הרב יהונתן מאזוז

בזוהר הקדוש כתוב שיש מספר ריבוא אותיות בספר תורה כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל. ובפועל בספר תורה יש כשלושים ריבוא. האם ידוע החשבון (כמו שמובא בקידושין דף ל') למאמר הזוהר הקדוש, איך מגיעים לשישים ריבוא בפועל?  אם כן היכן ניתן ללמוד את זה?

א. יש את הספר של הזוהר הקדוש פרשת פנחס. זה כ"כ קטן שקשה לקרוא בזה ומיועד יותר לשמירה והצלחה וכיו"ב. רצינו לשאול בבקשה האם זה באמת מועיל להשריית ברכה במקום ששמים אותו, ויועיל בעצם הימצאותו שם לבית וליושביו, אע"פ שלא קוראים בו כלל? ומדוע דוקא פרשת פנחס נבחרה מכל הזוהר?
ב.אם התשובה היא שמועיל בעצם הימצאותו במקום, מה מועיל יותר, האם ספר רזיאל המלאך או זוהר פנחס הנ"ל?

באור החיים עה"ת, שמות (יד, כז) הקשה ממהיא דחולין (ז.) רבי פינחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין וכו' וקרע נהר גינאי. ומה זה שומה ממשה רבנו ע"ה בים וף. ותירץ, שהיה מרע"ה קודם מתן תורה, ועדיין לא ניתן כוח בידי חכמים לשלוט על הטבע וכו'. ע"ש. ועי' ש"ך יו"ד (סי' קפט ס"ק י"ג) מה שהביא מירושלמי. וכסף משנה (אישות פ"ב הכ"א). דרכי משה אה"ע [סי' כ אות א). ועוד. וקשה: עי' סוטה (יג.) היכן יוסף קבור וכו' מיד צף ארונו וכו' ואל תתמה וכו' ויצף הברזל וכו' ומה אלישע תלמידו של אליהו ואליהו תלמידו של משה וכו'. ע"ש. ולפי דברי הר"ח בן עטר, בוודאי שיש לתמוה על זה, כי משה הציף ארונו של יוסף קודם מתן תורה ואלישע אחר מתן תורה. ויש לחלק בדוחק.קושיא יפה. ונראה לי לתרץ דהלא כבר לפני קריעת ים סוף עשה משה הרבה נסים, וגם לאבות ולכלל עם ישראל במצרים נעשו כמה וכמה אותות ומופתים, ולא שאל אדם מעולם איך נעשה להם כל זה קודם מתן תורה. ומזה נראה לעניות דעתי שכל קושיית האורח חיים  (ואינו מצוי איתי) היא על מה שאמר המדרש "מוליך לימין משה" שלא נקרע הים אלא בזכות התורה שתנתן בימין. וששרו של ים לא הסכים וכו'. ועל זה באה הקושיא איך עשה רבי פנחס בן יאיר בקלות יחסית? ועל זה תירץ שניתנה תורה. אבל נסים אחרים אין צורך כל כך בזכות התורה עצמה ודי בכך שהם עושים רצונות יתברך, ואן הכי נמי שיש לשאול מה החילוק בין קריעת ים סוף לשאר נסים אבל כבר אין זה קושיה על האורח חיים וגם מסתמא עמדו על זה המפרשים ז"ל ואין הפנאי מסכים.

איך קראו לאשתו של לוטעירית (פרקי דרבי אליעזר פרק כ"ה)

מותר לבחורי ישיבה לשמור פחות משש שעות? יש להם היתר?כנראה הכוונה לשש שעות בין בשר לחלב, ובאמת שבילקו"י (או"ה ג'עמ' שפ"ד) כתב שבקיץ בישיבות אם יש צורך בזה לתועלת סדרי הישיבה יש להקל אחר חמש וחצי שעות ע"ש וזה היתר דוקא לישיבות, ולא לבחורי ישיבות באופן כללי, דהיינו מחוץ לארוחות בישיבה או בבין הזמנים אין ראוי להקל ומ"מ בישיבה תכב"ץ בימי רבעי שארוחת ערב היא חלביץ ארוחת הצהוריים פרווה 
ובימים שמבאים בשרי בעבר לא היו מוצאים גבינה (מחוץ לתפריט) אלא אחר 7:30 בערב שלרוב הבחורים עבר שש שעות וגם האב בית שואל בפירוש כל אחד שמבקש מתי סיים ארוחת צהוריים 
ובזמן האחרון גם זה נשתנה לטובה ולא מוצאים בכלל שלא יהיה מכשול 

א. מדוע מצד אחד אומרים כינור דוד, אך מצד שני, בציורים ובסמלים מצוייר נבל, ומה היה באמת הכלי של דוד המלך- האם נבל או כינור ?
ב. מדוע נבחר דוקא כלי זה מבין שאר הכלים שיכולים להיות לא פחות טובים ומועילים, כדי להעירו לעבודת ה' ?א. דוד היה מנגן בעיקר בכנור והנבל המצויר הוא של הלוים 
ב. עיין ברשב"א ובבן יהודיע 

האם מותר להרהר בדברים של הלכה בבית הכסא, דהיינו מה אני אעשה עכשיו הלכתית כגון איך לקנח, אם נמצא בשבת ויש ענינים חשמלים שם וכדומה? ואם אדם חושש קצת שיהרהר בדברי תורה, האם רשאי לכתוב מלפני כן כל מיני לימודים של חול כגון מתמטיקה אנגלית (שלא יהיה בעיה של אדם רשע {ילקוט יוסף תפלה הקדמה וכן כתב בליקוטי מוהר"ן וכן כתב ביביע אומר וכן עוד רבים עיין שם} שכתב אותם) ולהכנס איתם לשירותים וללמוד שם וגם שלא יבזבז שם את הזמן?