הרב דוד עידאן

בנו של הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל, מנהל הישיבה שנים רבות לש"ש.
ראש הכולל "תורת משה אמת" שע"י הישיבה המונה כמאה אברכים כ"י. ובנוסף מכהן כאב בית הדין "משפט וצדק" שע"י הישיבה.
עשרות פסקי דין נכתבו על ידו, ועקב בקיאותו הרבה בעניני חושן משפט מופנות אליו שאלות רבות בנושאים אלו.

שיעורי וידאו (4 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (228 שאלות)

גדול המעשה יותר מן העושה

עיין במסכת בבא בתרא (דף ט' ע"א): "אמר רבי אלעזר גדול המעשה מן העושה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום". וכן פסק הרמב"ם (בפרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ו'), שמי שמעשה כלומר גורם שיתנו צדקה שכרו גדול יותר מן הנותן, ועל גבאי הצדקה וכיוצא בהם נאמר: ומצדיקי הרבים ככוכבים, וקל וחומר ששכרו גדול מהמניח את המצרכים בפועל.
הרב דוד עידאן

קבלת תרומה לבית הכנסת מגוי

אף שאין מקבלים צדקה עבור עניים מן הגוי, וכמו שמבואר במסכת בבא בתרא (דף י' ע"ב), משום מה שנאמר בישעיה (פרק כז) "ביבש קצירה תשברנה, נשים באות מאירות אותה" - כלומר כשתכלה זכות שבידן ותיבש לחלוחית מעשה הצדקה, אז ישברו אז אפילו הנשים יכולות למשול בם, ולכן אין מקבלים צדקה מן הגויים כדי שתכלה זכותם. וכן נפסק להלכה ברמב"ם (פרק ח' מהלכות מתנות עניים הלכה ט') ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן רנד סעיף ב).
אעפ"כ לצורך בנין בית הכנסת מקבלים מן הגוי וכמו שכתב הרמב"ם (שם) וכן כתב הרמ"א (שם) וזה לשונו: וכל זה דוקא כשנותנים מעות לצדקה, אבל אם מנדבין דבר לבית הכנסת מקבלים מהם. ועיין בש"ך (סעיף קטן ד) מה טעם החילוק בין צדקה לתרומה לבית הכנסת. ובספר ראשון לציון להאור החיים הקדוש (יורה דעה סימן רנט) כתב בטעם החילוק, כי כשתורמים לבית הכנסת מתעלה שמו של הקב"ה ואין באפשרותינו למנוע זאת בגלל "ביבש קצירה", אבל בנתינת צדקה אדרבה אנו מראים שאנו שפלים מן העכו"ם ואין כאן התעלות שמו של ה' יתברך, ולכן יש באפשרות חכמינו ז"ל למנוע את מתנת הצדקה ע"י הגוי.
אמנם יש לסייג את הדבר בשני תנאים: א. שיאמר בדעת ישראל הפרשתי, כלומר מקום שתרומת ישראל הולכת תלך זו. ב. ע"פ מה שכתב בשו"ת יביע אומר חלק ז' (אורח חיים סימן כב אות ז') בשם שו"ת יד יצחק (חלק ג' סימן רע"א) שאין לחרות שם התורם על גבי כותל בית הכנסת.
הרב דוד עידאן

כתיבת שם שנתשקע ב"דמתקרי" בכתובה

מסתבר שאם שמו רשום בת"ז כמוס, שם זה מופיע בעוד מסמכים רשמיים כטופסי קופת חולים, צ'קים וכו'. ולכן אם כתבו דמתקרי לא עשו שלא כהוגן. ואף שכתבו שבמקרה כזה יכתבו את השני בסוגריים (עיין בספר בית חתנים פרק ח' שהביא כן בשם הרב אגרות משה), מכל מקום אם כתב דמתקרי בודאי עשה כהלכה וכמו שכתב בספר מנחת יצחק להגאון רבי יצחק וייס (חלק ז' סימן קי"ז).
הרב דוד עידאן

כמה מותר להרוויח ממכירת סחורה

כתוב בשלחן ערוך חושן משפט (סימן רל"א), חייבים בית דין להעמיד ממונים על השערים שלא ירויח כל אחד מה שירצה, שאין לו לאדם להרויח לו בדברים שיש בהם חיי נפש כגון יינות וסלתות אלא השתות (6\1) ממה שקנה, וכל זה במקום שבית הדין יש להם אפשרות לפקח על כל הסוחרים שלא ירויחו יותר משתות, אבל במקום שאין פיקוח כזה כמו בימינו - אין מניעה להרויח יותר משתות, וכאמרו רק בדברים שיש בהם חיי נפש (ועיין בבית יוסף אם הכוונה רק לדברים מסויימים כמו יינות ושמנים או לכל סוגי המאכלים).
אבל בדברים שאין בהם חיי נפש כגון מכשירי חשמל, מכוניות ושאר דברים שהם לא דברי מאכל - אין שום מניעה גם מעיקר הדין להרויח יותר.
ויש להדגיש כי אין זה נוגע לדין הונאה - שאם ימצא שמוצר זה נמכר במחיר יותר משתות מאשר כל חנות אחרת, המקח חוזר.
הרב דוד עידאן

שבירת פלאפון לא כשר שמצא ברחוב

1. המקור במסכת ברכות (דף כ' ע"א) שרב יהודה קרע בגד אדום שלבשה אשה אחת, ולבסוף התברר שהיא כותית ונאלץ לשלם ארבע מאות זוז. ע"ש. משמע שאם היה מדובר באשה יהודיה היה פטור.
2. נפסל לעדות רק לחומרא ולא לקולא, כלומר שכן חוששים לקידושין אבל לכתחילה לא סומכים על עד כזה. ובמיוחד שלאנשים מן השורה לא משמע להם שיש בזה איסור חמור ודומה לקושר בשבת שלא נפסל לעדות, ולכן ודאי יש לחשוש לקידושין.
הרב דוד עידאן

זמן טבילה במקוה לכבוד שבת

עיין בספר כף החיים (סימן ר"ס אות ז'), שהביא בשם שער הכוונות כי כיון שכבר קרא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, יש באדם כח לקבל תוספת קדושת השבת, ולכן האר"י לא היה טובל קודם שיקרא הפרשה זולת דרך מקרה שלא הספיק לקרוא את הפרשה, לא היה טובל אלא רק אחר שהתחיל שעה חמישית (כלומר שעתיים זמניות לפני חצות היום), והיה אומר כי תוספת שבת ניכר ומתגלה במצח האדם אחר הטבילה. עד כאן.
נמצא איפוא אם חפץ האדם בטבילה מוקדמת ביום שישי, צריך לסיים את כל הפרשה יחד עם תרגום, ואם לא סיים יכול לטבול שעתיים זמניות לפני חצות (בחורף שעה זמנית קצרה מהקיץ).
ואגב דעת המקובלים שלא לקרוא את הפרשה לסרוגין אלא הכל בבת אחת (עיין כף החיים סימן רפ"ד אות ט"ו). ועוד כתוב שם (אות ג') שהאר"י היה קורא כל הפרשה ביום ו' אחרי תפלת שחרית.
הרב דוד עידאן

כמה חורים מותר לעשות באוזן (לעגילים)?

מבחינת ההלכה הפשוטה אין חילוק בין חור אחד לשלשה חורים הכל מותר. אלא שאם זה בולט מידי ומושך את העין כדבר בלתי שגרתי, שנוהגות בו רק הפרוצות, לא ראוי ולא כדאי.
הרב דוד עידאן

האם מותר לפרסם תמונת פנים של אשה ?

כיון שאין שום בטחון שהקטלוג לא יפול לידי גברים יש לאסור וכן נוהגים שלמי אמוני ישראל.אמנם יכולה המאפרת להכין קטלוג שיהיה מונח בידה וכשבוא אשה להתאפר תראה לה את הקטלוג הביתי
הרב דוד עידאן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0