בנם של קדושים, חבר במכון "הרב מצליח", ושותף בעריכת פירוש "שיח אלעזר" לספרו האדיר של מרן מייסד הישיבה זצוק"ל - "שו"ת איש מצליח".
מוותיקי הרבנים המשיבים באתרנו, והתמחה במתן תשובות לשאלות יחודיות שצמחו במוחם הפורה של עמך בית ישראל, בתוך ים התורה.
העירוב צריך להיות מפת ותבשיל (כמבואר בש"ע או"ח סימן תרכ"ז ס"ב) ומעושן בכלל תבשיל (כמבואר שם בס"ה) ולכן בטונה אפשר לעשות עירובי תבשילין מאחר שהוא עובר תהליך בישול כלשהו. אך בגבינה אין לעשות עירובי תבשילין (ע' בחזון עובדיה ארבע תעניות עמ' רנ"ט ובאור לציון ח"ג פכ"ב ס"ב. וצ"ע לע"ע. ואכמ"ל).
א) הקושיא תתעצם יותר על פי מה שאמרו חז"ל בפירוש במסכת נדה שהקב"ה גוזר על האדם אם יהיה חכם או טיפש. עיין שם. ולמה יתפלל? והתשובה היא שהתפילה יכולה לשנות הכל אפילו גזרות, אפילו טבעו ובריאתו של האדם. צא ולמד ממה שאמרו חז"ל שיצחק ורבקה וכן אברהם ושרה היו עקרים, שלא יכלו להוליד כלל, ועל ידי התפילה הפכו את המציאות ונבראו להם אברים חדשים שיוכלו להוליד. עיין שם. ולמדו מהפסוק "ויעתר יצחק" שהיתה תפלתו כ"עתר" (מזרה) שהופך את התבואה ממקום למקום, כך תפלת יצחק הפכה את המציאות. ב) נראה מדבריך שבסידור איש מצליח מהדורות א' ב' ג' נדפסו הפסוקים הנ"ל, ולא היא, אלא באיש מצליח לא הדפיסו את הפסוקים הנ"ל בכל המהדורות, ובסידור עבודת ה' הדפיסו, כי שם הכניסו הרבה כוונות פשוטות והוספות של חסידות וזה אחד מהם. ומקורו בעוד יוסף חי פרשת בראשית (אות ז').
במקור המאמר בקידושין שם, מבואר מהמשך הגמרא שהכוונה שנחשב כאילו עשה. ופירוש "מצרפה" נראה לי שהכוונה מצרפה לכל הזכויות כאילו היה מעשה ממש, ולפירושך (והוא פירוש דרושי מפורסם) העיר ידידי ר' אלדן הכהן הי"ו שעל פי הדקדוק היה צריך לומר "צורפה" וגם פירוש המילה צירוף הינה לברור את הכסף (למשל) מהסיגים ואין הכוונה מלשון היתוך, וממילא אין מקום לפירוש זה. עכ"ד.
1. כן המנהג ידוע גם אצל בני ג'רבא, שהיו מביאים נער או ילד שיקרא ספר יונה בטעמים סמוך לחדר היולדת. והעולם אומרים על שם הדג שהקיא את יונה, כך היולדת תלד את בנה בקלות. ויש אומרים הטעם על פי מה שמפרש הזוהר הקדוש את ספר יונה בדרך דרש (עיין להגר"א באורך), ויונה משול לנשמת האדם והאוניה זהו גופו, שהנשמה יורדת לגוף האדם - לא תשכח את סיבת ירדתה לעולם ותברח מהייעוד שלה וכו'. לכן קוראים בספר יונה - כאילו אומרים לנשמה של התינוק, שלא תפחד לירד לעולם הזה שמא תכשל בעבירות. 2. מצד ההלכה יש בזה איסור, ואם היא מפחדת מאד וזקוקה לו שיהיה שם, יכול להשאר ולהסב פניו אל הקיר. אבל עדיף להמתין בחוץ ולקרוא ספר יונה כנ"ל.
אמרו סליחות רגילים (רק דלגו את הוידוי מכיון שזה ערב ראש חודש). וכינוי "יום כיפור קטן" מובא בפרי חדש (אורח חיים סימן זי"ת) בשם הרמ"ק, ואינו שייך לאשכנזים דוקא.
איסור "גזל שינה" אינו נובע מאיסור גזל אלא מאיסור לצער את החבר הנלמד מדין לא תונו (עיין בשאלות ותשובות משנה הלכות חלק י"ב סימנים תמ"ג ותמ"ד ובחלק יורה דעה סימן קצ"ט ור'. וכן בשאלות ותשובות שבט הלוי חלק ז' סימן רכ"ד. ובשאלות משנת יוסף ליברמן חלק ח' סימן ל"ה ובפתחי חושן חלק גניבה ואונאה פרק ט"ו הערה א') ובשאלות ותשבות קרן לדוד (אורח חיים סימן י"ח) דן בזה מצד קל וחומר דאם אסרה תורה צער בעלי חיים קל וחומר צער בני אדם (ועיין בברכי יוסף יורה דעה סימן שע"ב שדן בזה אי שייך קל וחומר מצער בעלי חיים או לא) אם כי הלשון "גזל שינה" הובא כנראה לראשונה בספר החפץ חיים ופעליו (חלק ג' עמוד ק"ה) שהגאון רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל שהיה אומר שהמקיץ את חברו משנתו הינו גזלן עיין שם (והובא בספר שיגרא דלישנא אות ג' עמוד 56) ויש הביאו סמך ללשון זו מלשון הכתוב במשלי (פרק ד' פסוק ט"ו) "ונגזלה שנתם" והרב המאירי (בבא בתרא דף כ' סוף עמוד ב') קורא לזה "היזק שינה" עיין שם (והובא בספר שולחן ערוך המקוצר חלק ח' סימן רט"ז הערה א) ועייןבשאלות ותשובות ויצבר יוסף בר (חלק ד' סימן קי"ב עמוד ת' ואילך ) שציין לספרים רבים שדנו באיסור זה עיין שם (כל המקורות שציינתי הם על ידי תוכנת אוצר החכמה).
1. מותר מכיון שכך נהגו מקדם קדמתא, הוי כאילו התנו על כך להדיא. ועיין בכה"ח (סימן קנ"ד אות מ"ט) שהיה מנהג בירושלים להשתמש בפרוכת לצרכי מצוה (שאינם תשמישי קדושה) והתירו הפוסקים ע"ש. ובפרט בנ"ד שנעשה לכבוד התורה ודמי למה שמניחים עטרות ס"ת בראש חתן תורה דשרי משום דהוי לכבוד התורה וכמ"ש מרן שם בס"י. 2. אסור להוציאן לחולים רק לקנות בדמיהם חומשים הכתובים על קלף. וה"הלנ"ך על קלף. (ש"ע סימן קנ"ג ס"ב)
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.