הרב דוד עידאן

בנו של הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל, מנהל הישיבה שנים רבות לש"ש.
ראש הכולל "תורת משה אמת" שע"י הישיבה המונה כמאה אברכים כ"י. ובנוסף מכהן כאב בית הדין "משפט וצדק" שע"י הישיבה.
עשרות פסקי דין נכתבו על ידו, ועקב בקיאותו הרבה בעניני חושן משפט מופנות אליו שאלות רבות בנושאים אלו.

שיעורי וידאו (5 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (252 שאלות)

כתיבת שם שנתשקע ב"דמתקרי" בכתובה

מסתבר שאם שמו רשום בת"ז כמוס, שם זה מופיע בעוד מסמכים רשמיים כטופסי קופת חולים, צ'קים וכו'. ולכן אם כתבו דמתקרי לא עשו שלא כהוגן. ואף שכתבו שבמקרה כזה יכתבו את השני בסוגריים (עיין בספר בית חתנים פרק ח' שהביא כן בשם הרב אגרות משה), מכל מקום אם כתב דמתקרי בודאי עשה כהלכה וכמו שכתב בספר מנחת יצחק להגאון רבי יצחק וייס (חלק ז' סימן קי"ז).
הרב דוד עידאן

שבירת פלאפון לא כשר שמצא ברחוב

1. המקור במסכת ברכות (דף כ' ע"א) שרב יהודה קרע בגד אדום שלבשה אשה אחת, ולבסוף התברר שהיא כותית ונאלץ לשלם ארבע מאות זוז. ע"ש. משמע שאם היה מדובר באשה יהודיה היה פטור.
2. נפסל לעדות רק לחומרא ולא לקולא, כלומר שכן חוששים לקידושין אבל לכתחילה לא סומכים על עד כזה. ובמיוחד שלאנשים מן השורה לא משמע להם שיש בזה איסור חמור ודומה לקושר בשבת שלא נפסל לעדות, ולכן ודאי יש לחשוש לקידושין.
הרב דוד עידאן

זמן טבילה במקוה לכבוד שבת

עיין בספר כף החיים (סימן ר"ס אות ז'), שהביא בשם שער הכוונות כי כיון שכבר קרא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, יש באדם כח לקבל תוספת קדושת השבת, ולכן האר"י לא היה טובל קודם שיקרא הפרשה זולת דרך מקרה שלא הספיק לקרוא את הפרשה, לא היה טובל אלא רק אחר שהתחיל שעה חמישית (כלומר שעתיים זמניות לפני חצות היום), והיה אומר כי תוספת שבת ניכר ומתגלה במצח האדם אחר הטבילה. עד כאן.
נמצא איפוא אם חפץ האדם בטבילה מוקדמת ביום שישי, צריך לסיים את כל הפרשה יחד עם תרגום, ואם לא סיים יכול לטבול שעתיים זמניות לפני חצות (בחורף שעה זמנית קצרה מהקיץ).
ואגב דעת המקובלים שלא לקרוא את הפרשה לסרוגין אלא הכל בבת אחת (עיין כף החיים סימן רפ"ד אות ט"ו). ועוד כתוב שם (אות ג') שהאר"י היה קורא כל הפרשה ביום ו' אחרי תפלת שחרית.
הרב דוד עידאן

האם מותר למנות גר צדק לדיין

הנה כתב מרן בשולחן ערוך יורה דעה סימן רס"ח סעיף ג' כל ענייני הגר בין להודיע המצות לקבלם בין המילה בין הטבילה צריך שיהיו בשלושה הכשרים לדון עיין שם. ובשולחן ערוך חושן משפט סימן ז' סעיף א' כתב מרן בית דין של שלשה שהיה אחד מהם גר הרי זה פסול לדון לישראל אלא אם כן הייתה אמו מישראל וגר דן את חבירו הגר אף על פי שאין אמו מישראל וכן פסק מרן בשולחן ערוך יורה דעה סימן רס"ט סעיף י"א שגר יכול לדון את חברו  עיין שם.
לפי זה בנדון השאלה נראה שיכול הגר להיות דיין בבית דין של גרים שהרי הכל תלוי אם יכול לדון ומצאנו שגר יכול לדון את חבירו ומימלא יכול גם לגייר אותו
ונראה להביא ראיה מסימן רס"ט (שם) שכתב מרן שגר פסול לחליצה אפילו לחליצת גרים עד שיהא אביו ואמו מישראל משמע שהדבר היחיד שגר לא יכול לעשות לחבירו הגר רק עניין חליצה אבל שאר דברים כגון לגייר אותו מותר וכל שכן לפי מה שכתב השפתי כהן שם סעיף קטן ט"ו שבלי כפיה גם דיני ממנות יכול לדון הגר אפילו ישראל חבירו ולגייר ודאי דלא הוי בכפיה
אלא שיש לעורר מצד אחר שאין ממנים את הגר וכמו שכתב הרמב"ם פרק א' מהלכות מלכים הלכה ד' אין מעמידים את הגרים לשום שררה בישראל וכו' ואפילו ממונה על המים שמחלקים ממנה מים לשדות ואין צריך לומר דיין או נשיא
ואם כן קשה איך נפסק הרמב"ם בפרק י"א מהלכות סנהדרין הלכה י"א וכן בשולחן ערוך הנזכר לעיל שבדיני ממנות גר דן את חבירו אף על פי שאין אמו מישראל וצריך לחלק שבדרך עראי מותר וכן דעת כמה ראשונים )עיין באנציקלופדיה תלמודית ערך גר הערה 253) וכן כתב בספר המפתח הוצאת פרנקל  בשם הרב דגל ראובן  שכן כתב לחלק בדעת הרמב"ם בין מינוי קבוע  לבין מינוי ארעי
לכן נראה לעניות דעתי שאין למנות גר במנוי קבוע בבית דין לגרות אבל באופן ארעי מותר
הרב דוד עידאן

ביאור בנוסח הכתובה (ספרדי)

עיין בספר "משפט הכתובה" חלק ג' עמוד רמ"ה שכמה פוסקים וביניהם המהרי"ט ובנימין זאב סבירא ליה שגם תוספת הנדוניא נדונית כנכסי צאן ברזל. וכתב עוד שנראה עוד שהכתובות שלנו שכותבים רק "סך הכל" אחד לכל הסכומים ואין לפני כן פרוט מה הנדוניא ומהי תוספת נדוניא ומהי תוספת כתובה כולי עלמא יודו שכל הסכום נעשה צאן ברזל עיין שם
הרב דוד עידאן

האם יש פסול בגיור לחומרא?

בית הדין יכולים לתחקר את האמא ולבדוק אם זוכרת מנהגים יהודים מהסבתא שלה שהיא סבתא רבה שלך ועל פי זה יכולים להחליט שאת ואמך יהודים. ואם בית הדין לא ישתכנע, אפשר לעשות גיור לחומרא ואין בכך פסול. למיטב ידיעתי בבית דין הרבני בתל אביב קיים בית דין לגיור
הרב דוד עידאן

כמה חורים מותר לעשות באוזן (לעגילים)?

מבחינת ההלכה הפשוטה אין חילוק בין חור אחד לשלשה חורים הכל מותר. אלא שאם זה בולט מידי ומושך את העין כדבר בלתי שגרתי, שנוהגות בו רק הפרוצות, לא ראוי ולא כדאי.
הרב דוד עידאן

התרה לנדר שהתברר למפרע שננדר בטעות

יכול לעשות התרה ועיין באוצר המפרשים יו"ד סימן רל"ב סעיף י"א (הוצאת שולחן ערוך הבהיר) שנשאל בשאלה זו ממש שלא היה תוכו כברו והתיר ע"י התרה ע"ש. (ולכאורה כיון שהנדר היה בטעות שחשב שמדובר באנשים ישרים אפילו התרה א"צ עיין בשו"ע בסעיף הנ"ל).

הרב דוד עידאן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0