הרב לירן ישי

סיים את הש"ס עוד בשנות לימודיו בישיבה, וכיום נמנה על צוות בוחני המסכתות בל פה בישיבה.
שותף בכתיבת הסדרה החדשה, "הוראה ברורה" על הלכות יורה דעה- הלכות בשר וחלב. פרי נוסף ממכון הישיבה הכולל פירוש לשלחן ערוך יורה דעה כמתכונת הספר משנה ברורה לבעל ה"חפץ חיים", על חלק או"ח. 

שיעורי וידאו (37 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (102 שאלות)

קרשים על הסכך

א) נראה לי שזה תלוי באיזה קרשים מדובר. אם זה קרשים שאינם מיוחדים לסכך כגון סתם קרשים וקל וחומר שאם היה בהם שימוש כל שהוא - מעיקר הדין מותרים. אבל אם מדובר בקרשים שהם מיוחדים לסוכות אפילו שלכאורה אסור לסכך בהם אם יש ברוחבם ד' טפחים, משום גזרת תקרה, ואפילו בפחות מכן נהגו לא לסכך, וכמו שכתב מרן (ש''ע סי' תרל''ט סעיף י''ח) מכל מקום כיון שהם אסורים רק משום גזרת תקרה מבואר בריטב''א שלא גזרו לא להעמיד בהם, דלא גוזרים גזרה לגזרה. וכן הסתמך על הריטב''א הנ''ל בספר בית השואבה ובחזון עובדיה (סוכות, עמוד כ''ה).
ב) על הוצאות יום טוב הקב''ה מחזיר, ואפילו על הידור מצווה. כן כתב הריטב''א במסכת ביצה.
הרב לירן ישי

האם מותר לספרדים לאכול פיצה חלבית שנאפתה באותו תנור עם דגים??

דין זה של אכילת דגים עם גבינה הוא לא נפסק בשולחן ערוך כמו דגים ובשר שהוא נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קט"ז) אולם רוב הספרדים נהגו לאסור דגים עם גבינה וייסוד מנהג זה מקורו בבית יוסף יורה דעה סימן פ"ז. אומנם יש ויכוח גדול אם טעות סופר בבית יוסף שם ולכן בכמה דברים יש להקל בזה אם בישל בדיעבד אין לאסור את האוכל וכן בחמאה ודגים מותר לבשל ואין מנהג להחמיר בזה וכמו שפסק כן מרן הגר"ע יוסף בספרו הלכות עולם חלק ז' וכן מקמות שנהגו לאכול דגים בגבינה גם אצל הספרדים יש להם על מה שיסמוכו ויש מורים לכתחלה להקל וכמו שכתב הגר"ש מאשש בספרו שמש ומגן חלק ד'
ולגופו של ענין בנידון שלפנינו אין לאסור פיצה שנאפתה אפילו עם דגים בדיעבד, ומותר לאוכלה אבל להכין לכתחילה (לפי מנהג שנהגו רוב הספרדים להחמיר) אין לאפות פיצה חלבית ביחד עם פיצה טונה אבל אחד אחרי השני אם מנקה את התנור מהלכלוך שיש בעין מותר לאפות ואין לחוש לטעם הבלוע שהרי אפילו בדגים ובשר כתבו "האיסור והיתר" ומהרש"ל שאין להחמיר בטעם הבלוע וכמו שכתבו האחרונים הובאו ביורה דעה סימן קט"ז וקל וחומר לדגים וגבינה 
הרב לירן ישי

בישול על ידי עובדת זרה .

ראשית רציתי לבאר לכם שבדברים שצריכים בישול ונעשים על ידי גוי דעת מרן השולחן ערוך (סימן קי"ג סעיף ז') שאין מספיק בהדלקת האש שתעשה על ידי ישראל אלא צריך שבתחילת הבישול הישראל יניח את הסיר על האש או שתעשה משהו בסיר עצמו כגון יערב את האוכל בקדרה בתחילת הבישול אמנם בשעת הצורך יש מקום להקל כמו שכתבתם בגוי שמבשל בבית הישראל על ידי שהישראל ידליק את האש.
ואמנם בגוף השאלה אם גם את ההדלקה הם לא יכולים לעשות יש להקל בזה בשעת הדחק לסמוך על הפוסקים שסוברים שלא נאסר בישול גוי בבית הישראל. וכן כתב הכנסת הגדולה (הגהות בית יוסף אות ח' ) בשם אביו. ואני הייתי מציע שבשעה שאחד מבני הזוג קמים שאז הם יכולים לעשות פעולה המתירה את הבישול יבקשו מהגויה שאז תבשל כמות גדולה ויקפאו את האוכל וכך אחר כך אם הגויה תעשה רק חימום לאוכל מבושל אפשר להקל בשופי.
הרב לירן ישי

מה זה נ"ט בר נ"ט ומה דינו?

נ"ט בר נ"ט באוכלים היינו כגון שבישל ירקות או כל דבר אחר עם בשר ואחר כך לוקח את הירקות (ושוטף אותם מחתיכות הבשר) ומבשל אותם במים ואת המים רוצה לערבב עם חלב.
נמצא שהנ"ט בר נ"ט הוא אוכל באוכל, הבשר נתן טעם בירקות, והירקות נתנו טעם במים (והכל הוא היתר והכל הוא אוכל) דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בזה שמותר לערבב את המים עם חלב.
נ"ב בראשונים ספר התרומה ושערי דורא הובא מקרה בעוגה חלבית שנאפתה בצמוד לעוגה אחרת שרוצה לאוכלה עם בשר שנמצא החלב נתן טעם במאפה והמאפה במאפה השני ורוצה לאוכלו עם הבשר. אבל מקרה זה יש בו כמה קושיות ואינו כל כך מציאותי (כמו שהעיר בספר התרומה בעצמו) לכן הבאתי המקרה הנ"ל ומרן הגר"ע יוסף התבסס על הוכחה מרש"י חולין קט"ז עמוד ב' והרדב"ז וספר אור שמח שכתב שכן דעת הרמב"ן אולם עיין בספר הוראה ברורה סימן צ"ה הנדפס מחדש שכתבנו באורך שהעיקר למעשה לעניות דעתי להחמיר בנ"ט בר נ"ט אוכל באוכל  
הרב לירן ישי

כללי פסיק רישא דלא ניחא ליה

לעניות דעתי הצרוף הראשון מה שהולך לאיבוד היא עצמה הסברא שנחשב לא ניחא ליה, הצרוף השני שהמשקים לא בלועים בטבע היא רק דעת רש"י (שבת קמ"ה) ועוד כמה ראשונים. אבל רוב הפוסקים לא סבירא להו כן, אלא דהוי דאורייתא. שכן דעת תוספות (שם) והרשב"א והרא"ש, והריטב"א, והר"ן והנימוקי יוסף והתרומה (סימן רמ"ב), והסמ"ג (לאוין ס"ה) ועוד. ואין לנו ראיה שמרן לא סובר כרוב הפוסקים.
לגבי הצרוף השלישי דרך אגב השיעור בסחיטה הוא כגרוגרת וכמו שכתב הרמב"ם (פרק ח' הלכה י'). מכל מקום בנדון דידן שהוא חצי שיעור, אסור עדיין מן התורה. ורק החכם צבי (סימן פ"ו) חידש שבאיסור שבת הוי דרבנן וחלקו עליו מהר"י כולי בהגהת משנה למלך (פרק י"ח שבת הלכה א') והוכיח שלא כן מדברי רש"י, וכן דעת הגהות אשרי וראבי"ה (סימן רכ"ב) והריטבא והמאירי (שבת דף ע"ב) בחצי שיעור אף באיסורי שבת הוי מהתורה. וכן דעת הטור (סימן ש"א) וכמו שכתב הפרי מגדים (משבצות זהב סעיף קטן א') אמת שלדעת הרמב"ם הרב שדי חמד (מערכת ח' כלל ב') הוכיח דהוי מדרבנן, אולם כאן שאנו באים להוכיח לדעת מרן צריך הוכחה דסבירא ליה למרן כהרמב"ם בזה ולא כרוב הראשונים דסבירא להו דחצי שיעור אסור מהתורה גם באיסורי שבת.
הרב לירן ישי

אכילת דג וביצה לפי הגמרא והקבלה.

לא שמענו מקור לזה, ואדרבה כף החיים (סימן קנ"ז אות כ"ט) שידוע כגדול המקובלים העתיק את הגמרא כפשטה.
הרב לירן ישי

האם מותר לקנות דג מגוי כשחתך עם סכין טריפה.

אם מקפידים לחתוך רק דברים צוננים, ולפני שחותכים כל דג מנקים הסכין, כגון שמשפשפים היטב עם סבון, אינני רואה בעיה.
ואם לא אסור, מחשש שנשאר שמנונית ותדבק בדג כשר.
הרב לירן ישי

היתר פת פלטר של גוי בימינו.

בעיקר השאלה ניראה לי שכל שהפת של הגוי יותר טעימה הוי כפת דחוקה לו וכמו שמוכח מדברי מרן שם סעיף ה'.
ולכן במקום שנוהגים היתר בפת של פלטר גוי אם הפת שלו יותר טעימה מותר ליקח ממנו.
אבל צריך ליזהר דכבר כתבו האחרונים שההיתר של פת פלטר לא מצוי כל כך מפני שמערבים הרבה רכיבים בלחם ובעוגיות שיש בהם בעיה של כשרות.
הרב לירן ישי
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0