בנם של קדושים, חבר במכון "הרב מצליח", ושותף בעריכת פירוש "שיח אלעזר" לספרו האדיר של מרן מייסד הישיבה זצוק"ל - "שו"ת איש מצליח".
מוותיקי הרבנים המשיבים באתרנו, והתמחה במתן תשובות לשאלות יחודיות שצמחו במוחם הפורה של עמך בית ישראל, בתוך ים התורה.
כבר הרגישו בקושיא זו בפירוש הנדפס בסידור של הישיבה "איש מצליח" וציינו שם לתוספות (קידושין דף ב' עמוד ב' ד"ה קשו) שכתבו שבלשון חכמים נר משמש הן בלשון זכר והן בלשון נקבה. ע"ש. ואף על פי שבמקרא לא מצינו נר בלשון נקבה כבר אמרו חז"ל (חולין דף קלז ע"א) לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד.
1. כן המנהג ידוע גם אצל בני ג'רבא, שהיו מביאים נער או ילד שיקרא ספר יונה בטעמים סמוך לחדר היולדת. והעולם אומרים על שם הדג שהקיא את יונה, כך היולדת תלד את בנה בקלות. ויש אומרים הטעם על פי מה שמפרש הזוהר הקדוש את ספר יונה בדרך דרש (עיין להגר"א באורך), ויונה משול לנשמת האדם והאוניה זהו גופו, שהנשמה יורדת לגוף האדם - לא תשכח את סיבת ירדתה לעולם ותברח מהייעוד שלה וכו'. לכן קוראים בספר יונה - כאילו אומרים לנשמה של התינוק, שלא תפחד לירד לעולם הזה שמא תכשל בעבירות. 2. מצד ההלכה יש בזה איסור, ואם היא מפחדת מאד וזקוקה לו שיהיה שם, יכול להשאר ולהסב פניו אל הקיר. אבל עדיף להמתין בחוץ ולקרוא ספר יונה כנ"ל.
יש כמה יישובים על זה, ואחד מהם של הגאון רבי ראובן מרגליות זצ"ל, שיש לספור את הרווחים בין אות לאות, שהרי גם הגויל קודש, ואמרו חז"ל שהרואה ספר תורה שנשרף קורע שתי קריעות אחד על הגויל ואחד על האותיות.
1. בסתם מנחה לא נושאים כפים, שמא שתה הכהן יין ואינו יכול לישא כפים. בתענית במנחה ג"כ אין לישא כפים גזירה אטו מנחה בשאר ימים. אך אם מתפללים אותה סמוך לשקיעה (דהיינו חצי שעה קודם), אפשר לישא כפים כמו בנעילה של יום כיפור. 2. החזון איש (חלק אורח חיים סימן כ') פסק שיעלו גם במנחה גדולה, ויש בתי כנסיות שנהגו על פיו. עיין חזון עובדיה - ד' תעניות (עמוד צ"ה ואילך). 3. לא. 4. אם רק אחד עלה, לא צריך לצאת כי לא אומרים "כהנים". 5. כן. 6. דבר זה שנוי במחלוקת הפוסקים. עיין יביע אומר חלק ו' (אורח חיים סימן כ"א אות ג'), ושמחת כהן (אורח חיים סימן נ"ז), והסתלק מן הספק. 7. תוספת שבת.
זה פתגם עממי, ואין לו מקור. רק הוא על פי דברי חז"ל בשבת (דף קי"ט עמוד ב') שמענגים את השבת בדגים גדולים, והמקיים שלש סעודות נצול משלש פורעניות, ואחד מהם מדינא של גהינם.
לא ידוע אם הם עצמם ממש כתבו או שציוו לסופר וכתב והגיהו דבריו, וגם אין בכך נפק"מ.
אבל יש מחלוקת בין הראשונים האם באמת הם כתבו המשנה והתלמוד או שרק ערכו אותו, ובדורות אח"כ כתבו. ורש"י בב"מ (דף ל"ג ע"ב בד"ה בימי) סובר שהם רק ערכו, אולם הרמב"ם בהקדמתו לפיה"מ כותב בפירוש שרבי החל לחבר המשנה וכו' וכתב אותם במחלוקתיהם וכו'. ע"ש. ובביאור מהר"א שטיין לסמ"ג (בהקדמה) האריך להוכיח שרבי לא כתב את המשנה והוכיח כן גם מהרמב"ם ונראה שלא ראה הלשון הנ"ל. והרבה אחרונים הביאו הפלוגתא הנ"ל ודנו בה בראיות לכאן ולכאן. ע' בהק' מהר"י חאגיז לס' תחלת חכמה. ובהגהות איי הים למהר"ם חזן על תשובות הגאונים שערי תשובה ס' קפ"ז האריך והרחיב בשיטות הראשונים במחלוקת זו. ומרן ראש הישיבה שליט"א כתב בזה ג"כ בדרכי העיון מאמר ג' אות ב' (עמ' ע"ב). וע' באות תשמ"ח סי' רי"א.
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.