הרב יהונתן מאזוז

א) הקושיא תתעצם יותר על פי מה שאמרו חז"ל בפירוש במסכת נדה שהקב"ה גוזר על האדם אם יהיה חכם או טיפש. עיין שם. ולמה יתפלל? והתשובה היא שהתפילה יכולה לשנות הכל אפילו גזרות, אפילו טבעו ובריאתו של האדם. צא ולמד ממה שאמרו חז"ל שיצחק ורבקה וכן אברהם ושרה היו עקרים, שלא יכלו להוליד כלל, ועל ידי התפילה הפכו את המציאות ונבראו להם אברים חדשים שיוכלו להוליד. עיין שם. ולמדו מהפסוק "ויעתר יצחק" שהיתה תפלתו כ"עתר" (מזרה) שהופך את התבואה ממקום למקום, כך תפלת יצחק הפכה את המציאות.
ב) נראה מדבריך שבסידור איש מצליח מהדורות א' ב' ג' נדפסו הפסוקים הנ"ל, ולא היא, אלא באיש מצליח לא הדפיסו את הפסוקים הנ"ל בכל המהדורות, ובסידור עבודת ה' הדפיסו, כי שם הכניסו הרבה כוונות פשוטות והוספות של חסידות וזה אחד מהם. ומקורו בעוד יוסף חי פרשת בראשית (אות ז').

1. כן המנהג ידוע גם אצל בני ג'רבא, שהיו מביאים נער או ילד שיקרא ספר יונה בטעמים סמוך לחדר היולדת. והעולם אומרים על שם הדג שהקיא את יונה, כך היולדת תלד את בנה בקלות. ויש אומרים הטעם על פי מה שמפרש הזוהר הקדוש את ספר יונה בדרך דרש (עיין להגר"א באורך), ויונה משול לנשמת האדם והאוניה זהו גופו, שהנשמה יורדת לגוף האדם - לא תשכח את סיבת ירדתה לעולם ותברח מהייעוד שלה וכו'. לכן קוראים בספר יונה - כאילו אומרים לנשמה של התינוק, שלא תפחד לירד לעולם הזה שמא תכשל בעבירות.
2. מצד ההלכה יש בזה איסור, ואם היא מפחדת מאד וזקוקה לו שיהיה שם, יכול להשאר ולהסב פניו אל הקיר. אבל עדיף להמתין בחוץ ולקרוא ספר יונה כנ"ל.

יש כמה יישובים על זה, ואחד מהם של הגאון רבי ראובן מרגליות זצ"ל, שיש לספור את הרווחים בין אות לאות, שהרי גם הגויל קודש, ואמרו חז"ל שהרואה ספר תורה שנשרף קורע שתי קריעות אחד על הגויל ואחד על האותיות.

1. בסתם מנחה לא נושאים כפים, שמא שתה הכהן יין ואינו יכול לישא כפים. בתענית במנחה ג"כ אין לישא כפים גזירה אטו מנחה בשאר ימים. אך אם מתפללים אותה סמוך לשקיעה (דהיינו חצי שעה קודם), אפשר לישא כפים כמו בנעילה של יום כיפור.
2. החזון איש (חלק אורח חיים סימן כ') פסק שיעלו גם במנחה גדולה, ויש בתי כנסיות שנהגו על פיו. עיין חזון עובדיה - ד' תעניות (עמוד צ"ה ואילך).
3. לא.
4. אם רק אחד עלה, לא צריך לצאת כי לא אומרים "כהנים".
5. כן.
6. דבר זה שנוי במחלוקת הפוסקים. עיין יביע אומר חלק ו' (אורח חיים סימן כ"א אות ג'), ושמחת כהן (אורח חיים סימן נ"ז), והסתלק מן הספק.
7. תוספת שבת.