רבני בית ההוראה

אחד מרבני בית ההוראה שליט"א שע"י ישיבת כסא רחמים.

שיעורי וידאו (0 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (5 מאמרים)

סודו של איש החזון

רבני בית ההוראה | על פני עמודי הספר, נעשה נסיון להתחקות אחר סודו של האיש שהצליח להגשים את חזונו ההיסטורי יש מאין...

פורים פורים לנו, ברוך אשר...

ימי הפורים ממשמשים ובאים| ההסטוריה חוזרת!| דברי אבי הישיבה מרן רבי רחמים חי... לקריאה

בשולי הגלימה - חלק א’

יחד עם כל בית ישראל הבטנו בגלימת הזהב המיותמת, ועינינו התרטבו בדמעות והלב... לקריאה

שאל את הרב (1K שאלות)

פדיון נפש

פדיון נפש נהגו לעשות אנשים בעלי בעיות שונות: זיווג, פרנסה, שלום בית, פריון וכדומה. גם אדם שמרגיש מועקה כזו או אחרת יכול לעשות פדיון נפש, ובכלל, שמעתי על אנשים שעושים לעצמם כל ראש חדש פדיון נפש, להזיק- זה לא מזיק. מהו פדיון נפש? כפשוטו כן הוא, פודים את הנפש, כלומר אם חלילה נגזרה גזרה על האדם- האדם פודה את נפשו על כסף שילך לצדקה. אין חובה להיות נוכח. פדיון נפש הנערך בישיבת כסא רחמים יש בו שתי מעלות, האחת- השמות הנשלחים לפדיון מתברכים מפי מרן ראש הישיבה שליט''א, השנית- בכסף שתורם זוכה להחזיק תלמידי חכמים העוסקים בתורה, והרי ידוע ''תורה מגנא ומצלא''.
נ.ב ניתן לשלוח פדיון נפש, כאן באתר- בעמוד התרומות, ישנה אפשרות ל''פדיון נפש''.
רבני בית ההוראה

לימוד גמרא למתחילים

ה"בעיה" בלימוד הגמרא למתחילים היא לא רק השפה הארמית, שאת הבעיה הזו ניתן לפתור ע"י מילון עברי ארמי שניתן להשיג בחנויות ספרי הקודש המוּכרות, אלא סגנון הדברים, פיסוק נכון של הקריאה, ההבנה מהי קושיא, מתי זה תירוץ, כללי הגמרא. לכן הפתרון הטוב יותר ללומד המתחיל, הוא לימוד עם אדם שיודע ללמוד גמרא. לדוגמא, להכנס לאיזו ישיבה או כולל או בית כנסת שמתקיים בו שעור ולבקש ללמוד עם מישהו כזה. אם בשל נסיבות כאלו ואחרות זה לא מתאפשר, ניתן להאזין לשעורים מבוארים בגמרא, בדיסקים, קלטות, אתרי אינטרנט וכדומה. פתרון נוסף הוא, לימוד בספרי גמרא מבוארת כדוגמת מהדורת "שוטנשטיין", בה הגמרא מבוארת ומתורגמת. בהצלחה!
רבני בית ההוראה

אמירת "אנא ה' הושיעה נא" בהלל

זו קושיית תוספות בסוכה (דף ל"ח ע"ב) בד"ה הוא. ותרצו ע"פ הגמרא בפסחים (קי"ט ע"א) ששמואל אמר אנא ה' הושיעה נא, ואחי דוד אמרו אנא ה' הצליחה נא. וכיון שאמרוהו ב' אנשים אנחנו מחלקים הפסוק לשנים.
רבני בית ההוראה

ביאור אודות נעמה העמונית

1) לא ברור למי התכוונת רמ"ע, ואולי לרמ"ע מפאנו שהבאתי לקמן, וא"כ היה צריך לכתוב ברור, ועם מקור שנבין במה מדובר. ולעיקר השאלה אמנם הלב"ג והרב אברבנאל והמלבי"ם כתבו שהיתה רשעית. לעומתם הרב נמוקי יוסף בב"ק (דף ל"ח ע"א) כתב שהיתה צדקת ונסתייע מהגמ' הנ"ל ופירש שמה שנאמר במלכים שהיו לשלמה נשים עמוניות רשעיות אין הכוונה אליה. ע"ש. והחיד"א בחומת אנך (מלכים ודהי') יישב כפילות הזכרת שמה לשבח, והאריך בזה בעל יפ"ל בס' "אנך יפה" על תהלים מ'. עש"ב.
2) המדרש הזה נדפס באוצר המדרשים של אייזנשטיין (ח"ב עמ' סצז). מתוך ספר "בית המדרש" (ח"ב עמ' 86) של ילינק (ואמ"א). והביאו ג"כ הרמ"ע מפאנו בספר עשרה מאמרות (מאמר אם כל חי פ"י) ונרגש מקושיא זו, ע"ש. והבא"ח בספרו בניהו (עמ"ס יבמות ע"ז ע"א) תמה ע"ד, וכ' ליישב שדוד ראה את רחבעם ברוה"ק, ואמר עליו את מזמור מ' ולא נולד באמת אז, וגם מה שנאמר שהיה בן מ"א במלכו, אין הכוונה שהיה אז בגיל זה אלא שהחשיבו לו משעה שדוד נתנבא עליו, לומר שהיה הגון למלכות אע"פ שהיה בן גיורת וכמ"ש מרן בכ"מ (פ"א מה' מלכים ה"ד). ע"ש. ובמקום אחר כתב (נתפרסם בירחון מקבציאל (של אהבת שלום) מכתי"ק) שיש ט"ס באגדה זו ולא היה המעשה עם אשמדאי, אלא בילדותו כשלמד אצל רבו מעשה שדים הזכיר איזה משהו ועי"ז נזוק מהשדים שהעיפו אותו וכו', וזה היה בחיי דוד אביו. עכתד"ק.
3) בסוף מסכת סנהדרין יש מחלוקת האם יש לו חלק לעוה"ב או לאו, ולדעת חכמים אין לו חלק לעוה"ב והסיבה היא שמנשה חטא והחטיא את הרבים, וכשחזר בתשובה זרק הפסלים מחוץ לירושלים ולא שרף ואבד אותם לגמרי ואחרי מותו בנו לקח את הפסלים בחזרה ועבד אותם, ולכן לא היתה תשובת המשקל שלו שלמה.
רבני בית ההוראה

פירוש המילה "קילור - קילורין"

מילה זו אינה מהתורה אלא בדברי חז"ל, והוא על דרך מה שאמרו בויקרא רבה (פרשה י"ב אות ג'): תני חזקיה נעשו דברי תורה וכו' קילורית לעיניים וכו' שנאמר מצות הק ברה מאירת עינים. ע"ש. והיינו מין משחה או תחבושת שהיה נהוג בזמנם למשוח בה את העין לחיזוק העין ולרפואתה, כדאיתא במסכת שבת (דף י"ח ע"א): ומניחין קילור על גבי העין וכו' - ומתרפאת והולכת כל היום כולו. ע"ש. ועיין עוד שם בדף ק"ח ע"ב.
רבני בית ההוראה

ההבדל בין לימוד עיון ללימוד בקיאות

1. לימוד בקיאות - כשמו כן הוא לרכוש בקיאות וידע בתורה. פירוש הדברים דרך משל אם לומד בגמרא קושיא ותירוץ, אינו מעיין מה חשב המקשן, ומה חידש לו התרצן, ופעמים שיש עוד קושיא והתירוץ הראשון לכאורה יספיק גם לזה, ולמה חזר להקשות? וכן בהבנת הדברים - די בפירוש אחד של רש"י אף שמביא לישנא אחרינא וכו' וכו'. (ראה דוגמא בשיעורי דף היומי שמועלים כאן באתר - שהם יותר על בסיס בקיאותי). וקל וחומר שלא מתעכבים על דיבורי רש"י ממה נשמר וכיוצא, וכן שאר מפרשים.
אמנם מי שרגיל בעיון הגמרא היטב, גם בלומדו בקיאות יתעורר להרגשים הנ"ל, אבל ימשיך בלימודו כי לא בא עכשיו לעיין את הסוגיא, אלא לרכוש בקיאות, וכשיבוא לידו ענין הלכתי וכיוצא יזכור שלמד בזה, ויש על הסוגיא בעיון.
2. זו הדרך שלמדונו רבותינו כאן בישיבה. לגבי ההספק - כל אחד לפני מדרגתו ותפיסתו (זכרונו), וחשקו בתורה. והדברים ידועים.
יש במרחבי האתר עוד שאלות ותשובות בנושא, אפשר להעזר בחיפוש.
רבני בית ההוראה
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0