הרב משה שטר

ת"ח חשוב מאברכי כולל לדיינות "דבר אבנר" שע"י הישיבה.
מחבר ספר "מתנת חלקו" בירורים ועיונים בסוגיות העמוקות בהלכות שבת, ומשמש כבודק שו"ת בישיבה גדולה. 

שיעורי וידאו (31 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (158 שאלות)

אמירת תפילת רבי ישמעאל כהן גדול בשבת

1. "בכל יום" לאו דוקא כי אכן בשבת הנכון שלא לאומרה משום שאין שאילת צרכים בשבת. ועיין עוד בשו"ת תפלה למשה חלק ב' (סימן א').
2. המקור הוא מה שמובא בס'פר עתרת חיים להגר"ח פלאג'י. ואין זה נוסח שונה אלא שם מובאים יותר קטעים ובאביעה השמיטו כמה קטעים מפני האריכות אבל בנוסח אין הבדל.
3. בהחלט כן.
הרב משה שטר

גילוח הזקן במכונת גילוח

המעיין בתשובת מרן הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א ביביע אומר חלק ט' (יורה דעה סימן י') יראה, שכל ההיתר הוא רק אם אינו מהדק את המכונה לעור הפנים, אבל אם מהדק הרי זה גדר של מגלח בתער כיון שהעור נכנס בין חריצי הגלגל שבו התער, כך שהתער נצמד לעור ומגלחו בפרט במכונות גילוח של סכין כפול שמגלחות יותר עמוק וחלק מתער רגיל. לכן אין מנוס כי אם לגלח במכונת תספורת במס' 1 או באפטר (משחת גילוח).
מכל מקום שמעתי שמצא ידידי הגאון הרב יוסף פרץ שליט"א סוג מכונת גילוח מסויימת שכן אפשר להשתמש איתה בלא חשש ותוכל לברר אצלו אודות אותה מוכנה והיכן אפשר להשיגה.
הוא נמצא בבית ההוראה בימי חמישי בין השעות 19:15 עד 20:30 בערך בטל' 03-5747316.
הרב משה שטר

לקדש בשבת כמה פעמים לאנשים שונים

יש בזה כמה פרטים בכמה אופנים. 1. אם הוא אינו סועד סעודת שבת בבית האמא, ורוצה לשתות הוא בעצמו מכוס הקידוש צריך שיחשב לו קידוש במקום סעודה שאל"כ הרי אינו יכול לשתות לפני שעושה קידוש בביתו היכן שסועד, ולכן התנאי שיוכל בכל זאת לעשות קידוש בבית האמא הוא שיקפיד לשתות רביעית לפחות ולא רק מלא לוגמא שהוא רוב רביעית, או אפי' שתי רביעיות, שיחשב לו ודאי קידוש במקום סעודה וכמ"ש מרן בש"ע בסימן רעג בשם הגאונים, ועל הצד היותר טוב אם יוכל לאכול מזונות שיעור כזית לפחות שיתחייב בברכה אחרונה דאז בודאי חשיב קידוש במקום סעודה.
2. ואם אינו רוצה לאכול כנזכר או לשתות רביעית (או שתי רביעיות) אלא שיברך "הגפן" ואמו תשתה רוב רביעית, יש גם אפשרות כזאת אלא שכאן יוכל לעשות כן רק אם אמו אכן אינה יודעת לברך בעצמה ברכת "בורא פרי הגפן" אבל אם אמו יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" הרי שאינו יוכל להוציאה ידי חובה ולברך בשבילה וכמ"ש מרן בש"ע (סי' רעג סעיף ד) כשאינו יוצא הוא גם ידי חובה באותו הקידוש כלל.
3. ולכן מכיון שאיני יודע אם האמא תחי' יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" שזהו קידוש שחרית (והפס' שלפני כן אינם הקידוש עצמו אלא תוספת ואינם עיקר), על כן אני יוצא מנקודת הנחה שאכן האמא תחי' יודעת לברך עכ"פ "בורא פרי הגפן" וע"כ תעשה כמו שכתבתי לך במס' 1.
4. לגבי האחות שבאה אח"כ ורוצה שתעשה לה קידוש שוב, הנה אם עשית כמו הקטע ה - א שקידשת לאמא ושתית רביעית לפחות או שתי רביעיות או שאכלת מזונות שיעור חיוב ברכה אחרונה, ועדיין לא ברכת הברכה אחרונה מעין שלוש הרי שבמצב זה אם האחות יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" אינם יכול לחזור שוב ולקדש בשבילה אלא היא צריכה לברך "בורא פרי הגפן" לעצמה אבל אם אכן אינה יודעת כלל לברך "בורא פרי הגפן" (מה שאינו נראה לי שמצוי היום) תוכל לחזור ולקדש לה אפי' עדיין לא בירכת מעין שלוש. ואם בירכת כבר מעין שלוש ואח"כ באה ורוצה שתעשה לה קידוש בכל אופן בין אם יודעת לברך ובין אם לאו תוכל לחזור ולקדש לה ותשתו שניכם מן היין אלא שאחד יקפיד לשתות מלא לוגמיו.
5. ולגבי מה ששאלת אם אתה יכול לחזור ולקדש כשתגיע לביתך, בקידוש שחרית בכל אופן מהאופנים הנ"ל שתעשה בין אם נהגת כמו בקטע היא בין נהגת כמו בקטע ה - ב תוכל לחזור שוב ולקדש בביתך קידוש שחרית.
הרב משה שטר

לשבת על ספסל שמונח עליו תפילין

1. עיין בכף החיים (או"ח סימן מ אות כו) שמותר ליקח תפילין שבתוך כלי ולהניחם בין הכר לכסת על מיטתו שישן בה (שלא כנגד ראשו) כשאין אשתו עמו "אע"פ שיש לו מקום אחר לשומרם". ע"ש. ולפי זה ק"ו לענין ספסל שרק יושב בו שאם התפילין נמצאים בתוך הנרתיק או התיק ולא מגולים, ומונחים על הספסל, שיהיה מותר לישב על ספסל זה. מיהו אכן לפי דברי הט"ז ביו"ד (סימן רפב ס"ק ד) והרמ"א שם בהג"ה יוצא לכאו' שאסור יהיה לישב על ספסל שמונח עליו תפילין אפי' נמצאים בתוך נרתיק או תיק. מ"מ מכוון שמרן החיד"א בשיורי ברכה (או"ח סימן מ שם) דחה דברי הט"ז, וגם הט"ז אפשר שכל איסורו הוא רק להתיר בפרט שכן מבואר בש"ע סימן מ ע"פ הכה"ח הנ"ל דנ"ד שרי. על כן נראה לעניות דעתי שכל שהתפילין נמצאים בתוך נרתיק או תיק ומונחים על הספסל מותר לישב על אותו ספסל וכ"ש אם הוא ספסל שמחולק למושבים חלוקים וכל אחד נמצא על מושב בפנ"ע. מיהו בודאי שהמחמיר בכל זה תבוא עליו ברכה.
2. עיין להרב בן איש חי שנה א' (פרשת חיי שרה אות יח) שכתב שרק אם נפלו התפילין ממש מידיו יתענה יום אחר באותו היום ואם אי אפשר לו להתענות יפדה התענית בצדקה. ואם נפלו בהיותם תוך כיסם אין צריך להתענות ודי לתת פרוטה אחת לצדקה. ע"ש. והוא ע"פ המג"א הביאו גם במשנ"ב הלכות תפילין (סימן מ סוס"ק ב). ואגב עיין בילקוט יוסף ח"א הלכות תפילין (סעיף טו) שפסק כנ"ל, אולם כתב שאם נפלו התפילין ממש שצריך להתענות יום אחד היינו אינו אותו היום שנפלו אלא למחרת מכיון שצריך לקבל על עצמו תענית במנחה וכל תענית תשובה דלא קיבלה ממנחה של היום הקודם אינה תענית ולא דמי הכא לתענית חלום, ושכן ככתב הרב כף החיים (סימן י' אות לח). ע"ש.
3. עיין בשו"ת יביא אומר חלק ח' (אורח חיים סימן ד אות ב), וכן בסוף ספר הלכה ברורה חלק ב' (אוצרות יוסף סימן יב), שלפני הברכה יש להסיר הפלסטיק הנ"ל ואפשר אח"כ להחזירו אחר שיניח תפילין של ראש. ע"ש. מיהו שכורכין הרצועה על גבי הריבוע בצידו ואם לא נקל בזה לא נוכל להחזיר הפלסטיק לאחר מכן.
הרב משה שטר

להיכן פונה המוציא את הספר תורה מן ההיכל

כאשר יש לפנינו שני דרכים שאנו יכולים לילך בהם, על זה אמרו חכמים שכל פניותיך יהיו לימין, ובנדון דידן הוא צד צפון שהוא הימין. כשלוקח הספר תורה להוליכו להיכל ולא לצד דרום שהוא השמאל. ומה שאחר כך כשסובב התיבה וצריך לפנות לצד שמאל אין בכך כלום שהרי באותו הזמן והמצב אין לו גם פניה לימין אלא אך ורק לשמאל ובזה לא דיברו חכמים, וכי אסור לאדם לפנות שמאלה בכביש או ברחוב אם זהו דרכו?! ודאי שלא! אלא זהו הכלל שכתבתי לעיל כשיש בדרכו שני פניות שיכול לפנות מכאן ויכול גם מהצד השני לזה אמרו שכל פניותיך יהיו לימין. וזה כאשר לוקח הספר תורה מההיכל לתיבה יש לפניו שני דרכים מצד צפון (ימין) ומצד דרום (שמאל) לכן צריך הוא לפנות לימין שהוא הצפון (כי הוא מסתובב כלפי הציבור וכן מבואר בבית יוסף במפורש) ואחר כך כשסובב התיבה אין שתי פניות אלא רק שמאל לכן אין בכך כלום וכנתבאר.
הרב משה שטר

פאה נכרית או כיסוי ראש חלקי

לשיטת רוב ככל הפוסקים ראשונים ואחרונים אין שום הבדל בין פאה נוכרית (שיער תלוש על הראש) לבין שיער המחובר לראש, שמראה זה ונוי זה אסרה התורה ברשות הרבים וכדו'. ואם כן עדיף כיסוי ראש שמכסה השיער ממש אף על פי שבנידון השאלה מכסה רק רוב השיער ולא כל השיער מאשר לצאת לרשות הרבים בפאה שאינה נחשבת לכיסוי כלל לענין זה והרי היא יוצאת כפרועת ראש לגמרי.
מכל מקום יש לידע שגם כיסוי ראש המכסה חלק מהשיער ולא כל השיער וכמו שכותבת השואלת, יש להקפיד שהשיעור היוצא ונראה לחוץ לא יהא אורכו יותר מארבעה סנטימטר, כן מורה ובא מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א. וכן מרן ראש הישיבה שליט"א. אבל אם הוא יותר מארבעה סנטימטר הרי זה אסור משום גילוי שיער בחלק זה העודף מארבעה סנטימטר, לכן מכיון שאינני מכיר את הזוג השואל אומר באופן כללי שאם הם שומרי תורה ומצוות ומדקדקים קלה כבחמורה בודאי שאין להם להקל להוציא ולגלות משערות הראש מאחור יותר מארבעה סנטימטר אלא עד ארבעה ולא יותר, זהו דין גמור.
אבל אם הזוג השואל הם מתחילים להתחזק ועדיין האשה אינה מכסה שערות ראשה כלל, וכעת מתלבטים כיצד לכסות ואם תכסה בכיסוי הראש יהיה זה באופן שיראו השערות עד לכתף ויהיו יותר ארוכות מארבעה סנטימטר, אומר להם שאף על פי כן יתחילו כך לפחות וידעו שזה בודאי עדיף מגילוי שיער לגמרי אך ידעו גם שעדיין יש לשאוף ולהתחזק בעזרת ה' בהמשך עוד לכסות השיער כדת וכדין שלא יעבור הארבעה סנטימטר. ובזכות זה (מצות כיסוי הראש) כתבו חכמינו זכרונם לברכה שזוכים לרוות נחת ושמחה מהילדים, הילדים יוצאים מוצלחים ומבורכים, הברכה מצויה בביתם. ולכן תתחילו לפחות בזה ועם זאת שתהיה לכם השאיפה להתחזק עוד ועוד בהמשך לקיים המצוה בשלמות בעזרת ה'. ובודאי שתשרה הברכה במעשי ידיכם.
הרב משה שטר

ברכה ראשונה וברכה אחרונה

1. עיין בספר ברכת ה' חלק ג' פרק יא, ותרווה צמאונך. יש לך גם דרך קצרה ללמוד בסוף הספר שם "תוכן הענינים" פרק יא שהובאו כל ההלכות ברצף בצורה מסודרת בלא ההערות. 2. "נמלכת בדעתך" שזה הפסק לגבי ברכה ראשונה, הכוונה שהחלטת שאינך יותר אוכל ושותה ולכן אם פתאום חזרת בך ורצונך להמשיך לאכול ולשתות אינך יכול להמשיך עד שתברך עליהם שוב ברכה ראשונה ומכל מקום מה שכתבת שאתה "חייב לברך ברכה אחרונה" זו טעות. אינך חייב לברך ברכה אחרונה כרגע אדרבה אסור לך כרגע לברך ברכה אחרונה על דעת שאתה רוצה להמשיך לאכול ולשתות אלא רק צריך אתה לברך ברכה ראשונה שוב על מה שאתה רוצה להמשיך לאכול ולשתות ואחר כך שתגמור כל אכילתך תברך על הכל ברכה אחרונה. ודע שכל זה שאמרנו שזה הפסק לגבי ברכה ראשונה אם החלטת שאינך אוכל ושותה יותר ואחר כך חזרת בך שצריך לחזור ולברך ברכה ראשונה, זה דוקא אם האכילה והשתיה היו בגדר "עראי" היינו פירות ירקות או שהיית צמא ורק שתית משקין אבל אם קבעת סעודה על פת או על חמשת מיני דגן כמו סעודת צהריים כצלחת מקרונים (פסטות) או קוסקוס או אפילו אורז שנחשב לסעודת קבע (לא דוקא אם מברך ברכת המזון) באופן זה אפילו החליט שלא לאכול ולשתות ונמלך יכול להמשיך בלא ברכה ראשונה כיון שהרבה פעמים קורה כך ואם כן נחשב כדרכו בכך ולא הוי כהפסק באופן זה. ועיין עוד בברכת ה' חלק ג' פרק יא הלכה ג. 3. אם החלטת אחר כך שאתה רעב ורוצה לאכול אתה יכול לברך ברכה ראשונה ולהמשיך לאכול כיון שלא תכננת כן לכתחילה אלא כך יצא בדיעבד שחשבת להפסיק וברכת ואחר כך שוב הרגשת רעב לכן אין בזה בעיה לברך ולהמשיך לאכול. ורק מראש כשיודע שרוצה להמשיך אסור לו לברך ברכה אחרונה על דעת לברך שוב ולהמשיך, ואגב גם בשבת אסור לו לעשות כן כי גורם הוא ברכה שאינה צריכה בידיים ואף בשבת לא הותר כן כדלהלן תשובה 4. 4. אסור לעשות כן גם בשבת כי גורם הוא בידיים לברכה שאינה צריכה, ולא נאמר הדין שהתכוונת אליו אלא אך ורק באופן שהיה תוך סעודה ואם יאכל פירות שאינם קשורים לסעודה ויברך עליהם ברכה ראשונה מכל מקום יפטרו בברכת המזון לגבי ברכה אחרונה לזה נאמר שבשביל להרויח עוד ברכה (היינו ברכה אחרונה) לא יאכלו בתוך סעודה אלא ישמרם אחר הסעודה ואין זה גורם "בידיים" לברכה שאינה צריכה אלא שממילא נוצר מצב שאינם קשורים לסעודה ואוכלם בפני עצמם אחר כך אחר ברכת המזון שבירך על סעודתו של שבת, וזה מה שמותר לעשות בשבת אבל לגרום בידיים כגון עקירה ממקומו שיצא לחוץ או לברך ברכה אחרונה על דעת להפסיק ולברך "שוב" בזה אסור גם בשבת. ועיין בכל זה בספר ברכת ה' חלק א' פרק א' הלכה ו'.
הרב משה שטר

תפלה והדלקת נר בזכות הצדיקים

1) מותר. מתי שתרצה.
2) אפשר כל נר.
3) הריני מנדב הנר הזה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי ע"ה (או רבי מאיר בעל הנס ע"ה) זכותו תגן עלינו, ובזכות זה נזכה... 4) מבקשים מה' בזכות הצדיק.
5) בבית העלמין "פונוביז'" בבני ברק, הכניסה מהכביש של גבול ר"ג - בני ברק רח' חזון איש - רח' בן אליעזר ר"ג.
6) יש בישיבה עצמה וגם בביהכ"נ של הרב בשעה 7.00 ובעוד מקומות בארץ.
הרב משה שטר
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0