הרב אברהם חדאד

שיעורי וידאו (18 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (41 שאלות)

פתיחת בקבוקי שתייה חדשים בשבת

1. מורנו הרב הגאון רבי משה לוי זצ"ל במנוחת אהבה חלק ג' (פרק כ"א בפתיחה, וכן בהערה 8) ייסד כלל שאם כשמחתך מתקן כלי לשימוש אין בזה משום מחתך רק תיקון כלי (ובנידוננו גם תיקון כלי לא שייך).
ולעניות דעתי יש להוסיף לגבי שאלתך, שהמפריד את הפקק מהטבעת, אינו זקוק כלל לחיתוך זה ומצידו היה להוציא את הפקק יחד עם הטבעת ויכול להשתמש גם כך, אלא שמוכרח לעשות כן מחמת שהטבעת מונעת ממנו להוציא את הפקק.
2. פח ופלסטיק שוים בזה, אלא שבבקבוקי יין ממדת חסידות לפתוח מערב שבת, משום שאין נזק ליין, מה שאין כן בבקבוקי משקה אם הם מוגזים - אם יפתח מערב שבת יצאו הגזים, לכן אין כל כך להחמיר בזה (מנוחת אהבה שם הלכה י"א ובהערה 21).
הרב אברהם חדאד

להזכיר שם אלהים אחרים על שם ערים או מכוניות

הגמרא סנהדרין (סג:) שאסרה, מדובר בקורא לעבודה זרה עצמה, אבל כאן אינו מתכוין להתייחס לעבודה זרה, אלא לעיר ונראה שמותר. ועוד שמסתמא עבודות זרות אלו כבר נתבטלו מן העולם, ובכהאי גוונא מותר כמבואר ביראים (סימן רמ"ה), ובשו"ת חוות יאיר (סימן א' השגה יא-יב דיבור המתחיל ומ"ש בחתימתו ואילך). גם אם שמות העבודה זרה אינם שמות שלהם ממש, אלא עשו עבודה זרה וקראו לה בשם שכבר קיים בעולם, ודאי מותר כמבואר ביראים שם. ופוק חזי מאי עמא דבר.
הרב אברהם חדאד

טלטול מפתח בשבת

צריך שני תנאים. א. תפור או קשור. ב. שבלעדי המפתח לא ניתן לסגור כיאות את החגורה. ולכן במקרה של כבודו, אסור. אולם יש עצה אחרת, שיעביר חבל או סרט (רצוי גמיש) דרך חור המפתח עד לאמצעו של החבל, ויקשור שני הקצוות בעניבה (ולא בקשר) אפילו בשבת (ובערב שבת גם בקשר), ויחגור עצמו על ידי שיתן בחבל או הסרט הנזכר קרס אחד, ובצידו השני של החבל יקשור המפתח, וכך שבלי המפתח אינו יכול לסגור החבל או הסרט (אלא א"כ יעשה חור בחבל עצמו ויהרסנו) ומותר. ועיין בכל זה באור תורה (תש"ע סימן קט"ו) תשובתו של הגאון רבי מצליח ריבי מאזוז שליט"א.
הרב אברהם חדאד

קריאת התורה על ידי קטן

אסור. ויקראו בלא ברכה (שו"ת איש מצליח חלק א' חאו"ח סימן יו"ד). והרב ילקוט יוסף (סימן רפ"ב סעיף ט"ו) כתב, דבמקום שאין אדם אחר רשאים, וכשהגיע לגיל חינוך. וכל מקום יעשה וינהג כרבותיו.
הרב אברהם חדאד

יום הולדת למי שנולד באדר א'

אם חל בשנה שאינה מעוברת חוגג באדר ( שולחן ערוך סימן נ"ה סעיף י')
ואם נולד ב-ל' אדר א' שהוא יום א' דראש חודש אדר ב', יחגוג בר מצווה בל' בשבט שהוא א דראש חודש אדר.
וכל זה אם חל הבר מצוה בשנה שאינה מעוברת, אבל אם חל בשנה מעוברת יחגוג באדר א' כבימי לידתו (הלכה ברורה סימן נ"ה סעיף כ"ח)
הרב אברהם חדאד

למה ביכולו אחר ערבית של שבת לא אומרים "יום השישי".

הרב שלמי חגיגה (דף קצ"ו ע"ד) ענה על כך שבקידוש יש ענין בע"ב תיבות לכן מוסיפים יום השישי מה שאין כן בחזרה של מעין שבע שאין שם ענין של ע"ב תיבות אין להוסיף
(דבלאו הכי יום השישי הוא סוף פסוק ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי ואחר כך מתחיל פסוק ויכולו השמים. וכבר דנו הפוסקים איך אפשר לעשות כן והרי פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה (ברכות י"ב עמוד ב', מגילה כ"ב עמוד א') ואין כאן מקום להאריך)
ואדרבה יש ענין על פי הסוד במספר תיבות בלי יום השישי. וכן כתב בכף החיים (סימן רס"ח אות ל"ז) ובנתיב עם (שם ס"א).
הרב אברהם חדאד

דין מי שבירך על מאכל ולאחר זמן הביאו לו מין אחר עם אותה ברכה לקינוח.

לא צריך לברך שוב כיון שברכתם זהה ומסתמא דעתו לפוטרם. כן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן ר"ו סעיף ה') וזה לשונו: אבל מי שברך על פירות שלפניו והביאו לו יותר מאותו המין "או ממין אחר שברכתו כברכת הראשון" אינו צריך לברך. עד כאן לשונו.
הרב אברהם חדאד
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0