הרב אמיר דאדוואנד

מחשובי האברכים בכולל, מוסר שיעורים בנושאים שונים, וכיהן כשנתיים ר"מ בישיבה.
עורך הסידור הנפוץ "איש מצליח" בהוצאת הישיבה, מהדורה רביעית, ובקיאותו בנוסחאות ובחכמת הדקדוק לשם דבר.

שיעורי וידאו (94 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (617 שאלות)

"רוח" לשון זכר או נקיבה

ידידי היקר! שכחת מה שכתב רש"י בתחילת פרשת בשלח, שרוח משמשת גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, ואפילו בתוך פסוק אחד (מלכים א' י"ט, י"א): רוח "גדולה" ו"חזק".
הרב אמיר דאדוואנד

בענין הכלל בג"ד כפ"ת שאחר אהו"י - רפוי

יפה אמרת שאותיות בג"ד כפ"ת הבאות לאחר מילה המסתיימת באותיות אהו"י - הן רפויות, אמנם יש ארבעה מבטלים לכלל זה, ואחד מהם "מפסיק" כלומר אם יש במילה המסתיימת באותיות אהו"י טעם מפסיק - בכל אופן אותיות בג"ד כפ"ת שאחריה דגושות. לדוגמא: "ויהי בשלח" (פרשת השבוע) - כיון שמילת ויהי בטעם מפסיק (רביע), הבי"ת של בשלח דגושה. קריאת התורה בפיסוק הטעמים היא בעצם קריאת לשון הקודש כתיקנה, ולכן גם בתפלה אנחנו צריכים להתייחס לצורת פיסוק הטעמים. ואם תאמר הלא בסידור תפילה אין טעמים? נכון, אבל מי שבקי בכללי הטעמים יוכל להלביש טעמים גם בסידור התפילה. וכאן אסביר אחד מהכללים שיענה על שאלתך. כאשר יש בסוף הפסוק שתים או שלוש מלים - באחת מהן צריכה להיות "טרחא", ואפילו במלים שאמורות להאמר ברצף כמו "לא תרצח", כאשר זה בסוף פסוק (כמו בפרשת יתרו בטעם עליון), המלה "לא" בטרחא והתי"ו של "תרצח" דגושה. נחזור לשאלתך. המלים "הרוצה בתשובה" הם בסוף ברכה - סוף פסוק. ולפיכך במלה "הרוצה" צריך להיות טרחא. ולכן מדוייק יותר לומר "בתשובה" בדגש (הבי"ת הראשונה).
הרב אמיר דאדוואנד

אופן חישוב זמן עלות השחר

1. חז"ל הדגישו שיכיר את חבירו הרגיל עמו קצת, כלומר שרגיל לראותו פעם בחודש, ומסתבר לי שחבירך בדק בחברים שרגיל עימם. יתכן עוד שהוא בדק בט"ו או בט"ז לחודש שאז הירח מלא גם בסוף הלילה.
2. על כל פנים החישוב בלוח הוא על פי המנהג הפשוט שעלות השחר הוא 72 דקות לפני הנץ (ומורידים עוד שש דקות לניכוי הרי מואב). יש דעה שעלות השחר הוא 90 דקות לפני הנץ (דעת הגר"א). אבל בשום אופן אין להקל ביותר מזה.
3. לגבי השקיעה, יש לבדוק מהמקום הגבוה בעיר.
הרב אמיר דאדוואנד

האם "עיר" לשון זכר או נקבה

עיר היא לשון נקבה: עיר גדולה, עיר פרוצה וכדומה. ואין קושיא מהמלה "והיה" כיון שפעל היה מגיע לפעמים גם על לשון נקבה (ופעמים גם על לשון רבים), כמו: "והיה הנערה" אשר אומר אליה וגו' (בראשית כד, יד).
הרב אמיר דאדוואנד

ביאור הלשונות "תערוץ, תחת" בספר יהושע

"אל תערוץ" פירושו אל תישבר מהפחד לגמרי, ואח"כ הוסיף "ואל תחת" כלומר אל תישבר ברוחך אפילו לזמן מועט. וזה כנגד מה שאמר לפני כן "חזק" ו"אמץ". ועיין במלבי"ם.
הרב אמיר דאדוואנד

מה ההבדל בין ׳אז׳ ל׳אזי׳ ?

אין הבדל, בדיוק כמו על ו - עֲלי, בדרך כלל בשפה מליצית וכדומה משתמשים ב – אזי ולכן בספר תהילים נכתב "אזי", וכן "עלי". וכן מצינו במשלו של בלעם "עלי נהר", (יתכן שאזי ועלי היא המקורית יותר, ובקיצור אומרים "עלי" ו"אז", וזו הסיבה לשינוי הנ"ל.
 
הרב אמיר דאדוואנד

נכונות הכלל "כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו.."

כלל זה נועד ליישב את המלים המופיעות גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, כגון מחנה, רוח, שמש, ודומיהם. אבל בשאר המלים ודאי יש להזכירם כפי מה שהם במקורות אם זכר או נקבה. 
דרך אגב, לפי מה שזכור לי כלל זה לא נמצא בראב"ע.
הרב אמיר דאדוואנד

כללי קמץ קטן וקמץ גדול

רק אם הנח הוא "נח נראה" כלומר ששומעים אותו, הקמץ שלפניו הוא קמץ קטן, כגון: "ויקם", "ויסב" שהמ"ם והבי"ת שבסוף המילה הן נשמעות, אבל האות ה"א שאחרי המ"ם במילה "מצרימה" היא נח נסתר, כלומר שלא שומעים אותה כלל, ולכן הקמץ הוא קמץ גדול.

הרב אמיר דאדוואנד
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0