בנם של קדושים, חבר במכון "הרב מצליח", ושותף בעריכת פירוש "שיח אלעזר" לספרו האדיר של מרן מייסד הישיבה זצוק"ל - "שו"ת איש מצליח".
מוותיקי הרבנים המשיבים באתרנו, והתמחה במתן תשובות לשאלות יחודיות שצמחו במוחם הפורה של עמך בית ישראל, בתוך ים התורה.
א) הקושיא תתעצם יותר על פי מה שאמרו חז"ל בפירוש במסכת נדה שהקב"ה גוזר על האדם אם יהיה חכם או טיפש. עיין שם. ולמה יתפלל? והתשובה היא שהתפילה יכולה לשנות הכל אפילו גזרות, אפילו טבעו ובריאתו של האדם. צא ולמד ממה שאמרו חז"ל שיצחק ורבקה וכן אברהם ושרה היו עקרים, שלא יכלו להוליד כלל, ועל ידי התפילה הפכו את המציאות ונבראו להם אברים חדשים שיוכלו להוליד. עיין שם. ולמדו מהפסוק "ויעתר יצחק" שהיתה תפלתו כ"עתר" (מזרה) שהופך את התבואה ממקום למקום, כך תפלת יצחק הפכה את המציאות. ב) נראה מדבריך שבסידור איש מצליח מהדורות א' ב' ג' נדפסו הפסוקים הנ"ל, ולא היא, אלא באיש מצליח לא הדפיסו את הפסוקים הנ"ל בכל המהדורות, ובסידור עבודת ה' הדפיסו, כי שם הכניסו הרבה כוונות פשוטות והוספות של חסידות וזה אחד מהם. ומקורו בעוד יוסף חי פרשת בראשית (אות ז').
1. כן המנהג ידוע גם אצל בני ג'רבא, שהיו מביאים נער או ילד שיקרא ספר יונה בטעמים סמוך לחדר היולדת. והעולם אומרים על שם הדג שהקיא את יונה, כך היולדת תלד את בנה בקלות. ויש אומרים הטעם על פי מה שמפרש הזוהר הקדוש את ספר יונה בדרך דרש (עיין להגר"א באורך), ויונה משול לנשמת האדם והאוניה זהו גופו, שהנשמה יורדת לגוף האדם - לא תשכח את סיבת ירדתה לעולם ותברח מהייעוד שלה וכו'. לכן קוראים בספר יונה - כאילו אומרים לנשמה של התינוק, שלא תפחד לירד לעולם הזה שמא תכשל בעבירות. 2. מצד ההלכה יש בזה איסור, ואם היא מפחדת מאד וזקוקה לו שיהיה שם, יכול להשאר ולהסב פניו אל הקיר. אבל עדיף להמתין בחוץ ולקרוא ספר יונה כנ"ל.
יש כמה יישובים על זה, ואחד מהם של הגאון רבי ראובן מרגליות זצ"ל, שיש לספור את הרווחים בין אות לאות, שהרי גם הגויל קודש, ואמרו חז"ל שהרואה ספר תורה שנשרף קורע שתי קריעות אחד על הגויל ואחד על האותיות.
הרא"ם חי בסוף תקופת הראשונים, טרם תקופת הדפוס וגם הוא ראה כתב יד, ואם הוא לא הזכיר גירסא כזו, זאת אומרת שלא היתה לפניו גירסא כזו. והראו לי צילום של כתב יד מתוכנת "בית מלא ספרים" (היברבוקס?) שכתוב שם כמו שכתבת, אבל בין השורות מופיעים המילים "באל שדי", ואולי זהו הכתב יד שציינת. אבל דברי הגאון הנ"ל שהבאת, לעניות דעתי אינם מוכרחים, שמה שהקשה שהיה לו לדלג זה לגמרי, אינו מובן, כי רש"י רצה לבאר את המילים "וארא וגו'" שפירושו נראיתי אליהם והבטחתים וכו', שאינו מבואר בפסוק. גם מה שפירש שרש"י בא לומר שאין הקב"ה נראה בשם זה או אחר, מוקשה מדברי רש"י לקמן בדיבור המתחיל וגם הקימותי וגו', "וגם כשנראיתי להם באל שדי". עכ"ל. ועל קושייתו גופה, יש לומר שרש"י יישב זה בדיבור המתחיל ושמי ה', ששם הוי"ה ברוך הוא מורה על קיום ההבטחה, וא"כ שם "אל שדי" מורה על מדה של ה' יתברך, ורש"י לא נחית לפרש ענין זה. לכן נראה לעניות דעתי שפירוש הרא"ם יותר פשטי.
זה פתגם עממי, ואין לו מקור. רק הוא על פי דברי חז"ל בשבת (דף קי"ט עמוד ב') שמענגים את השבת בדגים גדולים, והמקיים שלש סעודות נצול משלש פורעניות, ואחד מהם מדינא של גהינם.
שמעי זה על כרחנו הוא שמעי בן גרא, שאם לא כן מדוע טרח הכתוב ליחס את מרדכי שלשה דורות למעלה כשהם אנשים בלתי ידועים, אלא על כרחך ששמעי הוא שמעי בן גרא בן קיש, שהוא קיש אבי שאול המלך. כך הוא בתרגוםראשון, ופשוט הדבר שהכתוב דילג על כמה וכמה דורות באמצע כיון שאין לו ענין בהזכרתם (מה שאין כן בסוף רות שטרח לפרט את כל הדורות מיהודה עד דוד המלך הואיל וכוונתו להודיע את יחוסו) אבל בתרגום שני ייחס את מרדכי דור עשירי לשאול המלך, ולא ייחס אותו לשמעי בן גרא. רק אחר כך דבריו סותרים זה את זה, וכבר העיר בזה מרן ראש הישיבה שליט"א בסנסן ליאיר עמוד קכ"ז.
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.