנגד החלוקה הב]. ג. האם היא דומה למה שדרכו לימים הרבה ויבואו לטעות [החלוקה הג'], אם יש שינוי אפשרי אז אפשר להתיר. ד. דבר הנעשה תדיר באוכל נפש ליומו, בזה נתיר לגמרי גם כשהכל יודעים שאפשר מאתמול כהוצאה וכיו"ב, דהיינו  מתוך על דרך ההפקעה (הערה 47).
שאלתי את עצמי כמה פעמים האם לשנות את ההגדרות מלכתחילה [מה שלדעתי ממש יסבך את הקורא], או רק להדגיש בסוף יותר חזק ממה שמודגש כרגע, את הרעיון שבסוף צריך לשאול את עצמנו את 4 השאלות דלעיל, הדבר מציק לי משום שאף על פי שיש בחלוקה זו אמת מצד התוצאה ומצד כמה השפעות, אין זו האמת לאמיתה מצד הסיבה, כי שמות המלאכות אינם הסיבה המניעה את האיסור וההיתר [מלבד מלאכות שהותרו על דרך הפקעה במתוך כמו בישול הוצאה והבערה]. אלא מתוך כללי האיסור וההיתר והסיבות שאין עושים אותם באוכל נפש, יצא שמלאכות הללו נאסרו בדרך כלל,  וכנראה זו הסיבה שלא תמצא חלוקה כזו ברורה עם שמות מלאכות בראשונים, שהרי  באמת אני בוחן כל מקרה לגופו.
דעתי נוטה שכן ראוי להשאיר את החלוקה ל-4 בשמות המלאכות, שעושה: א. הרבה סדר. ב. מבהירה למה יש מלאכות שנאמר בהם מתוך על דרך ההפקעה. ג. המקרים  המשונים של מבשל זפת, וטח תנור,  הם לא מה שמציקים כמעט לאף אדם בטח ובטח שאינם מעניינים את מי שבא בשער ומבקש לקבל תמונה כללית.
אשמח לשמוע מאד את דעתו של מי שנמצא בצד שקורא את הדברים, האם הרגשת מרומה?  ומה העדפה שלך בצורת ההסבר?   והאם בסוף באמת חסרה הבהרה?
מספר הטלפון שלי 050-2253444
אשאל את הקורא הנעים ששימח אותי רבות, האם קרא את הפתיחה הנמצאת בסוף הספר?
כי הכלל שכתבנו שאין אומרים מתוך במלאכות שאינם תדירות באוכל נפש מדבר על דרך ההפקעה, ולא על דרך המקרה דהיינו דרך משל לכחול העין מותר שהוא איסור דרבנן מאב מלאכה דכותב או צובע  מותר משום מתוך.
יש להבהיר: כל מה שנכתב כאן הוא מן הזיכרון ובלא ספרים בכלל [הבאתי את ההקדמה רק כדי לציין את הערה 47], ובחיפזון להלכה ולא למעשה.
 
הרב ניר אריאל שליט"א
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0