הרב אמיר דאדוואנד

מחשובי האברכים בכולל, מוסר שיעורים בנושאים שונים, וכיהן כשנתיים ר"מ בישיבה.
עורך הסידור הנפוץ "איש מצליח" בהוצאת הישיבה, מהדורה רביעית, ובקיאותו בנוסחאות ובחכמת הדקדוק לשם דבר.

שיעורי וידאו (94 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (589 שאלות)

"רוח" לשון זכר או נקיבה

ידידי היקר! שכחת מה שכתב רש"י בתחילת פרשת בשלח, שרוח משמשת גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, ואפילו בתוך פסוק אחד (מלכים א' י"ט, י"א): רוח "גדולה" ו"חזק".
הרב אמיר דאדוואנד

בענין הכלל בג"ד כפ"ת שאחר אהו"י - רפוי

יפה אמרת שאותיות בג"ד כפ"ת הבאות לאחר מילה המסתיימת באותיות אהו"י - הן רפויות, אמנם יש ארבעה מבטלים לכלל זה, ואחד מהם "מפסיק" כלומר אם יש במילה המסתיימת באותיות אהו"י טעם מפסיק - בכל אופן אותיות בג"ד כפ"ת שאחריה דגושות. לדוגמא: "ויהי בשלח" (פרשת השבוע) - כיון שמילת ויהי בטעם מפסיק (רביע), הבי"ת של בשלח דגושה. קריאת התורה בפיסוק הטעמים היא בעצם קריאת לשון הקודש כתיקנה, ולכן גם בתפלה אנחנו צריכים להתייחס לצורת פיסוק הטעמים. ואם תאמר הלא בסידור תפילה אין טעמים? נכון, אבל מי שבקי בכללי הטעמים יוכל להלביש טעמים גם בסידור התפילה. וכאן אסביר אחד מהכללים שיענה על שאלתך. כאשר יש בסוף הפסוק שתים או שלוש מלים - באחת מהן צריכה להיות "טרחא", ואפילו במלים שאמורות להאמר ברצף כמו "לא תרצח", כאשר זה בסוף פסוק (כמו בפרשת יתרו בטעם עליון), המלה "לא" בטרחא והתי"ו של "תרצח" דגושה. נחזור לשאלתך. המלים "הרוצה בתשובה" הם בסוף ברכה - סוף פסוק. ולפיכך במלה "הרוצה" צריך להיות טרחא. ולכן מדוייק יותר לומר "בתשובה" בדגש (הבי"ת הראשונה).
הרב אמיר דאדוואנד

האם "עיר" לשון זכר או נקבה

עיר היא לשון נקבה: עיר גדולה, עיר פרוצה וכדומה. ואין קושיא מהמלה "והיה" כיון שפעל היה מגיע לפעמים גם על לשון נקבה (ופעמים גם על לשון רבים), כמו: "והיה הנערה" אשר אומר אליה וגו' (בראשית כד, יד).
הרב אמיר דאדוואנד

ביאור הלשונות "תערוץ, תחת" בספר יהושע

"אל תערוץ" פירושו אל תישבר מהפחד לגמרי, ואח"כ הוסיף "ואל תחת" כלומר אל תישבר ברוחך אפילו לזמן מועט. וזה כנגד מה שאמר לפני כן "חזק" ו"אמץ". ועיין במלבי"ם.
הרב אמיר דאדוואנד

מה ההבדל בין ׳אז׳ ל׳אזי׳ ?

אין הבדל, בדיוק כמו על ו - עֲלי, בדרך כלל בשפה מליצית וכדומה משתמשים ב – אזי ולכן בספר תהילים נכתב "אזי", וכן "עלי". וכן מצינו במשלו של בלעם "עלי נהר", (יתכן שאזי ועלי היא המקורית יותר, ובקיצור אומרים "עלי" ו"אז", וזו הסיבה לשינוי הנ"ל.
 
הרב אמיר דאדוואנד

מהו בשר חלק בית יוסף.

בהמה שנפצעה בתוך גופה ואינה יכולה להתקיים שנים עשר חדש נחשבת "טריפה" ואסורה באכילה כמו שכתוב "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו" 
לפיכך בהמה שנמצאה לה חור בראיה או סירכה הרי היא טריפה 
אומנם יש סוג של סירכות שנחלקו בהם רבותינו הראשונים אם הם הופכות את הבהמה לטריפה או לא לדעת רוב הפוסקים הן מטריפות את הבהמה וכן פסק מרן בשולחן ערוך (רבם של כל הספרדים) בשר חלק פירושו שבדקו את הריאה ונמצאה חלקה לחלוטין ללא הסירכות הנ"ל דבר המעיד על שלימות ותקינות בריאןת הבהמה
הרב אמיר דאדוואנד

מלת "שובה" מתי מלעיל ומתי מלרע?

בדרך כלל מלעיל (כי עיקר המילה "שוב" וה"ה נוספת) ולכן שובה ישראל מלעיל
לפני אותיות א.ח.ה.ע.ר בדרך כלל הופכת להיות מלרע ולכן שובה ה' (שם אדנו"ת מתחיל בא') מלרע
הרב אמיר דאדוואנד

הגיית המילה אשה "צדקת"

כל הצורות נכונות. ובכל האופנים הצד"י בפתח.
הרב אמיר דאדוואנד
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0