יש להיזהר שלא לרחוץ את המברשת אחר השימוש, שיש בזה חשש משום כיבוס וסחיטה (עיין בילקוט יוסף - שבת ד' עמוד ע"ה, הערה כ"ז). ולפי זה אסור גם להכניס אותה לכוס מלאה מים משום שרייתו זהו כיבוסו. אבל יכול לתת המברשת בכיור תחת הברז, ולשטוף ידים עליה כדרכו.
1. בספר שמירת כבוד הספרים (עמוד רנ"ה) מובא מחלוקת אם מותר לשבת על ארגז שבתוכו מונחים ספרי קודש. וזהו אפילו בספרים שלא נדפסו שקדושתם הרבה יותר גבוהה מהספרים שבדפוס שלנו. וא"כ בספרים שלנו המודפסים נראה לעניות דעתי להקל לשים לשים על הקרטון חפצים. אולם דברים מגונים כנעליים וכיוצא, טוב להזהר שלא להניחם שם. וכבר כתב החיי אדם, שאדם צריך לשים נפשו בכפו להזהר בקדושת ספרים בכל מה שנראה כבזיון. 2. עיין בספר הנ"ל (עמוד רנ"ח) שכתב שאם הספרים נמצאים בתוך כלי או שקית מותר להניחם על הקרקע.
1. אם כוונתך על הרצועות שמשתשלות מהראש, באמת אין חובה שאחד יהיה ארוך יותר מחבירו אלא שזה תלוי במדת הראש של האדם, והרצועה ארוכה יותר משום שההידוק התקטן ונשאר רצועה [וכמדומה על פי הסוד יש בזה טעם, כמו שכתב בבן איש חי שנה ראשונה הלכות תפלין. ע"ש]. 2. רשאי להפוך ולברך בתנאי שהמעברתא שעוברת בה הרצועה תהיה כלפי מטה (הלכה ברורה סימן כ"ז הלכה י"א).
אף על פי כן כיון שלולא הרמקול היה יכל לשמוע מבר חיובא גם עכשיו נחשב כשומע מבר חיובה. וכעין מה שאמרו בגמרא (סוכה ב' עמוד א') גבי סוכה היושבת בתחתית ההר ומקבלת צל מההרים שאף על פי כן כשרה דדל צל הרים איכא צל סוכה. (יחוה דעת חלק ג' סימן נ"ד, ילקוט יוסף פורים עמוד תסח)
אם אין אדם הבקי בקריאתה כאדם המוגבל והציבור מוחלים על כבודם רשאי לקרוא את המגילה בישיבה כדי להוציאם ידי חובה (עיין כף החיים אורח חיים סימן נ"ג סעיף קטן ל"ג, ילקוט יוסף פורים עמוד ס"א)
המנהג לקרוא שם בי"ד כך שמעתי והטעם נראה לענ"ד משום דהוי סמוך לספק מוקף (חברון) שאינו קורא אלא אלא בי"ד (עיין שו"ת תפלה למשה ח"ב סימן נ"ג) ובפרט שהרבה אחרונים (עיין בחזו"ע פורים עמוד קי"ב) כתבו שגם בחברון אין לקרוא אלא בי"ד שכל שכן לקרית ארבע שאין לקרוא בה אלא בי"ד
נראה שמצוות גלילה לספרדים היא הגבהת ס"ת וסיגרתו וכן ראיתי בספר נתיבות המערב (מנהגי שבת קודש אות ל"ד) שכתב נהגו בגלילה (דהיינו הגבהת ס"ת) להגביה הכתב שהכתב אל מול המגביה וכו' עכ"ל, ומבואר שקורא לבגבהה בשם גלילה, והטעם כנראה בגלל סגירת הספר תורה לאחר ההגבהה ומכאן תבין למנהג המרוקאים שקוראים להגבהת ספר תורה בשם גלילה
נראה מדברי הפוסקים שעיקר הסיבה שאסור להתפלל עם כפפות משום שגנאי הוא עפ"י רוב לילך כך לפני גדולים (עיין בירחון אור תורה שנת תש"ע חוברת תקט"ו עמ' תתקמ"א) ולפ"ז בזמן הזה שדרך ללכת בכפפות, יהיה מותר להתפלל איתם.
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.