הרב דוד עידאן

בנו של הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל, מנהל הישיבה שנים רבות לש"ש.
ראש הכולל "תורת משה אמת" שע"י הישיבה המונה כמאה אברכים כ"י. ובנוסף מכהן כאב בית הדין "משפט וצדק" שע"י הישיבה.
עשרות פסקי דין נכתבו על ידו, ועקב בקיאותו הרבה בעניני חושן משפט מופנות אליו שאלות רבות בנושאים אלו.

שיעורי וידאו (5 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (257 שאלות)

גדול המעשה יותר מן העושה

עיין במסכת בבא בתרא (דף ט' ע"א): "אמר רבי אלעזר גדול המעשה מן העושה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום". וכן פסק הרמב"ם (בפרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ו'), שמי שמעשה כלומר גורם שיתנו צדקה שכרו גדול יותר מן הנותן, ועל גבאי הצדקה וכיוצא בהם נאמר: ומצדיקי הרבים ככוכבים, וקל וחומר ששכרו גדול מהמניח את המצרכים בפועל.
הרב דוד עידאן

כתיבת שם שנתשקע ב"דמתקרי" בכתובה

מסתבר שאם שמו רשום בת"ז כמוס, שם זה מופיע בעוד מסמכים רשמיים כטופסי קופת חולים, צ'קים וכו'. ולכן אם כתבו דמתקרי לא עשו שלא כהוגן. ואף שכתבו שבמקרה כזה יכתבו את השני בסוגריים (עיין בספר בית חתנים פרק ח' שהביא כן בשם הרב אגרות משה), מכל מקום אם כתב דמתקרי בודאי עשה כהלכה וכמו שכתב בספר מנחת יצחק להגאון רבי יצחק וייס (חלק ז' סימן קי"ז).
הרב דוד עידאן

שבירת פלאפון לא כשר שמצא ברחוב

1. המקור במסכת ברכות (דף כ' ע"א) שרב יהודה קרע בגד אדום שלבשה אשה אחת, ולבסוף התברר שהיא כותית ונאלץ לשלם ארבע מאות זוז. ע"ש. משמע שאם היה מדובר באשה יהודיה היה פטור.
2. נפסל לעדות רק לחומרא ולא לקולא, כלומר שכן חוששים לקידושין אבל לכתחילה לא סומכים על עד כזה. ובמיוחד שלאנשים מן השורה לא משמע להם שיש בזה איסור חמור ודומה לקושר בשבת שלא נפסל לעדות, ולכן ודאי יש לחשוש לקידושין.
הרב דוד עידאן

האם מותר למנות גר צדק לדיין

הנה כתב מרן בשולחן ערוך יורה דעה סימן רס"ח סעיף ג' כל ענייני הגר בין להודיע המצות לקבלם בין המילה בין הטבילה צריך שיהיו בשלושה הכשרים לדון עיין שם. ובשולחן ערוך חושן משפט סימן ז' סעיף א' כתב מרן בית דין של שלשה שהיה אחד מהם גר הרי זה פסול לדון לישראל אלא אם כן הייתה אמו מישראל וגר דן את חבירו הגר אף על פי שאין אמו מישראל וכן פסק מרן בשולחן ערוך יורה דעה סימן רס"ט סעיף י"א שגר יכול לדון את חברו  עיין שם.
לפי זה בנדון השאלה נראה שיכול הגר להיות דיין בבית דין של גרים שהרי הכל תלוי אם יכול לדון ומצאנו שגר יכול לדון את חבירו ומימלא יכול גם לגייר אותו
ונראה להביא ראיה מסימן רס"ט (שם) שכתב מרן שגר פסול לחליצה אפילו לחליצת גרים עד שיהא אביו ואמו מישראל משמע שהדבר היחיד שגר לא יכול לעשות לחבירו הגר רק עניין חליצה אבל שאר דברים כגון לגייר אותו מותר וכל שכן לפי מה שכתב השפתי כהן שם סעיף קטן ט"ו שבלי כפיה גם דיני ממנות יכול לדון הגר אפילו ישראל חבירו ולגייר ודאי דלא הוי בכפיה
אלא שיש לעורר מצד אחר שאין ממנים את הגר וכמו שכתב הרמב"ם פרק א' מהלכות מלכים הלכה ד' אין מעמידים את הגרים לשום שררה בישראל וכו' ואפילו ממונה על המים שמחלקים ממנה מים לשדות ואין צריך לומר דיין או נשיא
ואם כן קשה איך נפסק הרמב"ם בפרק י"א מהלכות סנהדרין הלכה י"א וכן בשולחן ערוך הנזכר לעיל שבדיני ממנות גר דן את חבירו אף על פי שאין אמו מישראל וצריך לחלק שבדרך עראי מותר וכן דעת כמה ראשונים )עיין באנציקלופדיה תלמודית ערך גר הערה 253) וכן כתב בספר המפתח הוצאת פרנקל  בשם הרב דגל ראובן  שכן כתב לחלק בדעת הרמב"ם בין מינוי קבוע  לבין מינוי ארעי
לכן נראה לעניות דעתי שאין למנות גר במנוי קבוע בבית דין לגרות אבל באופן ארעי מותר
הרב דוד עידאן

כמה חורים מותר לעשות באוזן (לעגילים)?

מבחינת ההלכה הפשוטה אין חילוק בין חור אחד לשלשה חורים הכל מותר. אלא שאם זה בולט מידי ומושך את העין כדבר בלתי שגרתי, שנוהגות בו רק הפרוצות, לא ראוי ולא כדאי.
הרב דוד עידאן

האם קים היום הענין של דינא דמלכותא דינא ?

עיין בספר מעדני שלמה עמ' 46 - תשובות שהשיב מרן רבי שלמה זלמן אוירבך לשואלו שאין בזה ממש גזל ומ"מ אם הספר קיים עדין בשוק למכירה אין "להוריד" אותו אף שאין זה גזל גמור. ולמסחר שרוצה להסתחר עם הספרים אסור מדין תקנת הקהילות. וכתב שאפשר שיש בזה דינא דמלכותא דינא ולכן אם החוק אוסר לא פשוט שאפשר להתיר, וגם דעת מרן הרב עובדיה יוסף שיש בא"י דין דינא דמלכותא דינא. ועיין עוד ביביע אומר ח"ז חו"מ סי' ט' שדן בזכויות יוצרים ואסר משום דינא דמלכותא דינא.

הרב דוד עידאן

תביעה בבית דין זכויית סוציאליות שמוקנות ע"פ חוקי המדינה

1. יש לפרט הכל 

2. מקובל בבתי הדין לתת פיצויים כמנהג המדינה (עיין במאמרו של הגאון הרב מנדל שפרן שליט"א בקובץ הישר והטוב ח"א) 

3. לפי ההלכה אין התיישנות (עיין במאמר הנ"ל) 

4 איני מכיר את החוק 

הרב דוד עידאן

היתר עיסקא לקופ"ח

היתר עיסקא צריך רק אם מלוים לקופ"ח בכל דרך שהיא ומקבלים רווחים אבל בלאו הכי אין צורך בהיתר עיסקא כלל.

הרב דוד עידאן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0