הרב לירן ישי

סיים את הש"ס עוד בשנות לימודיו בישיבה, וכיום נמנה על צוות בוחני המסכתות בל פה בישיבה.
שותף בכתיבת הסדרה החדשה, "הוראה ברורה" על הלכות יורה דעה- הלכות בשר וחלב. פרי נוסף ממכון הישיבה הכולל פירוש לשלחן ערוך יורה דעה כמתכונת הספר משנה ברורה לבעל ה"חפץ חיים", על חלק או"ח. 

שיעורי וידאו (38 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (102 שאלות)

רש"י כותב בבבא בתרא דף יד': שהספר שהיה מונח בארון הברית קראו...

רש"י כתב בזה הלשון: ספר עזרא. ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל וכהן הגדול ביום הכיפורים. עד כאן לשונו. ולא כתב שהיה מונח בארון הברית. אלא פשט הסוגיא מורה כן. והתוספות לעיל בעמוד א' בדיבור המתחיל שלא וכו', הקשו כמו שהקשתם על פשט הסוגיא שמבואר שם שנתנו לספר תורה מקום מְרוּוַח בארון כדי שלא יכנס ויצא בדוחק, והקשו התוספות  אימתי הוציאוהו, הרי אסור להכנס לשם? וכן לא מצינו שהוציאוהו ביום הכיפורים? ותירצו שמבואר בעירובין (דף ק"ה עמוד א') שמותר להכנס בקדש הקודשים כדי לתקן. והוא הדין כאן שהיו נכנסין לתקן הספר תורה שלא יתעפש חלילה מחוסר שימוש, ותירוץ שני הוא שבמשך חמישים ושתים שנה מזמן שחרבה שילה עד שנבנה בית המקדש בירושלים לא היה קדש הקדשים, והיה מותר לפתוח את הספר תורה. עד כאן דבריהם. והגאון הרש"ש (שם) העיר מדברי רש"י לקמן (שהזכרתם) ותירץ דרש"י מדבר בבית שני שלא היה ארון הברית מפני שנגנז אך הספר תורה יתכן שנשאר והונח במקום אחר בעזרה. ותירוץ אחר שמכיון שמשה כתב י"ג ספרי תורה יתכן שנשאר אחד מהם בעזרה ולא איירי כלל בספר תורה שהיה בארון. עיין שם. ולפי דבריו צריך לומר שמה שאמרו בגמרא שם בעמוד ב' "ספר עזרה לתחלתו הוא נגלל", הפירוש הוא דכיון שמצינו כן בספר תורה שבעזרה, אפשר לומר, שכן היה גם כן בארון. ודו"ק. ועל הקושיא השניה של תוספות (שהיא קושייתכם הראשונה) שלא מצינו שהוציאוהו ביום הכיפורים? תירץ הרש"ש שם דאינו מוכרח, שאפשר לומר שהמשנה במסכת יומא מתארת סדר יום הכיפורים כפי שהיה בבית שני שלא היה ארון בקדש הקדשים. עיין שם. ועיין עוד בהגהות חשק שלמה הנדפסים בסוף המסכת מה שפלפל בזה.
הרב לירן ישי

הכשר סכין שחתכו בו בשר שלא נמלח

מנהג זה לא מדויק, שבשר שלא נמלח כלל אינו אוסר את הסכין, אבל אם נמלח ולא הודח מדמו נפסק בשלחן ערוך יורה דעה (סימן ס"ט סעיף כ') שלכתחילה אין לחתוך בסכין אפילו שכבר שהה הבשר במלח שיעור מליחה, אבל בדיעבד אין הסכין נאסר. ויש מי שאוסר באופן זה שהבשר נמלח ולא הודח להגעיל את הסכין. אמנם אין הלכה כדבריו לספרדים, וכמו שכתב הרב כף החיים שם (אות ש"ט), אמנם לאשכנזים צריך להדיח את הסכין באופן שהדם לח, אבל אם הדם התייבש צריך לנעוץ בקרקע קשה.
[ולענין נעיצה, כל מקום שאמרו נעיצה כגון אדם שחתך גבינה קשה מאד בסכין שרגילים לחתוך בו בשר רותח וכדו' צריך דוקא עשרה פעמים וכמו שכתוב בבית יוסף סימן קכ"א. וכיום שיש סבונים ותכשירים לניקוי מספיק לנקותו בצמר פלדה וסבון שמנקהו היטב, וכמו שכתב המאירי (חולין ח:) ועיין בשו"ת תפלה למשה סימן יג אות ז'].
הרב לירן ישי

בישול על ידי עובדת זרה .

ראשית רציתי לבאר לכם שבדברים שצריכים בישול ונעשים על ידי גוי דעת מרן השולחן ערוך (סימן קי"ג סעיף ז') שאין מספיק בהדלקת האש שתעשה על ידי ישראל אלא צריך שבתחילת הבישול הישראל יניח את הסיר על האש או שתעשה משהו בסיר עצמו כגון יערב את האוכל בקדרה בתחילת הבישול אמנם בשעת הצורך יש מקום להקל כמו שכתבתם בגוי שמבשל בבית הישראל על ידי שהישראל ידליק את האש.
ואמנם בגוף השאלה אם גם את ההדלקה הם לא יכולים לעשות יש להקל בזה בשעת הדחק לסמוך על הפוסקים שסוברים שלא נאסר בישול גוי בבית הישראל. וכן כתב הכנסת הגדולה (הגהות בית יוסף אות ח' ) בשם אביו. ואני הייתי מציע שבשעה שאחד מבני הזוג קמים שאז הם יכולים לעשות פעולה המתירה את הבישול יבקשו מהגויה שאז תבשל כמות גדולה ויקפאו את האוכל וכך אחר כך אם הגויה תעשה רק חימום לאוכל מבושל אפשר להקל בשופי.
הרב לירן ישי

מה זה נ"ט בר נ"ט ומה דינו?

נ"ט בר נ"ט באוכלים היינו כגון שבישל ירקות או כל דבר אחר עם בשר ואחר כך לוקח את הירקות (ושוטף אותם מחתיכות הבשר) ומבשל אותם במים ואת המים רוצה לערבב עם חלב.
נמצא שהנ"ט בר נ"ט הוא אוכל באוכל, הבשר נתן טעם בירקות, והירקות נתנו טעם במים (והכל הוא היתר והכל הוא אוכל) דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בזה שמותר לערבב את המים עם חלב.
נ"ב בראשונים ספר התרומה ושערי דורא הובא מקרה בעוגה חלבית שנאפתה בצמוד לעוגה אחרת שרוצה לאוכלה עם בשר שנמצא החלב נתן טעם במאפה והמאפה במאפה השני ורוצה לאוכלו עם הבשר. אבל מקרה זה יש בו כמה קושיות ואינו כל כך מציאותי (כמו שהעיר בספר התרומה בעצמו) לכן הבאתי המקרה הנ"ל ומרן הגר"ע יוסף התבסס על הוכחה מרש"י חולין קט"ז עמוד ב' והרדב"ז וספר אור שמח שכתב שכן דעת הרמב"ן אולם עיין בספר הוראה ברורה סימן צ"ה הנדפס מחדש שכתבנו באורך שהעיקר למעשה לעניות דעתי להחמיר בנ"ט בר נ"ט אוכל באוכל  
הרב לירן ישי

איסור בישולי גוים בתפוחי אדמה.

1. תפוחי אדמה עולים על שולחן מלכים והכלל הוא כל מה שרגילים להעלות בבתי מלון ואולמות נחשב כעולה על שולחן מלכים.
2. לא הבנתי בדיוק את המציאות של צ'יפס בפיצה, אבל באמת בצ'יפס עצמו אם הוא נאכל בסעודה יש בו בשולי גוים כמו שכתבנו לעיל בתפוחי אדמה.
ואם הוא חטיף צ'יפס לכאורה אינו עולה על שולחן מלכים באולמות או באירועים והי כקליות שאין אדם מזמין את חברו עליהם. וכמו שכתב הרמ"א (סימן קי"ג סעיף ב') באפונים קלוים (ויש מי שכתב להתירו כיון שעולה לקינוח סעודה וזה לא  נחשב כעולה על שולחן מלכים אולם לפי המבואר בבית יוסף בדעת מרן וכן דעת האיסור והיתר שאף קינוח סעודה נחשב כעולה על שולחן מלכים)
ואף שתפוחי אדמה עצמו עולה על שולחן מלכים מ"מ כיון שבדרך הזאת אינו עולה לא נחשב כעולה על שולחן מלכים וכיוצא בזה כתב הבן איש חי (פרשת חוקת הלכה י"ב) 
הרב לירן ישי

כללי פסיק רישא דלא ניחא ליה

לעניות דעתי הצרוף הראשון מה שהולך לאיבוד היא עצמה הסברא שנחשב לא ניחא ליה, הצרוף השני שהמשקים לא בלועים בטבע היא רק דעת רש"י (שבת קמ"ה) ועוד כמה ראשונים. אבל רוב הפוסקים לא סבירא להו כן, אלא דהוי דאורייתא. שכן דעת תוספות (שם) והרשב"א והרא"ש, והריטב"א, והר"ן והנימוקי יוסף והתרומה (סימן רמ"ב), והסמ"ג (לאוין ס"ה) ועוד. ואין לנו ראיה שמרן לא סובר כרוב הפוסקים.
לגבי הצרוף השלישי דרך אגב השיעור בסחיטה הוא כגרוגרת וכמו שכתב הרמב"ם (פרק ח' הלכה י'). מכל מקום בנדון דידן שהוא חצי שיעור, אסור עדיין מן התורה. ורק החכם צבי (סימן פ"ו) חידש שבאיסור שבת הוי דרבנן וחלקו עליו מהר"י כולי בהגהת משנה למלך (פרק י"ח שבת הלכה א') והוכיח שלא כן מדברי רש"י, וכן דעת הגהות אשרי וראבי"ה (סימן רכ"ב) והריטבא והמאירי (שבת דף ע"ב) בחצי שיעור אף באיסורי שבת הוי מהתורה. וכן דעת הטור (סימן ש"א) וכמו שכתב הפרי מגדים (משבצות זהב סעיף קטן א') אמת שלדעת הרמב"ם הרב שדי חמד (מערכת ח' כלל ב') הוכיח דהוי מדרבנן, אולם כאן שאנו באים להוכיח לדעת מרן צריך הוכחה דסבירא ליה למרן כהרמב"ם בזה ולא כרוב הראשונים דסבירא להו דחצי שיעור אסור מהתורה גם באיסורי שבת.
הרב לירן ישי

שימוש בתבניות המתפרקות של המלטי קיק לבשר וחלב

אם אתם רוצים לעשות מאפה חלבי ואח"כ בשרי יש לנקות את המכשיר מכל לכלוך, ותחממו את המכשיר בין זה לזה עד שיגיע לחום הגבוה שלו, ואז אפשר לאפות בו בשר.
ואם לא עשיתם את החימום הזה וניקתם המכשיר המאפה הפרווה בחזקת פרווה.
הרב לירן ישי

שתית משקאות בלי הכשר בחו"ל כשיש אותם בארץ עם הכשר

- שמעתי ממקור נאמן בשם הרב שמחה קוק (רבה של רחובות) שקוקה קולה כשרה בכל העולם. מאידך שמעתי לאחרונה מהרב בוטבול שאין זה נכון.

- למעשה נלע"ד שיש לחוש ולהחמיר, ומה שהביא כת"ר בשם הרב עובדיה להקל, לדעתי הדברים אינם מדוייקים, ולא מסתבר שהגרע"י ייקח אחריות על כשרות כל המשקאות בעולם.

הרב לירן ישי
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0