הרב יעקב כהן

1. אין מברכים על קוגל המוציא לעולם כיון שאין עליו תואר לחם, וכן פסק בברכת ה' (חלק ב' פרק ב סעיף ט) ועיין שם בהערה 52.
2. ברכת המוציא ושאר ברכות הנהנין אפשר לכתחילה להוציא את חבירו ובתנאי שהמברך עצמו גם כן חייב לברך דהיינו שאוכל גם כן וגם דוקא שיושבים דרך קבע ומכל מקום נוהגים שכל אחד מברך לעצמו חוץ מברכת המוציא בשבת שצריך לחם משנה. עיין בשלחן ערוך (סימן קסז סעיף יא) ובבאור הלכה שם ובהערות איש מצליח שבסוף הספר. בברכת מעין שלוש ושאר ברכות אחרונות רק בדיעבד מוציא. עיין בשלחן ערוך סימן ריג ובמשנה ברורה שם (סק"ט). ברכת המצוות אם המברך גם כן יוצא ידי חובתו אפשר לכתחילה להוציא את חבירו ואם הוא כבר יצא ידי חובתו, לכתחילה לא יברך לחבירו אלא אם כן אין חבירו יודע לברך ובדיעבד בכל אופן יצא. עיין סימן רעג.

אם זה אפוי כמו בשאר מקומות יש לברך המוציא וברכת המזון אם אוכל שיעור קביעות סעודה שזה 216 סמ"ק, ובדרך כלל סתם אדם אוכל שיעור כזה, ואם אוכל פחות מזה יברך מזונות. ואם זה מטוגן תמיד יברך מזונות ועל המחיה. (עיין בסימן  קס"ח סעיף ו' סעיף ז' וסעיף י"ג).

צריך לנקות אותו ולהסיק אותו בחום הכי גבוה כ-20 דקות, ורק אח"כ מותר. עיין בשו"ת יביע אומר חלק ה' (חלק יורה דעה סימן ז').