הרב אמיר דאדוואנד

מחשובי האברכים בכולל, מוסר שיעורים בנושאים שונים, וכיהן כשנתיים ר"מ בישיבה.
עורך הסידור הנפוץ "איש מצליח" בהוצאת הישיבה, מהדורה רביעית, ובקיאותו בנוסחאות ובחכמת הדקדוק לשם דבר.

שיעורי וידאו (95 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (618 שאלות)

ההבדלים בין הטעמים פשטא וקדמא

"אנכי" אינה מוטעמת ב"קדמא" אלא ב"פשטא" שהיא טעם מפסיק. ה"קדמא" וה"פשטא" (הנקראת גם "קדמא גדולה") דומים במראיתם ושונים לחלוטין במהותם. הקדמא משרתת והפשטא מפסיקה.
כיצד ניתן להבחין ביניהם? הפשטא לעולם בזוית השמאלית של המלה (מעבר לאות האחרונה), והקדמא מעל אמצע האות שבה הטעם. ובכן, ראה נא בתנכי"ם מדויקים ובתקון סופרים המדויק "איש מצליח" ותראה שהטעם נמצא מהעבר השמאלי של היו"ד והיינו פשטא.
לצערנו בדור האחרון שכחו הקוראים הירושלמים את הקריאה הירושלמית המקורית, ואינם מבחינים בין הקדמא לבין ה"קדמא גדולה" בלשון הירושלמים והיינו "פשטא" בלשון שאר העדות. ולפיכך משנים את משמעות הפסוקים ע"י פיסוק לא נכון. כמו כן טועים הם להפסיק בתביר יותר מהטרחא וכן להפסיק בגריש או שני גרשים יותר מן הרביע והפשטא, וטעויות אלו גורמים לשיבושים קשים בקריאה. מצוה ללמוד וללמד ולהחזיר עטרה לישנה.
הרב אמיר דאדוואנד

האם "עיר" לשון זכר או נקבה

עיר היא לשון נקבה: עיר גדולה, עיר פרוצה וכדומה. ואין קושיא מהמלה "והיה" כיון שפעל היה מגיע לפעמים גם על לשון נקבה (ופעמים גם על לשון רבים), כמו: "והיה הנערה" אשר אומר אליה וגו' (בראשית כד, יד).
הרב אמיר דאדוואנד

ביאור הלשונות "תערוץ, תחת" בספר יהושע

"אל תערוץ" פירושו אל תישבר מהפחד לגמרי, ואח"כ הוסיף "ואל תחת" כלומר אל תישבר ברוחך אפילו לזמן מועט. וזה כנגד מה שאמר לפני כן "חזק" ו"אמץ". ועיין במלבי"ם.
הרב אמיר דאדוואנד

מה ההבדל בין ׳אז׳ ל׳אזי׳ ?

אין הבדל, בדיוק כמו על ו - עֲלי, בדרך כלל בשפה מליצית וכדומה משתמשים ב – אזי ולכן בספר תהילים נכתב "אזי", וכן "עלי". וכן מצינו במשלו של בלעם "עלי נהר", (יתכן שאזי ועלי היא המקורית יותר, ובקיצור אומרים "עלי" ו"אז", וזו הסיבה לשינוי הנ"ל.
 
הרב אמיר דאדוואנד

טעם הגיית "בורא פרי הגפן" בסגול.

1. כי כן דעת הגר"א והרב לחם הביכורים והרש"ס והרב ישרש יעקב ועוד 
2. אין שום הבדל בין זה לבין ברכת המכין מצעדי גָבר (אף על פי שבפסוק כתוב מצעדי גֶבר) וברכת שלא עשני עָבד. ולכל הטעמים שניסו לתת לברכת בורא פרי הגפן אית להו פרכה ואכמ"ל.
3. האמת היא ברורה למתבונן שהמדפיסים שהוסיפו את הניקוד לסידורים (לפני כחמש מאות שנה) לא היו חכמים לדעת שבאמצע משפט אומרים בסגול ובסוף משפט בקמץ, ומה ששמעו מאביהם ניקדו בסידור, ואחריהם נהו והמשיכו כל הספרדים קוני הסידורים עד שהפך ל"מנהג". צא ובדוק כהיום הזה שלומדים דקדוק ברוב בתי הספר, ואף על פי כן אם תלך ותשאל כיצד קוראים לבנו של נח "יֶפת" או "יָפת"? מדוע כתוב בתורה פעם כך ופעם כך? רוב העולם (כולל אברכים ובחורי ישיבות) לא ידעו לענות לך ואם כן מה התמיהה על המדפסים לפני כחמש מאות שנה, אבל מי שזכה לדעת דקדוק מדוע שלא ידקדק?!
4. ודאי שמי שאומר בסגול יוצא ידי חובה ואין צריך למחות בו. אומנם המתחסד עם קונו ורוצה לומר הברכות בשלימות הדקדוק יאמר בקמץ, וזה ברור.
הרב אמיר דאדוואנד

הגיית המילה אשה "צדקת"

כל הצורות נכונות. ובכל האופנים הצד"י בפתח.
הרב אמיר דאדוואנד

טעם קרני פרה.

אינני יודע. אבל זאת אדע כי הוא מגיע רק בפסוקים ארוכים.
הפסוק שהוא מופיע בו בפרשת מסעי הוא הפסוק הארוך ביותר בתורה.
הרב אמיר דאדוואנד

כללי קמץ קטן וקמץ גדול

רק אם הנח הוא "נח נראה" כלומר ששומעים אותו, הקמץ שלפניו הוא קמץ קטן, כגון: "ויקם", "ויסב" שהמ"ם והבי"ת שבסוף המילה הן נשמעות, אבל האות ה"א שאחרי המ"ם במילה "מצרימה" היא נח נסתר, כלומר שלא שומעים אותה כלל, ולכן הקמץ הוא קמץ גדול.

הרב אמיר דאדוואנד
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0