הרב לירן ישי

סיים את הש"ס עוד בשנות לימודיו בישיבה, וכיום נמנה על צוות בוחני המסכתות בל פה בישיבה.
שותף בכתיבת הסדרה החדשה, "הוראה ברורה" על הלכות יורה דעה- הלכות בשר וחלב. פרי נוסף ממכון הישיבה הכולל פירוש לשלחן ערוך יורה דעה כמתכונת הספר משנה ברורה לבעל ה"חפץ חיים", על חלק או"ח. 

שיעורי וידאו (38 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (102 שאלות)

אכילת דגים שבושלו עם אבקת מרק בשרית

בעקרון בגלל שהאבקת עוף עשויה לתת טעם בתבשיל של הדגים ומסתמא שהטעם שלו נרגש בתבשיל, האוכל נאסר באכילה. וצריך להסביר לאמא שדבר זה בכלל חמירא סכנתא מאיסורא, וכמו שאם היה נופל קצת חומר מסוכן לתוך אוכל לא היינו אוכלים אפלו שהיינו מעריכים בדעתנו שלא נטעמו מפני הסכנה הוא הדין כאן.
הרב לירן ישי

האם מותר לספרדים לאכול פיצה חלבית שנאפתה באותו תנור עם דגים??

דין זה של אכילת דגים עם גבינה הוא לא נפסק בשולחן ערוך כמו דגים ובשר שהוא נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קט"ז) אולם רוב הספרדים נהגו לאסור דגים עם גבינה וייסוד מנהג זה מקורו בבית יוסף יורה דעה סימן פ"ז. אומנם יש ויכוח גדול אם טעות סופר בבית יוסף שם ולכן בכמה דברים יש להקל בזה אם בישל בדיעבד אין לאסור את האוכל וכן בחמאה ודגים מותר לבשל ואין מנהג להחמיר בזה וכמו שפסק כן מרן הגר"ע יוסף בספרו הלכות עולם חלק ז' וכן מקמות שנהגו לאכול דגים בגבינה גם אצל הספרדים יש להם על מה שיסמוכו ויש מורים לכתחלה להקל וכמו שכתב הגר"ש מאשש בספרו שמש ומגן חלק ד'
ולגופו של ענין בנידון שלפנינו אין לאסור פיצה שנאפתה אפילו עם דגים בדיעבד, ומותר לאוכלה אבל להכין לכתחילה (לפי מנהג שנהגו רוב הספרדים להחמיר) אין לאפות פיצה חלבית ביחד עם פיצה טונה אבל אחד אחרי השני אם מנקה את התנור מהלכלוך שיש בעין מותר לאפות ואין לחוש לטעם הבלוע שהרי אפילו בדגים ובשר כתבו "האיסור והיתר" ומהרש"ל שאין להחמיר בטעם הבלוע וכמו שכתבו האחרונים הובאו ביורה דעה סימן קט"ז וקל וחומר לדגים וגבינה 
הרב לירן ישי

מה זה נ"ט בר נ"ט ומה דינו?

נ"ט בר נ"ט באוכלים היינו כגון שבישל ירקות או כל דבר אחר עם בשר ואחר כך לוקח את הירקות (ושוטף אותם מחתיכות הבשר) ומבשל אותם במים ואת המים רוצה לערבב עם חלב.
נמצא שהנ"ט בר נ"ט הוא אוכל באוכל, הבשר נתן טעם בירקות, והירקות נתנו טעם במים (והכל הוא היתר והכל הוא אוכל) דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בזה שמותר לערבב את המים עם חלב.
נ"ב בראשונים ספר התרומה ושערי דורא הובא מקרה בעוגה חלבית שנאפתה בצמוד לעוגה אחרת שרוצה לאוכלה עם בשר שנמצא החלב נתן טעם במאפה והמאפה במאפה השני ורוצה לאוכלו עם הבשר. אבל מקרה זה יש בו כמה קושיות ואינו כל כך מציאותי (כמו שהעיר בספר התרומה בעצמו) לכן הבאתי המקרה הנ"ל ומרן הגר"ע יוסף התבסס על הוכחה מרש"י חולין קט"ז עמוד ב' והרדב"ז וספר אור שמח שכתב שכן דעת הרמב"ן אולם עיין בספר הוראה ברורה סימן צ"ה הנדפס מחדש שכתבנו באורך שהעיקר למעשה לעניות דעתי להחמיר בנ"ט בר נ"ט אוכל באוכל  
הרב לירן ישי

אכילת שיער אדם ובעלי חיים

שיער אדם אסור באכילה, וכן שיער של בעל חי טמא אסור באכילה. (כמובן שבעל חי טהור אחר שחיטה ודאי ששערותיו מותורות)
ולעניות דעתי אם הוציא את השיער אין צריך לחוש אולי נשאר עוד.

מקורות לדבר:  הרמב"ם (פרק ב' מהלכות מאכלות אסורותהלכת ה') והרמב"ן.
אם בשר אדם מותר מותר באכילה:
1: דעת הרמב"ם אסור וכן הסכמת הר"ן והרב המגיד. וכן הביא ערך השולחן(יורה דעה סימן עט אות א') מדברי הרבה פוסקים.
אבל הרמב"ן סבירא ליה [=סובר] שמותר גמור וכן דעת הפרי חדש (סעיף קטן ו') למעשה.
אולם לדידן נקטינן [=אנו פוסקים] להחמיר כדעת רב הראשונים וכמו שכתב כף החיים(שם סעיף קטן ט).
וממלא כמו שבשר אדם אסור כך שיער אדם אסור וכמו שכתב לנכון בשו"ת אבני נזר(אבן העזר סימן שלב).
[ומה שנראה מדברי כף החיים(שם בעיף קטן י"א) ששיער מותר, לעניות דעתי הוא תמוה דאיך למד משיער מת לשיער חי דאין הכי נמי(=שאפילו שידוע לנו) ששיער מת אסור בהנאה ושיער חי מותר בהנאה, אבל מנין שהוא מותר גם באכילה]
וכל זה כמובן בשיער חי אבל בשיער מת השולחן ערוך(סימן שעט) פסק דאסור אף בהנאה.

ומה שכתבנו ששיער שהוציא לא צריך לחוש עוד, כיון שהוא מחלוקת הפוסקים ולהרמב"ן הוא מותר גמור ולאחזוקי איסורא לא מחזיקינן [=לא מחזיקים דבר באיסור]  וכמו שכתב כיוצא בזה כף החיים(שם בעיף קטן י"א) גבי לחתוך עור בשיניו

ושיער בעלי חיים שמא אסור מדין היוצא מן הטמא טמא וכמו שמבואר באבני נזר(שם)
 
הרב לירן ישי

האם מותר לקנות דג מגוי כשחתך עם סכין טריפה.

אם מקפידים לחתוך רק דברים צוננים, ולפני שחותכים כל דג מנקים הסכין, כגון שמשפשפים היטב עם סבון, אינני רואה בעיה.
ואם לא אסור, מחשש שנשאר שמנונית ותדבק בדג כשר.
הרב לירן ישי

היתר פת פלטר של גוי בימינו.

בעיקר השאלה ניראה לי שכל שהפת של הגוי יותר טעימה הוי כפת דחוקה לו וכמו שמוכח מדברי מרן שם סעיף ה'.
ולכן במקום שנוהגים היתר בפת של פלטר גוי אם הפת שלו יותר טעימה מותר ליקח ממנו.
אבל צריך ליזהר דכבר כתבו האחרונים שההיתר של פת פלטר לא מצוי כל כך מפני שמערבים הרבה רכיבים בלחם ובעוגיות שיש בהם בעיה של כשרות.
הרב לירן ישי

שימוש בתבנית אפייה לבשר וחלב ע"י נייר אפיה

אם רוצים להשתמש במגש לשאר דברים פרווה לדעת מרן אין צורך הכשר כמבואר בסימן צ"ג אבל לדעת הרמ"א אף לפרווה אסור. אבל אם רוצים להשתמש בו לבשר או לחלב (או פרווה לדעת הרמ"א) צריך להכשיר את המגש ואין להתחשב בנייר אפיה ככלי מפסיק 
אולם אין צריך להכשיר המגש בליבון חמור כיון שנבלע בו בשר רק אחר כ"ד שעות וכיון שמן הדין המגש מותר ושאר דברים חשיב היתרא בלע וכמו שכתב החת"ס (יו"ד סימן ק"י) והובאו דבריו בפת"ש (סימן קכ"א סק"ז) וכ"ד הבא"ח בשו"ת רב פעלים (יו"ד ח"א סימן י"ט) ועוד, וסגי בליבון קל והיינו שיסיקו את התנור עם המגש הנ"ל בחום הכי גבוה של התנור למשך חצי שעה (ואם יש תכנית גריל עדיף להפעילה) ובזה המגש יוכשר לכל שימוש. 
הרב לירן ישי
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0