הרב אמיר דאדוואנד

מחשובי האברכים בכולל, מוסר שיעורים בנושאים שונים, וכיהן כשנתיים ר"מ בישיבה.
עורך הסידור הנפוץ "איש מצליח" בהוצאת הישיבה, מהדורה רביעית, ובקיאותו בנוסחאות ובחכמת הדקדוק לשם דבר.

שיעורי וידאו (94 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (578 שאלות)

"רוח" לשון זכר או נקיבה

ידידי היקר! שכחת מה שכתב רש"י בתחילת פרשת בשלח, שרוח משמשת גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, ואפילו בתוך פסוק אחד (מלכים א' י"ט, י"א): רוח "גדולה" ו"חזק".
הרב אמיר דאדוואנד

בענין הכלל בג"ד כפ"ת שאחר אהו"י - רפוי

יפה אמרת שאותיות בג"ד כפ"ת הבאות לאחר מילה המסתיימת באותיות אהו"י - הן רפויות, אמנם יש ארבעה מבטלים לכלל זה, ואחד מהם "מפסיק" כלומר אם יש במילה המסתיימת באותיות אהו"י טעם מפסיק - בכל אופן אותיות בג"ד כפ"ת שאחריה דגושות. לדוגמא: "ויהי בשלח" (פרשת השבוע) - כיון שמילת ויהי בטעם מפסיק (רביע), הבי"ת של בשלח דגושה. קריאת התורה בפיסוק הטעמים היא בעצם קריאת לשון הקודש כתיקנה, ולכן גם בתפלה אנחנו צריכים להתייחס לצורת פיסוק הטעמים. ואם תאמר הלא בסידור תפילה אין טעמים? נכון, אבל מי שבקי בכללי הטעמים יוכל להלביש טעמים גם בסידור התפילה. וכאן אסביר אחד מהכללים שיענה על שאלתך. כאשר יש בסוף הפסוק שתים או שלוש מלים - באחת מהן צריכה להיות "טרחא", ואפילו במלים שאמורות להאמר ברצף כמו "לא תרצח", כאשר זה בסוף פסוק (כמו בפרשת יתרו בטעם עליון), המלה "לא" בטרחא והתי"ו של "תרצח" דגושה. נחזור לשאלתך. המלים "הרוצה בתשובה" הם בסוף ברכה - סוף פסוק. ולפיכך במלה "הרוצה" צריך להיות טרחא. ולכן מדוייק יותר לומר "בתשובה" בדגש (הבי"ת הראשונה).
הרב אמיר דאדוואנד

האם "עיר" לשון זכר או נקבה

עיר היא לשון נקבה: עיר גדולה, עיר פרוצה וכדומה. ואין קושיא מהמלה "והיה" כיון שפעל היה מגיע לפעמים גם על לשון נקבה (ופעמים גם על לשון רבים), כמו: "והיה הנערה" אשר אומר אליה וגו' (בראשית כד, יד).
הרב אמיר דאדוואנד

ביאור הלשונות "תערוץ, תחת" בספר יהושע

"אל תערוץ" פירושו אל תישבר מהפחד לגמרי, ואח"כ הוסיף "ואל תחת" כלומר אל תישבר ברוחך אפילו לזמן מועט. וזה כנגד מה שאמר לפני כן "חזק" ו"אמץ". ועיין במלבי"ם.
הרב אמיר דאדוואנד

מה ההבדל בין ׳אז׳ ל׳אזי׳ ?

אין הבדל, בדיוק כמו על ו - עֲלי, בדרך כלל בשפה מליצית וכדומה משתמשים ב – אזי ולכן בספר תהילים נכתב "אזי", וכן "עלי". וכן מצינו במשלו של בלעם "עלי נהר", (יתכן שאזי ועלי היא המקורית יותר, ובקיצור אומרים "עלי" ו"אז", וזו הסיבה לשינוי הנ"ל.
 
הרב אמיר דאדוואנד

כתיבת והגיית השם נועה.

הכתיבה האמיתית היא בחולם חסר ומילרע אבל כשכותבים בלי ניקוד חייבים להוסיף וא"ו 
לגבי מלרע ומלעיל בקיראת שמה של הילדה אין להקפיד כל כך רק כשעושים "מי שברך" וכדומה כדאי להקפיד לומר מלרע
הרב אמיר דאדוואנד

טעם הגיית "בורא פרי הגפן" בסגול.

1. כי כן דעת הגר"א והרב לחם הביכורים והרש"ס והרב ישרש יעקב ועוד 
2. אין שום הבדל בין זה לבין ברכת המכין מצעדי גָבר (אף על פי שבפסוק כתוב מצעדי גֶבר) וברכת שלא עשני עָבד. ולכל הטעמים שניסו לתת לברכת בורא פרי הגפן אית להו פרכה ואכמ"ל.
3. האמת היא ברורה למתבונן שהמדפיסים שהוסיפו את הניקוד לסידורים (לפני כחמש מאות שנה) לא היו חכמים לדעת שבאמצע משפט אומרים בסגול ובסוף משפט בקמץ, ומה ששמעו מאביהם ניקדו בסידור, ואחריהם נהו והמשיכו כל הספרדים קוני הסידורים עד שהפך ל"מנהג". צא ובדוק כהיום הזה שלומדים דקדוק ברוב בתי הספר, ואף על פי כן אם תלך ותשאל כיצד קוראים לבנו של נח "יֶפת" או "יָפת"? מדוע כתוב בתורה פעם כך ופעם כך? רוב העולם (כולל אברכים ובחורי ישיבות) לא ידעו לענות לך ואם כן מה התמיהה על המדפסים לפני כחמש מאות שנה, אבל מי שזכה לדעת דקדוק מדוע שלא ידקדק?!
4. ודאי שמי שאומר בסגול יוצא ידי חובה ואין צריך למחות בו. אומנם המתחסד עם קונו ורוצה לומר הברכות בשלימות הדקדוק יאמר בקמץ, וזה ברור.
הרב אמיר דאדוואנד

הגיית המילה אשה "צדקת"

כל הצורות נכונות. ובכל האופנים הצד"י בפתח.
הרב אמיר דאדוואנד
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0