הרב דוד עידאן

בנו של הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל, מנהל הישיבה שנים רבות לש"ש.
ראש הכולל "תורת משה אמת" שע"י הישיבה המונה כמאה אברכים כ"י. ובנוסף מכהן כאב בית הדין "משפט וצדק" שע"י הישיבה.
עשרות פסקי דין נכתבו על ידו, ועקב בקיאותו הרבה בעניני חושן משפט מופנות אליו שאלות רבות בנושאים אלו.

שיעורי וידאו (5 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (259 שאלות)

גדול המעשה יותר מן העושה

עיין במסכת בבא בתרא (דף ט' ע"א): "אמר רבי אלעזר גדול המעשה מן העושה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום". וכן פסק הרמב"ם (בפרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ו'), שמי שמעשה כלומר גורם שיתנו צדקה שכרו גדול יותר מן הנותן, ועל גבאי הצדקה וכיוצא בהם נאמר: ומצדיקי הרבים ככוכבים, וקל וחומר ששכרו גדול מהמניח את המצרכים בפועל.
הרב דוד עידאן

שבירת פלאפון לא כשר שמצא ברחוב

1. המקור במסכת ברכות (דף כ' ע"א) שרב יהודה קרע בגד אדום שלבשה אשה אחת, ולבסוף התברר שהיא כותית ונאלץ לשלם ארבע מאות זוז. ע"ש. משמע שאם היה מדובר באשה יהודיה היה פטור.
2. נפסל לעדות רק לחומרא ולא לקולא, כלומר שכן חוששים לקידושין אבל לכתחילה לא סומכים על עד כזה. ובמיוחד שלאנשים מן השורה לא משמע להם שיש בזה איסור חמור ודומה לקושר בשבת שלא נפסל לעדות, ולכן ודאי יש לחשוש לקידושין.
הרב דוד עידאן

זמן טבילה במקוה לכבוד שבת

עיין בספר כף החיים (סימן ר"ס אות ז'), שהביא בשם שער הכוונות כי כיון שכבר קרא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, יש באדם כח לקבל תוספת קדושת השבת, ולכן האר"י לא היה טובל קודם שיקרא הפרשה זולת דרך מקרה שלא הספיק לקרוא את הפרשה, לא היה טובל אלא רק אחר שהתחיל שעה חמישית (כלומר שעתיים זמניות לפני חצות היום), והיה אומר כי תוספת שבת ניכר ומתגלה במצח האדם אחר הטבילה. עד כאן.
נמצא איפוא אם חפץ האדם בטבילה מוקדמת ביום שישי, צריך לסיים את כל הפרשה יחד עם תרגום, ואם לא סיים יכול לטבול שעתיים זמניות לפני חצות (בחורף שעה זמנית קצרה מהקיץ).
ואגב דעת המקובלים שלא לקרוא את הפרשה לסרוגין אלא הכל בבת אחת (עיין כף החיים סימן רפ"ד אות ט"ו). ועוד כתוב שם (אות ג') שהאר"י היה קורא כל הפרשה ביום ו' אחרי תפלת שחרית.
הרב דוד עידאן

האם מותר להעתיק במבחן

חס וחלילה
ראה רמב"ם סוף פרק ב' מהלכות דעות
הרב דוד עידאן

ביאור בנוסח הכתובה (ספרדי)

עיין בספר "משפט הכתובה" חלק ג' עמוד רמ"ה שכמה פוסקים וביניהם המהרי"ט ובנימין זאב סבירא ליה שגם תוספת הנדוניא נדונית כנכסי צאן ברזל. וכתב עוד שנראה עוד שהכתובות שלנו שכותבים רק "סך הכל" אחד לכל הסכומים ואין לפני כן פרוט מה הנדוניא ומהי תוספת נדוניא ומהי תוספת כתובה כולי עלמא יודו שכל הסכום נעשה צאן ברזל עיין שם
הרב דוד עידאן

כמה חורים מותר לעשות באוזן (לעגילים)?

מבחינת ההלכה הפשוטה אין חילוק בין חור אחד לשלשה חורים הכל מותר. אלא שאם זה בולט מידי ומושך את העין כדבר בלתי שגרתי, שנוהגות בו רק הפרוצות, לא ראוי ולא כדאי.
הרב דוד עידאן

העתקת סרטים מהאינטרנט.

תחילה, יש להדגיש כי האינטרנט הוא כלי שעלול להיות משחית, ושיש צורך כמו פרנסה וכדומה יש לפנות לחברות המנטרלות את כל האתרים האסורים.
ולעצם השאלה, נראה שמכיון שאין שליטה של היוצרים על הסרטים וכל הרוצה יבוא ויטול, נחשב כמציל מזוטו של ים שהדין הוא שהרי אלו שלו משום שנתייאשו הבעלים. ואפילו אומרים שלא מתייאשים אין להתחשב בזה. ומכל מקום אם לפי החוק אסור להעתיק למחשב דינא דמלכותא דינא (עיין בסימן רנ"ט סעיף ז').
הרב דוד עידאן

חשש קידושין כשנתן שווה פרוטה בהצעת נישואין

כתב מרן בש"ע סימן כ"ז כיצד נותן לה בפני שנים פרוטה או שו"פ ואומר לה הרי את מקודשת לי בזה והיה אם אמר לה הרי את מאורסת לי הרי את לי לאשה ובכל לשון שמשמעותו לשון קידושין ודאי באותו מקום ובלבד שתבין שהוא לשון קידושין

והיות וההצעה להינשא איננה לשון קידושין וגם זאת המשמעות הנודעת של נישואין עתידיים ואף אם הגבר התכוון לקידושין כיון שהאשה לא הבינה שזו כוונתו אין זה קידושין וכמו שפסק מרן בש"ע הנ"ל וק"ו ששניהם לא התכוונו לכך לכן אין כאן חשש כלל לקידושין

הרב דוד עידאן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0