הרב ירון ביתאן

1. בן אדם שאוכל מהקופסא של המלפפון חמוץ/זיתים עם היד חייב נטילה?

2. וכן תפוח שיש עליו כמה טיפות קטנות האם חייב נטילה או שהן בטלות?

1. כן חייב בנטילה, כדין כל דבר שטיבולו במשקה (הלכה ברורה סימן קנ"ח סעיף י"ג). כמובן ללא ברכה.

לכבוד הרב אדם שאכל 20 גרם עוגיות האם התחייב בברכה מעין שלוש?

1. למה יש ברצועה של תפילין אחד ארוך ואחד קצר?
2. האם מי שיש לו תפילין רגילות והוא שמאלי האם יכול להפוך את התפילין ולברך רגיל?

איזה דיבורים שהם לא דברי תורה מותר לדבר בבית הכנסת ובית המדרש? מה לאברכים ומה לבעלי בתים? ואם אפשר בבקשה לפרט לכל מיני אופנים של דיבורים...שיחה בטלה אסורה לכולם, ונחלקו הפוסקים מה גדר שיחה בטלה. והמסקנא ששח ללא צורך כלל, כגון על פוליטיקה, חדשות, ושאר דברים שאין בהם צורך כלל. אולם דיבור לצורך, מותר מהדין, כגון שרוצה לשאול מהיכן אפשר להשיג דבר פלוני, או איך יכול ללכת למקום פלוני, וכן לשאול בשלום חבירו. ובכל זה יש להתיר בין באברכים ובין בבעלי בתים. אלא שזהו דוקא בבית הכנסת, אבל בבית המדרש אסור הכל משום ביטול תורה (שלחן ערוך המדות סימן ד' פרק כ"ד).
ומכל מקום נראה שגם בבית המדרש באופן שאין חשש ביטול תורה כגון אחר הסדר או כשסיים ללמוד ומדבר עם חבירו ביחידות באופן שלא מפריע לאחרים ללמוד - יש להקל אם מדבר עמו לצורך. ואמנם כל האמור זהו מן הדין, אבל מדת חסידות שלא לדבר כלל כי אם דברי תורה. ומסופר על האר"י ז"ל שאפילו דברי מוסר לא היה אומר בבית הכנסת, בשביל שלא ימשך לדברים אחרים.

מה הטעם העיקרי לאיסור הפרשת תרומה שלא מן המוקף, שבספר חזון עובדיה - תרומות ומעשרות (עמוד קצח) הביא טעמו של הש"ך שכיון שתרומה ניטלת באומד, עין יפה א' מארבעים וכו', אי אפשר לכיון אלא מן המוקף. והעיר עליו שא"כ דין מוקף הוא כדי לכיון שיעור תרומה של חכמים, ולהרמב"ם דין מוקף דאורייתא. ולהלן (עמוד רב) הביא עוד ב' טעמים: שמא ישכח [מהראב"ד] ושמא נרקב וכו' [מרש"י]. והקשה על זה שא"כ אין מקום לחלק בין תרומה למעשר, ולמה כתב הרמב"ם שמעשר יכול להפריש שלא מן המוקף. ולא הבנתי א"כ מהו הטעם העיקרי למסקנה?אם האיסור מדאורייתא אין לזה טעם, אלא גזרת הכתוב היא שאסור לתרום אלא מן המוקף. וזה עיקר הטעם שתפס מרן הגר"ע יוסף זצ"ל.

קראתי בתשובת הרב עובדיה זצ"ל [יבי"א ח"א חאו"ח סימן יט אות יח] שאדם לא יוצא ידי חובתו של קריאת המגילה ע"י שמיעה מהרדיו בשידור ישיר, והיינו כיון שאינו שומע את קול החזן ממש אלא את הממברנה המחליפה את הזרם החשמלי בגלי קול וכו'. עוד ראיתי בילקו"י [קיצור שו"ע בהלכות פורים, וכתב שם כן בשם החזו"ע פורים עמ' נו. ואמ"א] שכתב שאם משמיעים את המגילה ע"י רמקול הדבר תלוי: אם שומעים את החזן גם ללא הרמקול אז מותר אך אם לא אסור [הציטוט לא מדויק אך זה התוכן]. ושאלתי היא, האמנם זה מותר, והרי אפילו אם ללא הרמקול שומעים את החזן, מ"מ מסתבר מאד שכעת כשיש רמקול לא שומעים את קול החזן אלא רק את הרמקול שהוא קול חשמלי וכנ"ל? [ובאמת כתב שם שישתדלו להתקרב לש"ץ לשמוע גם את קולו, אך לא באר שבלי זה לא יצאו י"ח]?אף על פי כן כיון שלולא הרמקול היה יכל לשמוע מבר חיובא גם עכשיו נחשב כשומע מבר חיובה. וכעין מה שאמרו בגמרא (סוכה ב' עמוד א') גבי סוכה היושבת בתחתית ההר ומקבלת צל מההרים שאף על פי כן כשרה דדל צל הרים איכא צל סוכה. (יחוה דעת חלק ג' סימן נ"ד, ילקוט יוסף פורים עמוד תסח)

האם ביום טוב מותר לחמם מים בקומקום חשמלי ע"י שעון שבת באופן שאני מרים את המתג בקומקום כשהשעון כבוי . (לאחר שהמים רתחו הקומקום כבוי, אך השעון יכבה את החיבור לבסיס הקומקום לאחר כ10 דקות) לדעת המתירים אם עשו תנאי מערב יו"ט שכאשר הזרם החשמלי יהיה מנותק יוכל להזיז את המתג, מותר מעיקר הדין להזיזו ביו"ט כשהשעון כבוי (עיין שו"ת יבי"א ח"ז חאו"ח סימן ל"זאות ט) 
אולם דעת מרן ראש הישיבה שליט"א להחמיר מאוד בהזזת המתג של השעון שבת בשבת ויו"ט (עיין בהקדמתו למשנ"ב איש מצליח ח"ג) ואין לגעת במתג של הקומקום כלל ועיקר