רבני בית ההוראה

אחד מרבני בית ההוראה שליט"א שע"י ישיבת כסא רחמים.

שיעורי וידאו (0 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (5 מאמרים)

סודו של איש החזון

רבני בית ההוראה | על פני עמודי הספר, נעשה נסיון להתחקות אחר סודו של האיש שהצליח להגשים את חזונו ההיסטורי יש מאין...

פורים פורים לנו, ברוך אשר...

ימי הפורים ממשמשים ובאים| ההסטוריה חוזרת!| דברי אבי הישיבה מרן רבי רחמים חי... לקריאה

בשולי הגלימה - חלק א’

יחד עם כל בית ישראל הבטנו בגלימת הזהב המיותמת, ועינינו התרטבו בדמעות והלב... לקריאה

שאל את הרב (1K שאלות)

ברכה על גלידה "קסטה"

אם דעתו להניח להנות מהגלידה לבד (והביסקויט בא בתור כף- ידית לאחוז בגלידה), כיון שהביסקויט טעמו טוב וראוי לאכילה בפני עצמו, צריך להפריד מעט מהביסקויט ולברך מזונות ואחר כך לברך שהכל. וברכה אחרונה: אם אכל כזית מהביסקויט- מברך על המחיה. ואם אכל כזית מהגלידה- מברך [גם] נפשות.
אם דעתו להנות מהביסקויט והגלידה יחד- מברך רק מזונות. וברכה אחרונה- אם אכל כזית מהביסקויט- מברך על המחיה [בלבד], ואם אכל "פחות" מכזית מהביסקויט, אבל אכל כזית מהגלידה מברך- נפשות [בלבד]. (ברכת ה' חלק ג' פרק י' סעיף כ"ז).
רבני בית ההוראה

פדיון נפש

פדיון נפש נהגו לעשות אנשים בעלי בעיות שונות: זיווג, פרנסה, שלום בית, פריון וכדומה. גם אדם שמרגיש מועקה כזו או אחרת יכול לעשות פדיון נפש, ובכלל, שמעתי על אנשים שעושים לעצמם כל ראש חדש פדיון נפש, להזיק- זה לא מזיק. מהו פדיון נפש? כפשוטו כן הוא, פודים את הנפש, כלומר אם חלילה נגזרה גזרה על האדם- האדם פודה את נפשו על כסף שילך לצדקה. אין חובה להיות נוכח. פדיון נפש הנערך בישיבת כסא רחמים יש בו שתי מעלות, האחת- השמות הנשלחים לפדיון מתברכים מפי מרן ראש הישיבה שליט''א, השנית- בכסף שתורם זוכה להחזיק תלמידי חכמים העוסקים בתורה, והרי ידוע ''תורה מגנא ומצלא''.
נ.ב ניתן לשלוח פדיון נפש, כאן באתר- בעמוד התרומות, ישנה אפשרות ל''פדיון נפש''.
רבני בית ההוראה

קריאת חוק לישראל למי שלומד זוהר והלכה במשך היום

דעת מרן ראש הישיבה שליט"א שיש לקרוא חק לישראל אפילו מי שהוא בן תורה ולומד כל יום קבוע הלכה מוסר זוהר וגמ'. וחוזר על כך פעמים רבות בשיחותיו. ועיין עוד בספרו מקור נאמן.
רבני בית ההוראה

פירוש המילה "קילור - קילורין"

מילה זו אינה מהתורה אלא בדברי חז"ל, והוא על דרך מה שאמרו בויקרא רבה (פרשה י"ב אות ג'): תני חזקיה נעשו דברי תורה וכו' קילורית לעיניים וכו' שנאמר מצות הק ברה מאירת עינים. ע"ש. והיינו מין משחה או תחבושת שהיה נהוג בזמנם למשוח בה את העין לחיזוק העין ולרפואתה, כדאיתא במסכת שבת (דף י"ח ע"א): ומניחין קילור על גבי העין וכו' - ומתרפאת והולכת כל היום כולו. ע"ש. ועיין עוד שם בדף ק"ח ע"ב.
רבני בית ההוראה

ההבדל בין לימוד עיון ללימוד בקיאות

1. לימוד בקיאות - כשמו כן הוא לרכוש בקיאות וידע בתורה. פירוש הדברים דרך משל אם לומד בגמרא קושיא ותירוץ, אינו מעיין מה חשב המקשן, ומה חידש לו התרצן, ופעמים שיש עוד קושיא והתירוץ הראשון לכאורה יספיק גם לזה, ולמה חזר להקשות? וכן בהבנת הדברים - די בפירוש אחד של רש"י אף שמביא לישנא אחרינא וכו' וכו'. (ראה דוגמא בשיעורי דף היומי שמועלים כאן באתר - שהם יותר על בסיס בקיאותי). וקל וחומר שלא מתעכבים על דיבורי רש"י ממה נשמר וכיוצא, וכן שאר מפרשים.
אמנם מי שרגיל בעיון הגמרא היטב, גם בלומדו בקיאות יתעורר להרגשים הנ"ל, אבל ימשיך בלימודו כי לא בא עכשיו לעיין את הסוגיא, אלא לרכוש בקיאות, וכשיבוא לידו ענין הלכתי וכיוצא יזכור שלמד בזה, ויש על הסוגיא בעיון.
2. זו הדרך שלמדונו רבותינו כאן בישיבה. לגבי ההספק - כל אחד לפני מדרגתו ותפיסתו (זכרונו), וחשקו בתורה. והדברים ידועים.
יש במרחבי האתר עוד שאלות ותשובות בנושא, אפשר להעזר בחיפוש.
רבני בית ההוראה

הבדל בין הכשר רבנות לבד"ץ.

העופות ברבנות מהירות גבוה יותר פי כמה צומת הגידים ע"י מדגם ולא אחד אחד בדיקות ריאות משמוש ולא בדיקה בפועל לא פותחים העוף במליחה .
הבקר קולפים סירכות, מהירות גבוה יותר בשחיטה 
ובאופן כללי יש לבדצי"ם הרבה משמרות והרחקות ע"מ שלא להגיע לבעיה כגון השוחט לא יכול לשמש בחלק מהזמן בתור בודק סכין (כיון שהתאמץ) נוהגים להוריד גידים מסוימים ועד הרבה הרחקות.
כל זה בתנאי שאכן צווית הרבנות נאמן להורות הרבנות ומיי שם אותם אבל המציאות מראה שהרבה פעמים אין זה כך.
רבני בית ההוראה

אופן נטילת הידיים במשך היום.

לא לסרוגין היינו 3  נטילות על יד ימין ואחר כך 3 על יד שמאל.
בנטילה שקודם אכילת לחם: חובה כלי, וצריך ליטול לא לסירוגין.
בנטילה שבבוקר לאחר השינה: צריך כלי וצריך ליטול לסרוגין.
לאחר יציאה מהשירותים: לא צריך כלי וצריך ליטול לסירוגין.
הטעם לסירוגין: כתב הבן איש חי (שנה א' פרשת תולדות) שאין רוח רעה יוצאת אלא על ידי נטלה לסירוגין, ולכן לאחר שינה או לאחר השירותים שטעם הנטילה הוא משום רוח רעה צריך סירוגין, ולפני האוכל שהטעם אינו משום רוח רעה (אלא משום הסרת הטומאה ועוד טעמים) אין צריך בסירוגין.

ע"ה רז צבי הרשפינוס.
רבני בית ההוראה

הטעם שאומרים וידוי בסליחות ולאחר מכן שוב בתפילה.

החכמים שתיקנו לומר תחנון תיקנו לומר זאת כל השנה ולכן גם כשלא שייך לומר בכל זאת אומרים כי הם לא חילקו בין מתי שיש כפילות או לא. וכן דרכם כמובא הרבה בגמרא שלא חילקו חכמים בתקנתן.
אבל באמת אין זו כפילות כלל כי הרבה פעמים אדם לא כיון כראוי בסליחות ולפעמים אנו שוכחים דבר מסוים. ולרוב אדם רוצה להתוודות על דבר מסוים כמה פעמים כי אף לאחר הוידוי הראשון עדין מרגיש לא בסדר עם הקדוש ברוך הוא ומרגיש חרטה בלב ולכן רוצה לדבר עם הקדוש ברוך הוא על זה שוב. וקראתי פעם שצריך גם לעשות וידוי על הוידוי הראשון על זה שאת הוידוי הראשון לא אמר בכוונה ולכן אומר חטאנו וכו' אשמנו בגדנו וכו' היינו שחטאנו כשאמרנו מילים אלו אשמנו בגדנו וכו' בלי כוונה.

תשובה זו נכתבה על ידי הבחור דור שבתאי מישיבתינו הקדושה.
רבני בית ההוראה
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0