הרב משה שטר

ת"ח חשוב מאברכי כולל לדיינות "דבר אבנר" שע"י הישיבה.
מחבר ספר "מתנת חלקו" בירורים ועיונים בסוגיות העמוקות בהלכות שבת, ומשמש כבודק שו"ת בישיבה גדולה. 

שיעורי וידאו (23 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (158 שאלות)

כיסוי תפילין דרבנו תם

על פי הקבלה צריך לכסות התפילין של ראש ואין חילוק בין תפילין דרבנו תם לתפילין דרש"י, כן מוכח מדברי הבן איש חי (שנה א' פרשת וירא הלכה י"ח) שעל פי הקבלה יכסה בטלית גם המצח. עיין שם. ואף לפי הפשט שאין צריך לכסות התפילין גם אין חילוק בין תפילין דרש"י לרבנו תם, שאין צורך לכסות.
הרב משה שטר

מעשרות מפירות פסיפלורה

פרי הפסיפלורה נתון במחלוקת גדולה אם הוא פרי העץ או דינו כירק ולכן על הצד שדינו כעץ הרי הוא פטור מלקט שכחה "ופאה" ואינו הפקר כלל כולל הפירות הפונים לרשות הרבים וגם מתוך השאלה ניכר שהחבר הנ"ל לא הפקיר כלל הצד שפונה לרשות הרבים. ולכן דין הפירות שהביא הוא טבל גמור וצריך גם לברך על ההפרשה הזו כמו שמודפס בסידורים רק יש לדעת שהשנה היא שלישית לשמיטה (תשע"א) ולכן במקום מעשר שני צריך להיות מעשר עני (שגם אם הוא עץ הרי החנטה שלו היתה אחרי טו בשבט וכן צריך את המעשר ראשון ללוי ואת המעשר עני לעני כיון שזה טבל ודאי.
הרב משה שטר

אמירת תפילת רבי ישמעאל כהן גדול בשבת

1. "בכל יום" לאו דוקא כי אכן בשבת הנכון שלא לאומרה משום שאין שאילת צרכים בשבת. ועיין עוד בשו"ת תפלה למשה חלק ב' (סימן א').
2. המקור הוא מה שמובא בס'פר עתרת חיים להגר"ח פלאג'י. ואין זה נוסח שונה אלא שם מובאים יותר קטעים ובאביעה השמיטו כמה קטעים מפני האריכות אבל בנוסח אין הבדל.
3. בהחלט כן.
הרב משה שטר

להתפלל בבית הכנסת שנבנה בשבת

1. הנידון בזה הוא האם מותר בכלל להכנס לביהכ"נ הנ"ל ולכן מה ששאלת האם מותר "בשבת" אינו מדוקדק דיש לדון גם אפי' בחול שאולי אסור להכנס בו. והנה אנו יוצאים מנקודת הנחה שהשאלה של השואל מדברת באופן שהפועלים הם יהודים שעבדו בבניית ביהכ"נ גם בשבת ומקבלים שכר עבודתם בזה ועבדו במזיד. (וכן שאלה זו היא רק תאורתית ללימוד ולא שאכן ח"ו שנשאלה מעשית).
תשובה: לאותם יהודים שבנו בודאי אסור להכנס בו כלל, דישראל שעשה מלאכה האסורה בשבת מדאורייתא במזיד אסור לו להנות ממנה עולמית כמבואר בשלחן ערוך סימן שי"ח. ולגבי אחרים אם מותרים להכנס בו דעת הכתב סופר הובא בכף החיים (סימן שיח אות יב) וכ"פ בשו"ת שבט הלוי ח"ג (סימן נד) ובילקו"י שבת ג שישראל מומר לחלל שבת שעשה בשבת במזיד מלאכה האסורה מן התורה עבור אחרים, אסור לאחרים להנות ממלאכה זו עולמית כמו לעושה עצמו. וא"כ הוא הדין כאן שיהודים הללו אם בנו בשבת וזו מלאכתם הרי שבודאי חשיבי ישראלים מומרים ובכה"ג אסור גם לאחרים להנות ממלאכתם שעשו באיסור בשבת. אמנם לדעת הגאון מנוחת אהבה ח"א (פרק כה הלכה ג) שכתב לחלוק ע"ד הכתב סופר הנ"ל ולדעתו אין לחלק בין מומר ללא מומר ולעולם מותר לאחרים להנות במוצ"ש ממלאכה שעשה היהודי. וא"כ יתכן ולדעתו יתיר כאן להכנס לביהכ"נ הנ"ל. ומ"מ אפשר דהכא יהיה אסור לכו"ע מדין גוי שבנה בית ליהודי בשבת בפרהסיא המובא בשלחן ערוך (סימן רמד ס"ג) שפסק שנכון שלא להכנס בו כלל וא"כ כ"ש כאן דמיירי ביהודים. וע"ש במ"ב ואחרונים שם ודוק.
2. עיין בילקוט יוסף מהדורת תשס"ד הלכות תפילין ומזוזות (עמוד כד-כה) שכתב שמזוזות אלו פסולות מתרי טעמי א) דעת הכת"ס הנ"ל. ב) מדין מצוה הבאה בעבירה שכ"כ האחרונים בס' משה ידבר, ובשו"ת יהודה יעלה (קובו סימן ג). ובשדי חמד ח"ד מערכת מ"ם כלל ע"ז אות י"ג.
3. אם הוא מומר לחלל שבת דינו כנ"ל ב-1, ואם לאו אלא שעשה מלאכת איסור בשבת באופן חד פעמי במקרה ואפי' במזיד מותר לאחר להשתמש בתמונה זו כדברי המג"א (סימן שיח ס"ק ב).
הרב משה שטר

חימום מים בקומקום שחימם בו גוי

אין בזה שום בעיה. [כי מים ראויים לשתיה גם בלא שיחממו אותם ולכן בהרתיח הגוי מים בקומקום אין בהם משום בישולי עכו"ם כלל].
הרב משה שטר

לקדש בשבת כמה פעמים לאנשים שונים

יש בזה כמה פרטים בכמה אופנים. 1. אם הוא אינו סועד סעודת שבת בבית האמא, ורוצה לשתות הוא בעצמו מכוס הקידוש צריך שיחשב לו קידוש במקום סעודה שאל"כ הרי אינו יכול לשתות לפני שעושה קידוש בביתו היכן שסועד, ולכן התנאי שיוכל בכל זאת לעשות קידוש בבית האמא הוא שיקפיד לשתות רביעית לפחות ולא רק מלא לוגמא שהוא רוב רביעית, או אפי' שתי רביעיות, שיחשב לו ודאי קידוש במקום סעודה וכמ"ש מרן בש"ע בסימן רעג בשם הגאונים, ועל הצד היותר טוב אם יוכל לאכול מזונות שיעור כזית לפחות שיתחייב בברכה אחרונה דאז בודאי חשיב קידוש במקום סעודה.
2. ואם אינו רוצה לאכול כנזכר או לשתות רביעית (או שתי רביעיות) אלא שיברך "הגפן" ואמו תשתה רוב רביעית, יש גם אפשרות כזאת אלא שכאן יוכל לעשות כן רק אם אמו אכן אינה יודעת לברך בעצמה ברכת "בורא פרי הגפן" אבל אם אמו יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" הרי שאינו יוכל להוציאה ידי חובה ולברך בשבילה וכמ"ש מרן בש"ע (סי' רעג סעיף ד) כשאינו יוצא הוא גם ידי חובה באותו הקידוש כלל.
3. ולכן מכיון שאיני יודע אם האמא תחי' יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" שזהו קידוש שחרית (והפס' שלפני כן אינם הקידוש עצמו אלא תוספת ואינם עיקר), על כן אני יוצא מנקודת הנחה שאכן האמא תחי' יודעת לברך עכ"פ "בורא פרי הגפן" וע"כ תעשה כמו שכתבתי לך במס' 1.
4. לגבי האחות שבאה אח"כ ורוצה שתעשה לה קידוש שוב, הנה אם עשית כמו הקטע ה - א שקידשת לאמא ושתית רביעית לפחות או שתי רביעיות או שאכלת מזונות שיעור חיוב ברכה אחרונה, ועדיין לא ברכת הברכה אחרונה מעין שלוש הרי שבמצב זה אם האחות יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" אינם יכול לחזור שוב ולקדש בשבילה אלא היא צריכה לברך "בורא פרי הגפן" לעצמה אבל אם אכן אינה יודעת כלל לברך "בורא פרי הגפן" (מה שאינו נראה לי שמצוי היום) תוכל לחזור ולקדש לה אפי' עדיין לא בירכת מעין שלוש. ואם בירכת כבר מעין שלוש ואח"כ באה ורוצה שתעשה לה קידוש בכל אופן בין אם יודעת לברך ובין אם לאו תוכל לחזור ולקדש לה ותשתו שניכם מן היין אלא שאחד יקפיד לשתות מלא לוגמיו.
5. ולגבי מה ששאלת אם אתה יכול לחזור ולקדש כשתגיע לביתך, בקידוש שחרית בכל אופן מהאופנים הנ"ל שתעשה בין אם נהגת כמו בקטע היא בין נהגת כמו בקטע ה - ב תוכל לחזור שוב ולקדש בביתך קידוש שחרית.
הרב משה שטר

כמה כסף לקחת לפדיון מעשר שני

1) כבר נסתפק בזה הגאון חזון איש (שביעית ז אות טז) אם יש לדונם כדין אתרוג שכתב בשלחן ערוך יורה דעה (סימן שלא) לילך לגבי עונת המעשרות גם לפי הלקיטה וגם לפי החנטה, לכן אם כגון היתה החנטה קודם טו בשבט (שנה שניה הנכנסת לשלישית) והלקיטה היתה אחר טו בשבט של שלישית יש להחמיר להפריש על תנאי גם מעשר שני וגם מעשר עני, וכן על זה הדרך.
2) מרן בש"ע (שם סעיף קלד) כתב ששוי פרוטה הוא אחד מ - 32 ממעה כסף, ומעה כסף היא רביע דרהם. והנה משקל הדרהם ע"פ מרן הראשון לציון בהליכות עולם חלק ה' (הלכות חלה) 3 גרם, וא"כ רבע מזה הוא 0.75 גרם וזהו מעה כסף, יוצא שבשביל למצוא שוי ערך פרוטה צריך לחשב כמה שוה 0.75 גרם כסף טהור (אונקיה) ולחלקו ל - 32 חלקים. ובדקתי ע"י אנשים מומחים המתעסקים במתכות (כסף, זהב) ואמרו לי שכרגע לתאריך ח' טבת תשע"ב עולה 3.42 שקל לגרם אחד כסף, וא"כ נחלק 3.42 ל - 4 יוצא 0.855 נפחית תוצאה זו מ - 3.42 נקבל 2.56 זאת אומרת שערך 0.75 גרם כסף טהור שוה להיום (בתאריך הנ"ל) 2.56 שקל וזוהי מעה כסף נחלק את זה ל - 32 ונקבל 0.08 היינו ששוי פרוטה כעת היא 8 אג' בערך, כדאי לעגל ל - 9 או 10 אג'.
3) אין מחללין ממטבע (עיין למרן בשו"ת אבקת רוכל הביאה מרן החיד"א בברכי יוסף סוף סימן של"א ביו"ד). ואכתוב מה צריך לעשות כשהמטבע מתמלא לדוגמא בשקל אחד נכנס 10 פעמים ויותר חילולים (ע"פ מ"ש לעיל ב - 2) וב - 5 שקל נכנס 50 פעמים ויותר וכן ע"ז הדרך, וכשמתמלא המטבע צריך ליחד עוד מטבע חדש ולחלל עליו מס' פעמים שנכנס בו לפי ערכו, ואם רוצים לחלל את כל המטבעות יחד להוציאם לחולין צריך לחללם על שוה פרוטה של פירות היינו לדוגמא לקחת סוכר (שגם נחשב פרי ונעשה מסלק סוכר כידוע) בשווי ערך של 10 אג' ולחלל עליו את הקדושה שישי במטבעות ואז המטבעות יצאו לחולין והסוכר נתפס בקדושה וצריך להשמידו בכבוד, כיצד, תמיס את הסוכר הנ"ל במים ואח"כ תשפוך מים אלו בקרקע לא מרוצפת שיבלע באדמה, ולא לישפוך ח"ו לתוך כיור וכדו'. ודע שאין מחללין מטבע למטבע אלא אך ורק מפירות למטבע או ממטבע לפירות, אבל לא ממטבעות למטבע לכן תמיד תעשה כמו שכתבתי לחלל המטבע או המטבעות שיצטברו לסוכר בשווי שוה פרוטה כנ"ל.
הרב משה שטר

תפלה והדלקת נר בזכות הצדיקים

1) מותר. מתי שתרצה.
2) אפשר כל נר.
3) הריני מנדב הנר הזה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי ע"ה (או רבי מאיר בעל הנס ע"ה) זכותו תגן עלינו, ובזכות זה נזכה... 4) מבקשים מה' בזכות הצדיק.
5) בבית העלמין "פונוביז'" בבני ברק, הכניסה מהכביש של גבול ר"ג - בני ברק רח' חזון איש - רח' בן אליעזר ר"ג.
6) יש בישיבה עצמה וגם בביהכ"נ של הרב בשעה 7.00 ובעוד מקומות בארץ.
הרב משה שטר
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0