רבני בית ההוראה

אחד מרבני בית ההוראה שליט"א שע"י ישיבת כסא רחמים.

שיעורי וידאו (0 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (5 מאמרים)

סודו של איש החזון

רבני בית ההוראה | על פני עמודי הספר, נעשה נסיון להתחקות אחר סודו של האיש שהצליח להגשים את חזונו ההיסטורי יש מאין...

פורים פורים לנו, ברוך אשר...

ימי הפורים ממשמשים ובאים| ההסטוריה חוזרת!| דברי אבי הישיבה מרן רבי רחמים חי... לקריאה

בשולי הגלימה - חלק א’

יחד עם כל בית ישראל הבטנו בגלימת הזהב המיותמת, ועינינו התרטבו בדמעות והלב... לקריאה

שאל את הרב (1K שאלות)

לאוכל מוקדם בבוקר לפני הצום

תחילת צום גדליה הוא בעלות השחר, (השנה, שנת תש''ע: 5:15). מ''מ ע''פ הפשט, מי שרוצה לאכול קודם זמן עלות השחר, במידה והלך לישון בליל צאת החג, צריך להתנות שרצונו לאכול לאחר שיקום, וע''פ הקבלה אין תנאי זה מועיל ובכל אופן אסור לאכול אחר השינה בלילה.
רבני בית ההוראה

ביאור אודות נעמה העמונית

1) לא ברור למי התכוונת רמ"ע, ואולי לרמ"ע מפאנו שהבאתי לקמן, וא"כ היה צריך לכתוב ברור, ועם מקור שנבין במה מדובר. ולעיקר השאלה אמנם הלב"ג והרב אברבנאל והמלבי"ם כתבו שהיתה רשעית. לעומתם הרב נמוקי יוסף בב"ק (דף ל"ח ע"א) כתב שהיתה צדקת ונסתייע מהגמ' הנ"ל ופירש שמה שנאמר במלכים שהיו לשלמה נשים עמוניות רשעיות אין הכוונה אליה. ע"ש. והחיד"א בחומת אנך (מלכים ודהי') יישב כפילות הזכרת שמה לשבח, והאריך בזה בעל יפ"ל בס' "אנך יפה" על תהלים מ'. עש"ב.
2) המדרש הזה נדפס באוצר המדרשים של אייזנשטיין (ח"ב עמ' סצז). מתוך ספר "בית המדרש" (ח"ב עמ' 86) של ילינק (ואמ"א). והביאו ג"כ הרמ"ע מפאנו בספר עשרה מאמרות (מאמר אם כל חי פ"י) ונרגש מקושיא זו, ע"ש. והבא"ח בספרו בניהו (עמ"ס יבמות ע"ז ע"א) תמה ע"ד, וכ' ליישב שדוד ראה את רחבעם ברוה"ק, ואמר עליו את מזמור מ' ולא נולד באמת אז, וגם מה שנאמר שהיה בן מ"א במלכו, אין הכוונה שהיה אז בגיל זה אלא שהחשיבו לו משעה שדוד נתנבא עליו, לומר שהיה הגון למלכות אע"פ שהיה בן גיורת וכמ"ש מרן בכ"מ (פ"א מה' מלכים ה"ד). ע"ש. ובמקום אחר כתב (נתפרסם בירחון מקבציאל (של אהבת שלום) מכתי"ק) שיש ט"ס באגדה זו ולא היה המעשה עם אשמדאי, אלא בילדותו כשלמד אצל רבו מעשה שדים הזכיר איזה משהו ועי"ז נזוק מהשדים שהעיפו אותו וכו', וזה היה בחיי דוד אביו. עכתד"ק.
3) בסוף מסכת סנהדרין יש מחלוקת האם יש לו חלק לעוה"ב או לאו, ולדעת חכמים אין לו חלק לעוה"ב והסיבה היא שמנשה חטא והחטיא את הרבים, וכשחזר בתשובה זרק הפסלים מחוץ לירושלים ולא שרף ואבד אותם לגמרי ואחרי מותו בנו לקח את הפסלים בחזרה ועבד אותם, ולכן לא היתה תשובת המשקל שלו שלמה.
רבני בית ההוראה

מקור ל"מאן מלכי רבנן"

מה שידוע, זה מרן בבית יוסף אורח חיים סימן א'.
רבני בית ההוראה

פירוש המילה "קילור - קילורין"

מילה זו אינה מהתורה אלא בדברי חז"ל, והוא על דרך מה שאמרו בויקרא רבה (פרשה י"ב אות ג'): תני חזקיה נעשו דברי תורה וכו' קילורית לעיניים וכו' שנאמר מצות הק ברה מאירת עינים. ע"ש. והיינו מין משחה או תחבושת שהיה נהוג בזמנם למשוח בה את העין לחיזוק העין ולרפואתה, כדאיתא במסכת שבת (דף י"ח ע"א): ומניחין קילור על גבי העין וכו' - ומתרפאת והולכת כל היום כולו. ע"ש. ועיין עוד שם בדף ק"ח ע"ב.
רבני בית ההוראה

שבע ברכות בסעודה שלישית של שבת.

1. השבע ברכות נמשכים אחר הסעודה ומקרי פנים חדשות אף אחר צאת הכוכבים.
2. אין הבדל בין סעודה שלישית  לשאר הסעודות ובין יש פנים חדשות או אין ובין לפני השקיעה או אחר צאת הכוכבים והדין בכולם שווה, שמרן (סימן ס"ב סעיף ט') הביא שתי דעות, אחת לברך על על שתי כוסות על כוס ראשונה ברכת המזון ובורא פרי הגפן ועל השניה שאר שש הברכות או ברכת "אשר ברא". והדעה השניה, לברך על כוס אחת ברכת המזון ושבע ברכות וכמו שעושין בחופה וסיים מרן שכן פשט המנהג כדעה אחרונה. וכן העיד מרן ראש הישיבה נר"ו בשו"ת בית נאמן (אבן העזר סימן ג' עמוד תל"ח אות ל"א) שכך היה מנהגם בחוץ לארץ לעשות שתי קדושות על כוס אחת וכדעה ראשונה שהביא מרן, והמקור למנהג זה בדברי החיד"א ומאז שינה המנהג והנהיג לעשות ב' כוסות. (וכתב דמטעם זה, נכון שאותו שמברך שבע ברכות לא יאחז בכוס בשעת ברכת המזון שלא יראה שמברך ברכת המזון על הכוס והוי כשתי קדושות על כוס אחת). ומכל מקום אף בסעודה שלישית שנמשכה אחר צאת הכוכבים המברך שבע ברכות צריך להקפיד לשתות רביעית, כיון דשבע ברכות טעונות כוס. אף שהוא קודם הבדלה כיון שהוא שייך לסעודה וכמו שכתב מרן (אורח חיים סימן רצ"ט) עיין שם. אבל אותו שבירך על כוס ברכת המזון אינו חייב לשתות רביעית רק לכתחילה כיון דקיימא לן דברכת המזון אינה טעונה כוס (כמו שכתב מרן סימן קפ"ד)
3. אם יש רק כוס אחת יעשו כדעה שניה שהביא בשלחן ערוך הנ"ל וכתב שכן המנהג, וכמו שעושים בחופה, שהמברך ברכת המזון יברך בורא פרי הגפן ואחר כך עוד שש ברכות או ברכת אשר ברא". ואינו ענין לחלוקת הברכות, שבין בכוס אחת ובין בשתי כוסות לכתחילה אין לחלק הברכות וכן היה מנהג מאז ומעולם וכמו שכתב מרן ראש הישיבה נר"ו בבית נאמן (שם עמוד תל"ט ובהערה) והמחלקים כיום יש להם על מה שיסמכו רק צריכים ליזהר בכמה פרטים ואין כאן מקום להאריך.
רבני בית ההוראה

המלצה על שדכנית

ישנה שדכנית ממש מומלצת הרבנית שושנה כהן מספר הטלפון שלה 050-417-6067

רבני בית ההוראה
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0