הרב יהונתן קויתי

ת"ח חשוב, ומגדולי הבקיאים בחכמת הדקדוק בין בוגרי הישיבה. עורך התיקון קוראים הנפוץ ביותר "איש מצליח", וכיום, רוב הספרים היוצאים לאור ע"י מכון הישיבה, עוברים תחת עינו החדה.

שיעורי וידאו (0 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (48 שאלות)

כללי "נסוג אחור"

במלים המחוברות במקף אין בהן דין מלעיל או מלרע, כיון שהכל נחשב למלה אחת. א) ההטעמה מעל הנו"ן אינה קדמא רגילה, ולא מחשיבים אותה כטעם כלל. והראיה "שמר (קדמא)-לך (זקף קטון) את אשר אנכי" וגו' (שמות ל"ד י"א), שהקריאה "שמר" בקמץ חטוף ולא בקמץ רגיל, כמו שלכאורה היה צריך להיות אם הקדמא היתה נחשבת כטעם. ב) עומדים קצת במ"ם ותו לא.
הרב יהונתן קויתי

הדגשת מ"ם שואית אחר ה"א הידיעה

הכלל הנ"ל אינו ברור כל כך. ומצינו כמה פעמים דגש במ"ם לאחר ה"א הידיעה, למשל: ויקרא י"ד ב' הַמְּצֹרָע, ובמלכים (ב', ט' י"א) הַמְּשֻׁגָּע. ויש בזה אריכות בספרי המדקדקים. על כל פנים דעת מרן ראש הישיבה שליט"א, דכיון דאיכא הכי ואיכא הכי, לכן מלה שמצאנו לה חבר בתנ"ך שבאה במ"ם רפויה לאחר ה"א הידיעה נשאיר אותה בתפילה רפויה, כמו "המלמד תורה לעמו ישראל" שנמצא בתהלים (קמ"ד א') "המלמד ידי לקרב" וגו', ומה שלא - לא. וכן עוד שנים כיו"ב.
הרב יהונתן קויתי

ניקוד "ותעתר לנו"

יש הבדל, שבפסוק "ויעתר לו ה'" התי"ו בסגול שהיא תנועה קטנה, משא"כ "ותעתֵר" שהתי"ו בצירי שהיא תנועה גדולה ואם נקראנה במלעיל תיהפך התנועה גדולה לקטנה.
הרב יהונתן קויתי

טעם להגיית המלה "שטו" מלעיל

1. המילה "שטו" היא מנחי ע"ו (כלומר שעי"ן הפועל הוא וי"ו) והשורש הוא "שוט" ובכל המילים מהגזרה הזו דינם להיות במילעיל. בפרשת וארא (שמות ז' כ"ח) כתוב "ועלו (מלרע) ובאו (מלעיל) בבתיך וגו". מדוע מלת "ועלו" במלרע "ובאו" מלעיל? תשובה: משום ש"עלו" היא מנחי למ"ד הפועל (שרש עלה), ומלת "באו" היא מנחי ע"ו (בוא) ולכן מלעיל. וגם כאן אותו הדבר.
2. המילים שכבודו הזכיר - ורבצה בו, וילדה לו, ארכו לו, כולן בשוא נע כיון שהן מלעיל "לא טבעי" (כלומר שהיו צריכות להיות במלרע רק באו מלעיל מדין נסוג אחור). ועל כן הן בשוא נע. כן דעת מוה"ר רבנו שאול הכהן זצ"ל בספרו לחם הביכורים.
3. המילים ונקראה, ונזרעה, נקראות בשוא קמץ - כן הוא לפי דעת הראב"ע ששוא לפני אות גרונית במילים הללו יקרא בשוא קמץ. (אולם אין ללמוד מכאן לכל המקומות, אלא היכן שנאמר נאמר והיכן שלא נאמר לא נאמר. ולכן בפרשת בהעלותך קראנו "עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם המ"ם של ואשמעה בשוא נע כרגיל.
4. לדעת מרן ראש הישיבה נר"ו פ"א של פרי דגושה היות שההפסק הוא: בורא פסיק פרי הגפן. ואם ההפסק היה בורא פרי פסיק הגפן. היה יכול להשמע שמי הוא שברא את הפרי? הגפן. ולכן מפסיקים כאמור. ועוד דקרא כתיב בישעיה (מ כח) "בורא (בטרחא) קצות (במאריך) הארץ (באתנח)".
הרב יהונתן קויתי

"שני תורים" בלשון זכר או נקבה

ראיתי בספר השרשים לרד"ק בערך תור, שכתב שתי בלשון נקיבה להודיע שהזכר והנקבה כשרים. ע"ש.
הרב יהונתן קויתי

המילה "כל" בתפילת כל נדרי

לדעת מרן ראש הישיבה שליט"א אין הבדל בזה, והקריאה הנכונה גם בארמית בקמץ חטוף. (וכן בבדיקת חמץ - כָל - חמירא דאיכא ברשותי) וכמדומה שכל העולם נוהגים שם לקרוא בקמץ חטוף.
הרב יהונתן קויתי

המילה ״עולם״ זכר או נקבה

ישנם מלים שמשמשות גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, כמו חלונות - חלונים (ביחזקאל מ"ג), ויתכן שלשון המקרא לומר מלה זו בלשון זכר ולשון חכמים לומר בלשון נקבה.
הרב יהונתן קויתי
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0