הרב משה שטר

ת"ח חשוב מאברכי כולל לדיינות "דבר אבנר" שע"י הישיבה.
מחבר ספר "מתנת חלקו" בירורים ועיונים בסוגיות העמוקות בהלכות שבת, ומשמש כבודק שו"ת בישיבה גדולה. 

שיעורי וידאו (6 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (158 שאלות)

מעשרות מפירות פסיפלורה

פרי הפסיפלורה נתון במחלוקת גדולה אם הוא פרי העץ או דינו כירק ולכן על הצד שדינו כעץ הרי הוא פטור מלקט שכחה "ופאה" ואינו הפקר כלל כולל הפירות הפונים לרשות הרבים וגם מתוך השאלה ניכר שהחבר הנ"ל לא הפקיר כלל הצד שפונה לרשות הרבים. ולכן דין הפירות שהביא הוא טבל גמור וצריך גם לברך על ההפרשה הזו כמו שמודפס בסידורים רק יש לדעת שהשנה היא שלישית לשמיטה (תשע"א) ולכן במקום מעשר שני צריך להיות מעשר עני (שגם אם הוא עץ הרי החנטה שלו היתה אחרי טו בשבט וכן צריך את המעשר ראשון ללוי ואת המעשר עני לעני כיון שזה טבל ודאי.
הרב משה שטר

להרכיב שעון חגז ביום טוב

מכיון שהרכבת שעון החגז כרוכה בחיבור הצינורות אליו באופן הדוק היטב וגם מיועד הוא להשאר כך מחובר לתנור ולחיבורי הגז הקבועים בקיר, באופן שנשאר קבוע כל השנה, על כן יש בהרכבתו איסור מלאכת בונה (וגם מתקן מנא לחלק מן הפוסקים הראשונים) ואסור להרכיב השעון הנ"ל ביו"ט עצמו אלא יזהרו להרכיבו קודם לכן.
ואם תאמר הרי נעשה לצורך אוכל נפש, זה אינו, שהרי מלאכת אוכל נפש שהותרה ביו"ט הוא דוקא בלישה אפיה בישול וכדו' והיינו מלאכות שנעשים בגוף המאכל משא"כ מלאכת בונה או מתקן מנא דלעולם לא הותר ביו"ט בפרט שכאן גם אין הבונה לצורך אוכל נפש עצמו אלא "פטנט" היאך יכבה הגז אחר הבישול. ולכן כמו שכתבנו קודם שצריך להרכיב השעון קודם יו"ט ולא ביו"ט עצמו.
הרב משה שטר

אמירת תפילת רבי ישמעאל כהן גדול בשבת

1. "בכל יום" לאו דוקא כי אכן בשבת הנכון שלא לאומרה משום שאין שאילת צרכים בשבת. ועיין עוד בשו"ת תפלה למשה חלק ב' (סימן א').
2. המקור הוא מה שמובא בס'פר עתרת חיים להגר"ח פלאג'י. ואין זה נוסח שונה אלא שם מובאים יותר קטעים ובאביעה השמיטו כמה קטעים מפני האריכות אבל בנוסח אין הבדל.
3. בהחלט כן.
הרב משה שטר

חימום מים בקומקום שחימם בו גוי

אין בזה שום בעיה. [כי מים ראויים לשתיה גם בלא שיחממו אותם ולכן בהרתיח הגוי מים בקומקום אין בהם משום בישולי עכו"ם כלל].
הרב משה שטר

לקדש בשבת כמה פעמים לאנשים שונים

יש בזה כמה פרטים בכמה אופנים. 1. אם הוא אינו סועד סעודת שבת בבית האמא, ורוצה לשתות הוא בעצמו מכוס הקידוש צריך שיחשב לו קידוש במקום סעודה שאל"כ הרי אינו יכול לשתות לפני שעושה קידוש בביתו היכן שסועד, ולכן התנאי שיוכל בכל זאת לעשות קידוש בבית האמא הוא שיקפיד לשתות רביעית לפחות ולא רק מלא לוגמא שהוא רוב רביעית, או אפי' שתי רביעיות, שיחשב לו ודאי קידוש במקום סעודה וכמ"ש מרן בש"ע בסימן רעג בשם הגאונים, ועל הצד היותר טוב אם יוכל לאכול מזונות שיעור כזית לפחות שיתחייב בברכה אחרונה דאז בודאי חשיב קידוש במקום סעודה.
2. ואם אינו רוצה לאכול כנזכר או לשתות רביעית (או שתי רביעיות) אלא שיברך "הגפן" ואמו תשתה רוב רביעית, יש גם אפשרות כזאת אלא שכאן יוכל לעשות כן רק אם אמו אכן אינה יודעת לברך בעצמה ברכת "בורא פרי הגפן" אבל אם אמו יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" הרי שאינו יוכל להוציאה ידי חובה ולברך בשבילה וכמ"ש מרן בש"ע (סי' רעג סעיף ד) כשאינו יוצא הוא גם ידי חובה באותו הקידוש כלל.
3. ולכן מכיון שאיני יודע אם האמא תחי' יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" שזהו קידוש שחרית (והפס' שלפני כן אינם הקידוש עצמו אלא תוספת ואינם עיקר), על כן אני יוצא מנקודת הנחה שאכן האמא תחי' יודעת לברך עכ"פ "בורא פרי הגפן" וע"כ תעשה כמו שכתבתי לך במס' 1.
4. לגבי האחות שבאה אח"כ ורוצה שתעשה לה קידוש שוב, הנה אם עשית כמו הקטע ה - א שקידשת לאמא ושתית רביעית לפחות או שתי רביעיות או שאכלת מזונות שיעור חיוב ברכה אחרונה, ועדיין לא ברכת הברכה אחרונה מעין שלוש הרי שבמצב זה אם האחות יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" אינם יכול לחזור שוב ולקדש בשבילה אלא היא צריכה לברך "בורא פרי הגפן" לעצמה אבל אם אכן אינה יודעת כלל לברך "בורא פרי הגפן" (מה שאינו נראה לי שמצוי היום) תוכל לחזור ולקדש לה אפי' עדיין לא בירכת מעין שלוש. ואם בירכת כבר מעין שלוש ואח"כ באה ורוצה שתעשה לה קידוש בכל אופן בין אם יודעת לברך ובין אם לאו תוכל לחזור ולקדש לה ותשתו שניכם מן היין אלא שאחד יקפיד לשתות מלא לוגמיו.
5. ולגבי מה ששאלת אם אתה יכול לחזור ולקדש כשתגיע לביתך, בקידוש שחרית בכל אופן מהאופנים הנ"ל שתעשה בין אם נהגת כמו בקטע היא בין נהגת כמו בקטע ה - ב תוכל לחזור שוב ולקדש בביתך קידוש שחרית.
הרב משה שטר

דרך והכוונה ללמוד גמרא וארמית

אם אתה רוצה באמת לדעת איך ללמוד גמרא ולהבינה כהוגן "עשה לך רב" - פירושו צריך אתה לקבוע לימוד יומי קבוע ורצוף עם אברך תלמיד חכם שילמד אותך גמרא או באופן אישי (חברותא) או בשיעור בצוותא, ותחזור על החומר שלימדו אותך בשעות הפנאי באופן קבוע ולאט לאט תרכוש את השפה הארמית, ובעיקר את צורת ביטוי מהלכי הגמרא מתי יש קושיה, מתי יש תירוץ וכן על זה הדרך. אבל תדע שכל זה צריך רצינות, עמל, רצף, ואהבת תורה. אין דרך אחרת לדעת ללמוד גמרא לבד, זהו "היסוד" עשה לך רב, ספרים הם רק תוספת.
הרב משה שטר

יין שביעית שלא ביערו

אם זה רק בקבוק אחד ובני הבית מרובים באופן שיספיק לכל אחד רק עד ג' סעודות ולא יותר, אין צורך בביעור. וזה ע"פ הרמב"ם (פרק ז' מהלכות שביעית הלכה ג').
ואם הוא בכמות שנשאר לכל אחד יותר מג' סעודות שאז צריך ביעור, הנה אם לא ביער בזמן הביעור (והיינו שלא הפקיר כדעת הרמב"ן ומנהג העולם), דעת החזון איש (שביעית סימן יא אותיות ו-ז) שיין זה נאסר בשתיה ואין לו תקנה וצריך לשופכו כולו על גבי קרקע שאינה מרוצפת, וכן דעת מרן הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א (חזון עובדיה חלק א עמוד קכט). ואף שיין זה הוא אוצר בית דין וכל מהותו הוא "הפקר" - מכל מקום אם היה ברשותו לפני זמן הביעור הרי זכה בו וממונו הוא, וכשהגיע זמן הביעור היה צריך לבערו (היינו להפקירו כנהוג), וכשלא עשה כן נאסר בשתיה לגמרי ואין לו תקנה כנזכר. ורק אם בשעת זמן הביעור היה ביד הבית דין, דעת החזון איש שם שאין צריך לבערו ומותר אח"כ לזכות בו ולשתות ממנו.
ומלשון השאלה של השואל שכתב "לא עשינו לו ביעור" משמע שהיה היין הנ"ל ברשותו לפני זמן הביעור, וא"כ הרי נתחייבו לבערו כשהגיע זמן הביעור ולא ביערוהו, ולכן היין הנ"ל נאסר לשתיה ויש לשופכו בחוץ ע"ג קרקע שאינה מרוצפת (ולא בכיור שבמטבח וכדומה כיון שצינורות האינסטלציה שבבית מלאים וספוגים בפסולות סרוחה והרי זה מבזה את הקודש).
בפרט שלדעת הרמב"ם שביעור הוא שריפה או איבוד, ודלא כהרמב"ן שהוא הפקר, א"כ בודאי שיין זה נאסר וצריך לשופכו כנ"ל. וכן הוא דעת הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל (הובא בספר קטיף שביעית עמוד 304 הערה 10) וכמדומה לי שכן גם דעת מורנו הגאון רבי משה הלוי זצ"ל וכמו שכתב אחיו הגאון שליט"א בספר שבת לה'. ומכל מקום כאן גם להרמב"ן ומנהג העולם הוא אסור וכדברי החזו"א וכאמור.
הרב משה שטר

תפלה והדלקת נר בזכות הצדיקים

1) מותר. מתי שתרצה.
2) אפשר כל נר.
3) הריני מנדב הנר הזה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי ע"ה (או רבי מאיר בעל הנס ע"ה) זכותו תגן עלינו, ובזכות זה נזכה... 4) מבקשים מה' בזכות הצדיק.
5) בבית העלמין "פונוביז'" בבני ברק, הכניסה מהכביש של גבול ר"ג - בני ברק רח' חזון איש - רח' בן אליעזר ר"ג.
6) יש בישיבה עצמה וגם בביהכ"נ של הרב בשעה 7.00 ובעוד מקומות בארץ.
הרב משה שטר
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0