הרב משה שטר

ת"ח חשוב מאברכי כולל לדיינות "דבר אבנר" שע"י הישיבה.
מחבר ספר "מתנת חלקו" בירורים ועיונים בסוגיות העמוקות בהלכות שבת, ומשמש כבודק שו"ת בישיבה גדולה. 

שיעורי וידאו (12 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (158 שאלות)

אמירת תפילת רבי ישמעאל כהן גדול בשבת

1. "בכל יום" לאו דוקא כי אכן בשבת הנכון שלא לאומרה משום שאין שאילת צרכים בשבת. ועיין עוד בשו"ת תפלה למשה חלק ב' (סימן א').
2. המקור הוא מה שמובא בס'פר עתרת חיים להגר"ח פלאג'י. ואין זה נוסח שונה אלא שם מובאים יותר קטעים ובאביעה השמיטו כמה קטעים מפני האריכות אבל בנוסח אין הבדל.
3. בהחלט כן.
הרב משה שטר

חימום מים בקומקום שחימם בו גוי

אין בזה שום בעיה. [כי מים ראויים לשתיה גם בלא שיחממו אותם ולכן בהרתיח הגוי מים בקומקום אין בהם משום בישולי עכו"ם כלל].
הרב משה שטר

לקדש בשבת כמה פעמים לאנשים שונים

יש בזה כמה פרטים בכמה אופנים. 1. אם הוא אינו סועד סעודת שבת בבית האמא, ורוצה לשתות הוא בעצמו מכוס הקידוש צריך שיחשב לו קידוש במקום סעודה שאל"כ הרי אינו יכול לשתות לפני שעושה קידוש בביתו היכן שסועד, ולכן התנאי שיוכל בכל זאת לעשות קידוש בבית האמא הוא שיקפיד לשתות רביעית לפחות ולא רק מלא לוגמא שהוא רוב רביעית, או אפי' שתי רביעיות, שיחשב לו ודאי קידוש במקום סעודה וכמ"ש מרן בש"ע בסימן רעג בשם הגאונים, ועל הצד היותר טוב אם יוכל לאכול מזונות שיעור כזית לפחות שיתחייב בברכה אחרונה דאז בודאי חשיב קידוש במקום סעודה.
2. ואם אינו רוצה לאכול כנזכר או לשתות רביעית (או שתי רביעיות) אלא שיברך "הגפן" ואמו תשתה רוב רביעית, יש גם אפשרות כזאת אלא שכאן יוכל לעשות כן רק אם אמו אכן אינה יודעת לברך בעצמה ברכת "בורא פרי הגפן" אבל אם אמו יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" הרי שאינו יוכל להוציאה ידי חובה ולברך בשבילה וכמ"ש מרן בש"ע (סי' רעג סעיף ד) כשאינו יוצא הוא גם ידי חובה באותו הקידוש כלל.
3. ולכן מכיון שאיני יודע אם האמא תחי' יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" שזהו קידוש שחרית (והפס' שלפני כן אינם הקידוש עצמו אלא תוספת ואינם עיקר), על כן אני יוצא מנקודת הנחה שאכן האמא תחי' יודעת לברך עכ"פ "בורא פרי הגפן" וע"כ תעשה כמו שכתבתי לך במס' 1.
4. לגבי האחות שבאה אח"כ ורוצה שתעשה לה קידוש שוב, הנה אם עשית כמו הקטע ה - א שקידשת לאמא ושתית רביעית לפחות או שתי רביעיות או שאכלת מזונות שיעור חיוב ברכה אחרונה, ועדיין לא ברכת הברכה אחרונה מעין שלוש הרי שבמצב זה אם האחות יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" אינם יכול לחזור שוב ולקדש בשבילה אלא היא צריכה לברך "בורא פרי הגפן" לעצמה אבל אם אכן אינה יודעת כלל לברך "בורא פרי הגפן" (מה שאינו נראה לי שמצוי היום) תוכל לחזור ולקדש לה אפי' עדיין לא בירכת מעין שלוש. ואם בירכת כבר מעין שלוש ואח"כ באה ורוצה שתעשה לה קידוש בכל אופן בין אם יודעת לברך ובין אם לאו תוכל לחזור ולקדש לה ותשתו שניכם מן היין אלא שאחד יקפיד לשתות מלא לוגמיו.
5. ולגבי מה ששאלת אם אתה יכול לחזור ולקדש כשתגיע לביתך, בקידוש שחרית בכל אופן מהאופנים הנ"ל שתעשה בין אם נהגת כמו בקטע היא בין נהגת כמו בקטע ה - ב תוכל לחזור שוב ולקדש בביתך קידוש שחרית.
הרב משה שטר

סגולה לזיווג

תפילה מעומק הלב ששערי "דמעה" לא ננעלו. ולגבי סעודה שמעתי שיש עושים סעודת "אמנים" היינו שמתאספים ציבור ומביאים ברכות מכל הסוגים וכל אחד מהציבור מברך בתורו וכולם עונים אחריו אמן וראשית מתחילים מ"מזונות" ומכוונים לפרנסה טובה אחר שבירכו כולם (כל אחד בתורו וענו אחריו אמן) עוברים ל"גפן" ומכוונים לזווג הגון למי שצריך, ואפשר להזכיר שמותיהם וכדומה וכן על זה  הדרך ."עץ" זרע קודש של קיימא "אדמה" רפואה שלימה ו"שהכל" כולל כל הענינים.
הרב משה שטר

פאה נכרית או כיסוי ראש חלקי

לשיטת רוב ככל הפוסקים ראשונים ואחרונים אין שום הבדל בין פאה נוכרית (שיער תלוש על הראש) לבין שיער המחובר לראש, שמראה זה ונוי זה אסרה התורה ברשות הרבים וכדו'. ואם כן עדיף כיסוי ראש שמכסה השיער ממש אף על פי שבנידון השאלה מכסה רק רוב השיער ולא כל השיער מאשר לצאת לרשות הרבים בפאה שאינה נחשבת לכיסוי כלל לענין זה והרי היא יוצאת כפרועת ראש לגמרי.
מכל מקום יש לידע שגם כיסוי ראש המכסה חלק מהשיער ולא כל השיער וכמו שכותבת השואלת, יש להקפיד שהשיעור היוצא ונראה לחוץ לא יהא אורכו יותר מארבעה סנטימטר, כן מורה ובא מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א. וכן מרן ראש הישיבה שליט"א. אבל אם הוא יותר מארבעה סנטימטר הרי זה אסור משום גילוי שיער בחלק זה העודף מארבעה סנטימטר, לכן מכיון שאינני מכיר את הזוג השואל אומר באופן כללי שאם הם שומרי תורה ומצוות ומדקדקים קלה כבחמורה בודאי שאין להם להקל להוציא ולגלות משערות הראש מאחור יותר מארבעה סנטימטר אלא עד ארבעה ולא יותר, זהו דין גמור.
אבל אם הזוג השואל הם מתחילים להתחזק ועדיין האשה אינה מכסה שערות ראשה כלל, וכעת מתלבטים כיצד לכסות ואם תכסה בכיסוי הראש יהיה זה באופן שיראו השערות עד לכתף ויהיו יותר ארוכות מארבעה סנטימטר, אומר להם שאף על פי כן יתחילו כך לפחות וידעו שזה בודאי עדיף מגילוי שיער לגמרי אך ידעו גם שעדיין יש לשאוף ולהתחזק בעזרת ה' בהמשך עוד לכסות השיער כדת וכדין שלא יעבור הארבעה סנטימטר. ובזכות זה (מצות כיסוי הראש) כתבו חכמינו זכרונם לברכה שזוכים לרוות נחת ושמחה מהילדים, הילדים יוצאים מוצלחים ומבורכים, הברכה מצויה בביתם. ולכן תתחילו לפחות בזה ועם זאת שתהיה לכם השאיפה להתחזק עוד ועוד בהמשך לקיים המצוה בשלמות בעזרת ה'. ובודאי שתשרה הברכה במעשי ידיכם.
הרב משה שטר

בדיקת שעטנז

אין החיוב נמדד אם האדם מצא או לא מצא בחליפות ששלח כבר לבדיקה, אלא חיוב הבדיקה נמדד כמה אחוזים נמצאו בכלליות בכל הבגדים שנשלחו לבדיקה מכלל הציבור, והנה על מנת שיהיה חיוב מן הדין לשלוח לבדיקה צריך שיהיה האיסור ''שעטנז'' לפחות מיעוט המצוי וכידוע ממעבדות השעטנז קיים אחוז של בין 15 ל - 20 אחוז נגיעות של שעטנז, ולכן יש בזה מחלוקת כיום אם חייב לשלוח לבדיקה כל חליפה וחליפה וכדו' שלדעת הפוסקים האשכנזים מ- 5 אחוז נחשב למיעוט המצוי וא''כ בודאי שיש חיוב בבדיקת שעטנז שהוא 20 אחוז נגיעות אולם דעת רבותינו הספרדים הביא בספר ''יוסף לקח'' (סימן מב) שמיעוט המצוי אינו 5 אחוז אלא בערך 30 אחוז, ולכן כיון שכאן הוא 20 אחוז ראוי ונכון לשלוח לבדיקת מעבדת שעטנז אמנם המיקל באופן זה שלא לבדוק יש לו על מי שיסמוך.
הרב משה שטר

תרומה מכמה צבעי גמבה

1) מעשרים את כולם יחד כיון שהם מין אחד בפרט ששמעתי ממגדלים שהפלפלים הנ''ל גדלים על אותו שיח ממש שיש שיוצאים בצבע אדום ויש בצבע ירוק. ועיין עוד בספר קצירת השדה פרק ט' הלכה ה'. וכל זה הוא דוקא שכולם טבל ודאי או שכולם באו ממקום אחד אבל אם אדם קנה מחנות ירקות גמבות ופלפלים ויתכן שהגמבות באו ממקום אחר והפלפלים ממקום אחר ועל זה נאמר אין מעשרים מדאי על דמאי ולכן באופן כזה שקנה מחנות יעשר מכל אחד בפני עצמו. 2) בפאפאיה הגדלה בארץ ישראל שמפרישים ממנה תרומות ומעשרות ומחמירים בה שנות ערלה כידוע דמחלוקת גדולה היא אם היא מין אילן או ירק, לכן אחר שנות ערלה שאוכלים ממנה יפרישו ממנה המעשר שני ויתנו בנוסח ההפרשה דאם הוא צריך מעשר שני הרי הוא מעשר שני ואם הוא מעשר עני יהא מעשר עני וכדין אתרוג המובא בשלחן ערוך יורה דעה סימן שלא. ולגבי בננה אין מחמירים לנהוג בה דין ערלה כלל גם במטע שנזרע תוך שלוש שנים ומחשיבים אותה לירק לכל דבר. עיין בזה בספר ברכת ה' (פרק ז' הערה 14) שנהגו בזה כהגאונים והרמב''ם, אם כן הוא הדין לענין מעשר שנלך בה רק על פי הלקיטה כירק.
הרב משה שטר

תפלה והדלקת נר בזכות הצדיקים

1) מותר. מתי שתרצה.
2) אפשר כל נר.
3) הריני מנדב הנר הזה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי ע"ה (או רבי מאיר בעל הנס ע"ה) זכותו תגן עלינו, ובזכות זה נזכה... 4) מבקשים מה' בזכות הצדיק.
5) בבית העלמין "פונוביז'" בבני ברק, הכניסה מהכביש של גבול ר"ג - בני ברק רח' חזון איש - רח' בן אליעזר ר"ג.
6) יש בישיבה עצמה וגם בביהכ"נ של הרב בשעה 7.00 ובעוד מקומות בארץ.
הרב משה שטר
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0