הרב דוד עידאן

בנו של הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל, מנהל הישיבה שנים רבות לש"ש.
ראש הכולל "תורת משה אמת" שע"י הישיבה המונה כמאה אברכים כ"י. ובנוסף מכהן כאב בית הדין "משפט וצדק" שע"י הישיבה.
עשרות פסקי דין נכתבו על ידו, ועקב בקיאותו הרבה בעניני חושן משפט מופנות אליו שאלות רבות בנושאים אלו.

שיעורי וידאו (4 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (225 שאלות)

גדול המעשה יותר מן העושה

עיין במסכת בבא בתרא (דף ט' ע"א): "אמר רבי אלעזר גדול המעשה מן העושה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום". וכן פסק הרמב"ם (בפרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ו'), שמי שמעשה כלומר גורם שיתנו צדקה שכרו גדול יותר מן הנותן, ועל גבאי הצדקה וכיוצא בהם נאמר: ומצדיקי הרבים ככוכבים, וקל וחומר ששכרו גדול מהמניח את המצרכים בפועל.
הרב דוד עידאן

כתיבת שם שנתשקע ב"דמתקרי" בכתובה

מסתבר שאם שמו רשום בת"ז כמוס, שם זה מופיע בעוד מסמכים רשמיים כטופסי קופת חולים, צ'קים וכו'. ולכן אם כתבו דמתקרי לא עשו שלא כהוגן. ואף שכתבו שבמקרה כזה יכתבו את השני בסוגריים (עיין בספר בית חתנים פרק ח' שהביא כן בשם הרב אגרות משה), מכל מקום אם כתב דמתקרי בודאי עשה כהלכה וכמו שכתב בספר מנחת יצחק להגאון רבי יצחק וייס (חלק ז' סימן קי"ז).
הרב דוד עידאן

כמה מותר להרוויח ממכירת סחורה

כתוב בשלחן ערוך חושן משפט (סימן רל"א), חייבים בית דין להעמיד ממונים על השערים שלא ירויח כל אחד מה שירצה, שאין לו לאדם להרויח לו בדברים שיש בהם חיי נפש כגון יינות וסלתות אלא השתות (6\1) ממה שקנה, וכל זה במקום שבית הדין יש להם אפשרות לפקח על כל הסוחרים שלא ירויחו יותר משתות, אבל במקום שאין פיקוח כזה כמו בימינו - אין מניעה להרויח יותר משתות, וכאמרו רק בדברים שיש בהם חיי נפש (ועיין בבית יוסף אם הכוונה רק לדברים מסויימים כמו יינות ושמנים או לכל סוגי המאכלים).
אבל בדברים שאין בהם חיי נפש כגון מכשירי חשמל, מכוניות ושאר דברים שהם לא דברי מאכל - אין שום מניעה גם מעיקר הדין להרויח יותר.
ויש להדגיש כי אין זה נוגע לדין הונאה - שאם ימצא שמוצר זה נמכר במחיר יותר משתות מאשר כל חנות אחרת, המקח חוזר.
הרב דוד עידאן

שבירת פלאפון לא כשר שמצא ברחוב

1. המקור במסכת ברכות (דף כ' ע"א) שרב יהודה קרע בגד אדום שלבשה אשה אחת, ולבסוף התברר שהיא כותית ונאלץ לשלם ארבע מאות זוז. ע"ש. משמע שאם היה מדובר באשה יהודיה היה פטור.
2. נפסל לעדות רק לחומרא ולא לקולא, כלומר שכן חוששים לקידושין אבל לכתחילה לא סומכים על עד כזה. ובמיוחד שלאנשים מן השורה לא משמע להם שיש בזה איסור חמור ודומה לקושר בשבת שלא נפסל לעדות, ולכן ודאי יש לחשוש לקידושין.
הרב דוד עידאן

האם מותר למנות גר צדק לדיין

הנה כתב מרן בשולחן ערוך יורה דעה סימן רס"ח סעיף ג' כל ענייני הגר בין להודיע המצות לקבלם בין המילה בין הטבילה צריך שיהיו בשלושה הכשרים לדון עיין שם. ובשולחן ערוך חושן משפט סימן ז' סעיף א' כתב מרן בית דין של שלשה שהיה אחד מהם גר הרי זה פסול לדון לישראל אלא אם כן הייתה אמו מישראל וגר דן את חבירו הגר אף על פי שאין אמו מישראל וכן פסק מרן בשולחן ערוך יורה דעה סימן רס"ט סעיף י"א שגר יכול לדון את חברו  עיין שם.
לפי זה בנדון השאלה נראה שיכול הגר להיות דיין בבית דין של גרים שהרי הכל תלוי אם יכול לדון ומצאנו שגר יכול לדון את חבירו ומימלא יכול גם לגייר אותו
ונראה להביא ראיה מסימן רס"ט (שם) שכתב מרן שגר פסול לחליצה אפילו לחליצת גרים עד שיהא אביו ואמו מישראל משמע שהדבר היחיד שגר לא יכול לעשות לחבירו הגר רק עניין חליצה אבל שאר דברים כגון לגייר אותו מותר וכל שכן לפי מה שכתב השפתי כהן שם סעיף קטן ט"ו שבלי כפיה גם דיני ממנות יכול לדון הגר אפילו ישראל חבירו ולגייר ודאי דלא הוי בכפיה
אלא שיש לעורר מצד אחר שאין ממנים את הגר וכמו שכתב הרמב"ם פרק א' מהלכות מלכים הלכה ד' אין מעמידים את הגרים לשום שררה בישראל וכו' ואפילו ממונה על המים שמחלקים ממנה מים לשדות ואין צריך לומר דיין או נשיא
ואם כן קשה איך נפסק הרמב"ם בפרק י"א מהלכות סנהדרין הלכה י"א וכן בשולחן ערוך הנזכר לעיל שבדיני ממנות גר דן את חבירו אף על פי שאין אמו מישראל וצריך לחלק שבדרך עראי מותר וכן דעת כמה ראשונים )עיין באנציקלופדיה תלמודית ערך גר הערה 253) וכן כתב בספר המפתח הוצאת פרנקל  בשם הרב דגל ראובן  שכן כתב לחלק בדעת הרמב"ם בין מינוי קבוע  לבין מינוי ארעי
לכן נראה לעניות דעתי שאין למנות גר במנוי קבוע בבית דין לגרות אבל באופן ארעי מותר
הרב דוד עידאן

ביאור בנוסח הכתובה (ספרדי)

עיין בספר "משפט הכתובה" חלק ג' עמוד רמ"ה שכמה פוסקים וביניהם המהרי"ט ובנימין זאב סבירא ליה שגם תוספת הנדוניא נדונית כנכסי צאן ברזל. וכתב עוד שנראה עוד שהכתובות שלנו שכותבים רק "סך הכל" אחד לכל הסכומים ואין לפני כן פרוט מה הנדוניא ומהי תוספת נדוניא ומהי תוספת כתובה כולי עלמא יודו שכל הסכום נעשה צאן ברזל עיין שם
הרב דוד עידאן

שימוש בציוד של העבודה

כתוב בש"ע סימן שמ"ח ס"א אסור לגנוב אפילו כל שהוא דין תורה דהוי חצי שיעור (ועיין בש"ך ס"ק א') ויינו אפילו פחות משווה פרוטה וזה אסור מן התורה ואפילו אם כוונתו להחזיר אסור לגנוב וכמו שכתוב שם בש"ע

ולכן בנ"ד אין להתיר אף אם כוונתו להחזיר 

הרב דוד עידאן

חשש קידושין כשנתן שווה פרוטה בהצעת נישואין

כתב מרן בש"ע סימן כ"ז כיצד נותן לה בפני שנים פרוטה או שו"פ ואומר לה הרי את מקודשת לי בזה והיה אם אמר לה הרי את מאורסת לי הרי את לי לאשה ובכל לשון שמשמעותו לשון קידושין ודאי באותו מקום ובלבד שתבין שהוא לשון קידושין

והיות וההצעה להינשא איננה לשון קידושין וגם זאת המשמעות הנודעת של נישואין עתידיים ואף אם הגבר התכוון לקידושין כיון שהאשה לא הבינה שזו כוונתו אין זה קידושין וכמו שפסק מרן בש"ע הנ"ל וק"ו ששניהם לא התכוונו לכך לכן אין כאן חשש כלל לקידושין

הרב דוד עידאן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0