הרב אמיר דאדוואנד

מחשובי האברכים בכולל, מוסר שיעורים בנושאים שונים, וכיהן כשנתיים ר"מ בישיבה.
עורך הסידור הנפוץ "איש מצליח" בהוצאת הישיבה, מהדורה רביעית, ובקיאותו בנוסחאות ובחכמת הדקדוק לשם דבר.

שיעורי וידאו (94 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (598 שאלות)

ההבדלים בין הטעמים פשטא וקדמא

"אנכי" אינה מוטעמת ב"קדמא" אלא ב"פשטא" שהיא טעם מפסיק. ה"קדמא" וה"פשטא" (הנקראת גם "קדמא גדולה") דומים במראיתם ושונים לחלוטין במהותם. הקדמא משרתת והפשטא מפסיקה.
כיצד ניתן להבחין ביניהם? הפשטא לעולם בזוית השמאלית של המלה (מעבר לאות האחרונה), והקדמא מעל אמצע האות שבה הטעם. ובכן, ראה נא בתנכי"ם מדויקים ובתקון סופרים המדויק "איש מצליח" ותראה שהטעם נמצא מהעבר השמאלי של היו"ד והיינו פשטא.
לצערנו בדור האחרון שכחו הקוראים הירושלמים את הקריאה הירושלמית המקורית, ואינם מבחינים בין הקדמא לבין ה"קדמא גדולה" בלשון הירושלמים והיינו "פשטא" בלשון שאר העדות. ולפיכך משנים את משמעות הפסוקים ע"י פיסוק לא נכון. כמו כן טועים הם להפסיק בתביר יותר מהטרחא וכן להפסיק בגריש או שני גרשים יותר מן הרביע והפשטא, וטעויות אלו גורמים לשיבושים קשים בקריאה. מצוה ללמוד וללמד ולהחזיר עטרה לישנה.
הרב אמיר דאדוואנד

"רוח" לשון זכר או נקיבה

ידידי היקר! שכחת מה שכתב רש"י בתחילת פרשת בשלח, שרוח משמשת גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, ואפילו בתוך פסוק אחד (מלכים א' י"ט, י"א): רוח "גדולה" ו"חזק".
הרב אמיר דאדוואנד

בענין הכלל בג"ד כפ"ת שאחר אהו"י - רפוי

יפה אמרת שאותיות בג"ד כפ"ת הבאות לאחר מילה המסתיימת באותיות אהו"י - הן רפויות, אמנם יש ארבעה מבטלים לכלל זה, ואחד מהם "מפסיק" כלומר אם יש במילה המסתיימת באותיות אהו"י טעם מפסיק - בכל אופן אותיות בג"ד כפ"ת שאחריה דגושות. לדוגמא: "ויהי בשלח" (פרשת השבוע) - כיון שמילת ויהי בטעם מפסיק (רביע), הבי"ת של בשלח דגושה. קריאת התורה בפיסוק הטעמים היא בעצם קריאת לשון הקודש כתיקנה, ולכן גם בתפלה אנחנו צריכים להתייחס לצורת פיסוק הטעמים. ואם תאמר הלא בסידור תפילה אין טעמים? נכון, אבל מי שבקי בכללי הטעמים יוכל להלביש טעמים גם בסידור התפילה. וכאן אסביר אחד מהכללים שיענה על שאלתך. כאשר יש בסוף הפסוק שתים או שלוש מלים - באחת מהן צריכה להיות "טרחא", ואפילו במלים שאמורות להאמר ברצף כמו "לא תרצח", כאשר זה בסוף פסוק (כמו בפרשת יתרו בטעם עליון), המלה "לא" בטרחא והתי"ו של "תרצח" דגושה. נחזור לשאלתך. המלים "הרוצה בתשובה" הם בסוף ברכה - סוף פסוק. ולפיכך במלה "הרוצה" צריך להיות טרחא. ולכן מדוייק יותר לומר "בתשובה" בדגש (הבי"ת הראשונה).
הרב אמיר דאדוואנד

האם "עיר" לשון זכר או נקבה

עיר היא לשון נקבה: עיר גדולה, עיר פרוצה וכדומה. ואין קושיא מהמלה "והיה" כיון שפעל היה מגיע לפעמים גם על לשון נקבה (ופעמים גם על לשון רבים), כמו: "והיה הנערה" אשר אומר אליה וגו' (בראשית כד, יד).
הרב אמיר דאדוואנד

ביאור הלשונות "תערוץ, תחת" בספר יהושע

"אל תערוץ" פירושו אל תישבר מהפחד לגמרי, ואח"כ הוסיף "ואל תחת" כלומר אל תישבר ברוחך אפילו לזמן מועט. וזה כנגד מה שאמר לפני כן "חזק" ו"אמץ". ועיין במלבי"ם.
הרב אמיר דאדוואנד

מה ההבדל בין ׳אז׳ ל׳אזי׳ ?

אין הבדל, בדיוק כמו על ו - עֲלי, בדרך כלל בשפה מליצית וכדומה משתמשים ב – אזי ולכן בספר תהילים נכתב "אזי", וכן "עלי". וכן מצינו במשלו של בלעם "עלי נהר", (יתכן שאזי ועלי היא המקורית יותר, ובקיצור אומרים "עלי" ו"אז", וזו הסיבה לשינוי הנ"ל.
 
הרב אמיר דאדוואנד

דקדוק: "ומביא לילה" (ברכת ק"ש של ערבית), "שטו" העם (מדבר י"א ח’),...

1. הנכון מלרע.
2. אין זה כלל מוחלט. ומצינו חוסה ה'. ועוד שבאו מלעיל למרות שאחריהם אות גרונית ולפיכך כיון שבספרים המדויקים יותר נמסר ששטו מלעיל כך אנו נוהגים.
3. מלרע.
4.מלרעיל.
הרב אמיר דאדוואנד

הגיית המילה אשה "צדקת"

כל הצורות נכונות. ובכל האופנים הצד"י בפתח.
הרב אמיר דאדוואנד
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0