הרב אמיר דאדוואנד

מחשובי האברכים בכולל, מוסר שיעורים בנושאים שונים, וכיהן כשנתיים ר"מ בישיבה.
עורך הסידור הנפוץ "איש מצליח" בהוצאת הישיבה, מהדורה רביעית, ובקיאותו בנוסחאות ובחכמת הדקדוק לשם דבר.

שיעורי וידאו (94 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (618 שאלות)

דגש באות כ"ף של "כרעותיה" בקדיש

הגר"א הוכיח את דבריו מהתוספתא שכתוב שם יתגדל ויתקדש שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בעולמות שברא כרצונו "וכרצון יראיו", ושם ודאי אי אפשר לפרש כהרד"א שהרצון חוזר על בריאת העולמות, שאם כן מהו כרצון יראיו?
וכבר הסכימו עם פירוש הגר"א מרן רבי רחמים חי חויתה הכהן ומרן האיש מצליח ולהבדיל בין החיים בנו מו"ר מרן הגאון ראש הישיבה ומרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א כי בדבר שאינו איסור והיתר, והדברים מסתברים, הולכים אף אחר חכם אחרון. ועיין בשו"ת אבקת רוכל למרן הבית יוסף גבי אנא השם שאומרים בסדר העבודה, ועיין עוד בשו"ת טוב עין למרן החיד"א (סימן ז).
הרב אמיר דאדוואנד

"רוח" לשון זכר או נקיבה

ידידי היקר! שכחת מה שכתב רש"י בתחילת פרשת בשלח, שרוח משמשת גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, ואפילו בתוך פסוק אחד (מלכים א' י"ט, י"א): רוח "גדולה" ו"חזק".
הרב אמיר דאדוואנד

בענין הכלל בג"ד כפ"ת שאחר אהו"י - רפוי

יפה אמרת שאותיות בג"ד כפ"ת הבאות לאחר מילה המסתיימת באותיות אהו"י - הן רפויות, אמנם יש ארבעה מבטלים לכלל זה, ואחד מהם "מפסיק" כלומר אם יש במילה המסתיימת באותיות אהו"י טעם מפסיק - בכל אופן אותיות בג"ד כפ"ת שאחריה דגושות. לדוגמא: "ויהי בשלח" (פרשת השבוע) - כיון שמילת ויהי בטעם מפסיק (רביע), הבי"ת של בשלח דגושה. קריאת התורה בפיסוק הטעמים היא בעצם קריאת לשון הקודש כתיקנה, ולכן גם בתפלה אנחנו צריכים להתייחס לצורת פיסוק הטעמים. ואם תאמר הלא בסידור תפילה אין טעמים? נכון, אבל מי שבקי בכללי הטעמים יוכל להלביש טעמים גם בסידור התפילה. וכאן אסביר אחד מהכללים שיענה על שאלתך. כאשר יש בסוף הפסוק שתים או שלוש מלים - באחת מהן צריכה להיות "טרחא", ואפילו במלים שאמורות להאמר ברצף כמו "לא תרצח", כאשר זה בסוף פסוק (כמו בפרשת יתרו בטעם עליון), המלה "לא" בטרחא והתי"ו של "תרצח" דגושה. נחזור לשאלתך. המלים "הרוצה בתשובה" הם בסוף ברכה - סוף פסוק. ולפיכך במלה "הרוצה" צריך להיות טרחא. ולכן מדוייק יותר לומר "בתשובה" בדגש (הבי"ת הראשונה).
הרב אמיר דאדוואנד

האם "עיר" לשון זכר או נקבה

עיר היא לשון נקבה: עיר גדולה, עיר פרוצה וכדומה. ואין קושיא מהמלה "והיה" כיון שפעל היה מגיע לפעמים גם על לשון נקבה (ופעמים גם על לשון רבים), כמו: "והיה הנערה" אשר אומר אליה וגו' (בראשית כד, יד).
הרב אמיר דאדוואנד

ביאור הלשונות "תערוץ, תחת" בספר יהושע

"אל תערוץ" פירושו אל תישבר מהפחד לגמרי, ואח"כ הוסיף "ואל תחת" כלומר אל תישבר ברוחך אפילו לזמן מועט. וזה כנגד מה שאמר לפני כן "חזק" ו"אמץ". ועיין במלבי"ם.
הרב אמיר דאדוואנד

שמות קודש בשיר השירים

לא. שם זה מלשון צבי ואיל, ואינו כינוי כלל. ע"ש במפרשים.
רק "שלמה" שבשיר השירים קודש, מלבד בפסוק "האלף לך שלמה" (רמב"ם בסוף פרק ו' מהלכות יסודי התורה).
הרב אמיר דאדוואנד

הגיית המילה אשה "צדקת"

כל הצורות נכונות. ובכל האופנים הצד"י בפתח.
הרב אמיר דאדוואנד

טעם קרני פרה.

אינני יודע. אבל זאת אדע כי הוא מגיע רק בפסוקים ארוכים.
הפסוק שהוא מופיע בו בפרשת מסעי הוא הפסוק הארוך ביותר בתורה.
הרב אמיר דאדוואנד
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0