הרב אברהם חדאד

שיעורי וידאו (18 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (43 שאלות)

שפיכת הקצף מעל גבי הנס קפה בשבת

אין איסור בורר. כן מוכח ממה שכתב בחזון עובדיה - שבת ד' (הלכה י"ד ובהערה שם), שבדבר מחובר לא שייך בורר. ע"ש. וכן ממה שכתב עוד שם (הלכה כ"א) דאין ברירה בלח. עיין שם היטב.
הרב אברהם חדאד

טלטול מפתח בשבת

צריך שני תנאים. א. תפור או קשור. ב. שבלעדי המפתח לא ניתן לסגור כיאות את החגורה. ולכן במקרה של כבודו, אסור. אולם יש עצה אחרת, שיעביר חבל או סרט (רצוי גמיש) דרך חור המפתח עד לאמצעו של החבל, ויקשור שני הקצוות בעניבה (ולא בקשר) אפילו בשבת (ובערב שבת גם בקשר), ויחגור עצמו על ידי שיתן בחבל או הסרט הנזכר קרס אחד, ובצידו השני של החבל יקשור המפתח, וכך שבלי המפתח אינו יכול לסגור החבל או הסרט (אלא א"כ יעשה חור בחבל עצמו ויהרסנו) ומותר. ועיין בכל זה באור תורה (תש"ע סימן קט"ו) תשובתו של הגאון רבי מצליח ריבי מאזוז שליט"א.
הרב אברהם חדאד

ברכת הלבנה ביום

אין לברך ברכת הלבנה אלה בזמן שהלבנה זורחת (רמ"א ריש סימן תכ"ו) והטעם דשירגא בטיהרא מאי מהני (= אור הנר, והוא הדין הלבנה, ביום מה מועיל?)
אולם אם השעה עוברת, יכל לברך אחר עלות השחר (קודם הנץ), הואיל ועדיין היא מאירה יפה (חזון עובדיה חנוכה עמוד שכ"ה).
הרב אברהם חדאד

יום הולדת למי שנולד באדר א'

אם חל בשנה שאינה מעוברת חוגג באדר ( שולחן ערוך סימן נ"ה סעיף י')
ואם נולד ב-ל' אדר א' שהוא יום א' דראש חודש אדר ב', יחגוג בר מצווה בל' בשבט שהוא א דראש חודש אדר.
וכל זה אם חל הבר מצוה בשנה שאינה מעוברת, אבל אם חל בשנה מעוברת יחגוג באדר א' כבימי לידתו (הלכה ברורה סימן נ"ה סעיף כ"ח)
הרב אברהם חדאד

למה ביכולו אחר ערבית של שבת לא אומרים "יום השישי".

הרב שלמי חגיגה (דף קצ"ו ע"ד) ענה על כך שבקידוש יש ענין בע"ב תיבות לכן מוסיפים יום השישי מה שאין כן בחזרה של מעין שבע שאין שם ענין של ע"ב תיבות אין להוסיף
(דבלאו הכי יום השישי הוא סוף פסוק ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי ואחר כך מתחיל פסוק ויכולו השמים. וכבר דנו הפוסקים איך אפשר לעשות כן והרי פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה (ברכות י"ב עמוד ב', מגילה כ"ב עמוד א') ואין כאן מקום להאריך)
ואדרבה יש ענין על פי הסוד במספר תיבות בלי יום השישי. וכן כתב בכף החיים (סימן רס"ח אות ל"ז) ובנתיב עם (שם ס"א).
הרב אברהם חדאד

האם מותר ללכת רק עם גרביים. או אפילו יחף בלי גרביים.

בלי גרביים בחוץ אסור שאמרו חז"ל (שבת קנ"ב עמוד א', פסחים קי"ב עמוד א') ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו. אולם בבית מותר (הלכה ברורה (סימן ב' הלכה כ"ב).
אולם עם גרביים מותר, כי הטעם שאסור להלך יחף הוא או משום צניעות (כן נראה דעת המשנה ברורה סימן ב' סעיף קטן י"ד כמו שכתוב בהלכה ברורה שם), או משום צינה (מהרש"א שבת קכ"ט עמוד א') או משום מה שכתב הגר"ח פלאג'י (רוח חיים סימן תקנ"ד סעיף קטן ב') בשם המקובלים שארורה האדמה, והדורס ברגלו יחף על גבי קרקע מידבק בטומאה. ולכל הטעמים אין שייך זה בלובש גרביים.
ומכל מקום בחוץ אין לילך עם גרביים על פי מה שכתב רש"י (שבת קכ"ט עמוד א') שאין לך ביזוי מן המהלך בשוק יחף. והוא הדין עם גרביים נראה תהמוני ביותר.
הרב אברהם חדאד

התנאים לאמירת הקדיש שלפני "הודו" בתפילת שחרית.

אם אומרים ר' חנניא וכו' או איזו משנה בעשרה, יכולים לומר קדיש. וכן נכון לעשות, הואיל וקדיש זה צריך לומר על פי הסוד, וכמו שכתב בן איש חי ריש פרשת ויחי. ועיין שם בהערות מרן ראש הישיבה שילט"א אות ג'.
הרב אברהם חדאד
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0