צריך לומר שהמשנה לא אתיא כרבי שמעון, וכדקיימא לן (סנהדרין דף פ"ו ע"א) סתם משנה רבי מאיר. ומכל מקום הדין אמת גם לפי רבי שמעון אלא שלא הוצרך להשמיענו לפי שיטתו.
אינו רשאי למנות שליח. ובנו בלבד רשאי לברך ברכת הגומל אפילו אם גם החולה בירך, ושאר קרובים אינם רשאים לברך. (ברכת ה' חלק ד' פרק ו' הלכה מ"ב). אולם הרמ"א (סימן רי"ט סעיף ד') פסק שרשאי לברך על טובת חבירו ששמח בה, ולפי דבריו גם שאר קרובים יכולים לברך וכמו שכתב המשנה ברורה (סעיף קטן י"ז), וא"כ האשכנזים יכולים לברך על קרוביהם. אולם המשנ"ב (שם סעיף קטן י"ח) כתב שכיוון שיש חולקים מהנכון שלא יברכו כי אם הבן על אביו ותלמיד על רבו. ע"ש.
1. אם כוונתך על הרצועות שמשתשלות מהראש, באמת אין חובה שאחד יהיה ארוך יותר מחבירו אלא שזה תלוי במדת הראש של האדם, והרצועה ארוכה יותר משום שההידוק התקטן ונשאר רצועה [וכמדומה על פי הסוד יש בזה טעם, כמו שכתב בבן איש חי שנה ראשונה הלכות תפלין. ע"ש]. 2. רשאי להפוך ולברך בתנאי שהמעברתא שעוברת בה הרצועה תהיה כלפי מטה (הלכה ברורה סימן כ"ז הלכה י"א).
המנהג לקרוא שם בי"ד כך שמעתי והטעם נראה לענ"ד משום דהוי סמוך לספק מוקף (חברון) שאינו קורא אלא אלא בי"ד (עיין שו"ת תפלה למשה ח"ב סימן נ"ג) ובפרט שהרבה אחרונים (עיין בחזו"ע פורים עמוד קי"ב) כתבו שגם בחברון אין לקרוא אלא בי"ד שכל שכן לקרית ארבע שאין לקרוא בה אלא בי"ד
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.