הרב אברהם חדאד

שיעורי וידאו (18 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (43 שאלות)

פתיחת בקבוקי שתייה חדשים בשבת

1. מורנו הרב הגאון רבי משה לוי זצ"ל במנוחת אהבה חלק ג' (פרק כ"א בפתיחה, וכן בהערה 8) ייסד כלל שאם כשמחתך מתקן כלי לשימוש אין בזה משום מחתך רק תיקון כלי (ובנידוננו גם תיקון כלי לא שייך).
ולעניות דעתי יש להוסיף לגבי שאלתך, שהמפריד את הפקק מהטבעת, אינו זקוק כלל לחיתוך זה ומצידו היה להוציא את הפקק יחד עם הטבעת ויכול להשתמש גם כך, אלא שמוכרח לעשות כן מחמת שהטבעת מונעת ממנו להוציא את הפקק.
2. פח ופלסטיק שוים בזה, אלא שבבקבוקי יין ממדת חסידות לפתוח מערב שבת, משום שאין נזק ליין, מה שאין כן בבקבוקי משקה אם הם מוגזים - אם יפתח מערב שבת יצאו הגזים, לכן אין כל כך להחמיר בזה (מנוחת אהבה שם הלכה י"א ובהערה 21).
הרב אברהם חדאד

קריאת התורה על ידי קטן

אסור. ויקראו בלא ברכה (שו"ת איש מצליח חלק א' חאו"ח סימן יו"ד). והרב ילקוט יוסף (סימן רפ"ב סעיף ט"ו) כתב, דבמקום שאין אדם אחר רשאים, וכשהגיע לגיל חינוך. וכל מקום יעשה וינהג כרבותיו.
הרב אברהם חדאד

דיני קביעות על פת כיסנין

ראשית היה לך ליטול ידים ''עם ברכה'' (משנה ברורה סימן קס''ח סקכ''ב, הלכה ברורה שם סעיף י''ד). [שוב ראיתי שדעת הרב ילקוט יוסף (סימן קנ''ח סעיף ו'), דלכתחילה אין לברך, והמברך יש לו על מה לסמוך. ע''ש. אולם מורנו הרב ברכת ה' (חלק ב' פרק ב' הלכה י''ג) חלק עליו וסבירא ליה לברך לכתחילה, ושכן המנהג ועוד. ע''ש].
וכיון שאתה קובע סעודה, נחשב כאכילת פת גמור שפוטרת משקין בתוך הסעודה, דפת הבאה בכיסנין היא פת, ומה שלא מברכין עליה המוציא משום שלא קובעים עליה סעודה כמו שכתב מרן בבית יוסף (סימן קסח), וכשקובע עליה סעודה חזר דינה להיות כפת גמורה, ומים שנפטרים באכילת פת, הטעם הוא משום דהוי דברים הבאים מחמת הסעודה, וזה שייך גם כשקובע על פת כיסנין (יביע אומר חלק ה' סוף סימן י''ז, הלכה ברורה שם סעיף כ'). ומכל מקום טוב לשתות מים (אם צמא, או מיץ) פחות מרביעית קודם האכילה, לצאת ממחלוקת כדין סעודת המוציא שכתב מרן (סימן קעד סעיף ז). וכן צריך לעשות מים אחרונים מאותו הטעם.
הרב אברהם חדאד

ברכה שאינה צריכה

כוונתך באופן שיאכל אחר כך מן הגבינה שיעור המצריך שוב ברכה אחרונה, דאי לאו הכי לא גרם, שהרי בכל אופן היה מחויב לברך בורא נפשות מחמת אכילת הפירכית.
ולעצם הקושיה נראה דמוה"ר סובר דעדיף לגרום גם ב' ברכות שאינן צריכות מלאכול בלא ברכה נגד השלחן ערוך. שכיון שכעת בפועל צריך לברך בורא נפשות (שהרי אכל פרכיה עם גבינה) מברך כדין, ורק שהיה ראוי שיאחר את ברכת בורא נפשות לאחר אכילתו את שאר הגבינה. ועתה שהקדים "גורם" לברך שהכל שוב ואם יאכל שיעור משאר הגבינה יצטרך לברך שוב נפשות.
הרב אברהם חדאד

ברכת הלבנה ביום

אין לברך ברכת הלבנה אלה בזמן שהלבנה זורחת (רמ"א ריש סימן תכ"ו) והטעם דשירגא בטיהרא מאי מהני (= אור הנר, והוא הדין הלבנה, ביום מה מועיל?)
אולם אם השעה עוברת, יכל לברך אחר עלות השחר (קודם הנץ), הואיל ועדיין היא מאירה יפה (חזון עובדיה חנוכה עמוד שכ"ה).
הרב אברהם חדאד

התנאים לאמירת הקדיש שלפני "הודו" בתפילת שחרית.

אם אומרים ר' חנניא וכו' או איזו משנה בעשרה, יכולים לומר קדיש. וכן נכון לעשות, הואיל וקדיש זה צריך לומר על פי הסוד, וכמו שכתב בן איש חי ריש פרשת ויחי. ועיין שם בהערות מרן ראש הישיבה שילט"א אות ג'.
הרב אברהם חדאד

כיצד מעריכים שווי של מעשר שני ?

א. "מנהג" הספרדים בזה אינו ידוע לי, אולם בכל ספרי פוסקי זמנינו הספרדים הביאו דברי החזו"א להלכה. אולם המיקל לחלל פחות משוה פרוטה בלא פרוטה חמורה, יש לו על מי לסמוך (עיין בסידור איש מצליח עמוד 787 שכ"כ בשם מרן הגרע"י שליט"א).

ב. מה אכפת לן מהשוק, והלא ודאי אדם שחפץ בלימון ורק בחציו, ויקנה עם חברו עמ"נ לחלקו כל אחד חצי, הלא יתחלקו במחירו שוה בשוה, וכי לחצי שקית במבה אין ערך ?

הרב אברהם חדאד
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0