הרב רזיאל כהן

מתלמדיו של הגר"מ לוי זצ"ל, מחבר שו"ת "מחקרי ארץ" ב' חלקים הכוללים עשרות תשובות ופסקים בהלכה.
מעורכי "משנה ברורה – איש מצליח" ח"ה על הלכות פסח, ושותף בכתיבת הסדרה החדשה, "הוראה ברורה" על הלכות יורה דעה- הלכות תערובות. פרי נוסף ממכון הישיבה הכולל פירוש לשלחן ערוך יורה דעה כמתכונת הספר משנה ברורה לבעל ה"חפץ חיים", על חלק או"ח.

שיעורי וידאו (47 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (1.4K שאלות)

דרך הכשרת תנור טרף

אם אכן יש לכם צורך בתנור החדש, תוכלו לקבלו ולהכשירו באופן הבא: - ראשית יש לנקות היטב היטב את דפנות התנור מבפנים וכן את הדלתות, בחומר חריף (מסיר שומנים) בלי לפסוח על שום חריץ. - אחרי שנוקה התנור מכל לכלוך הניכר לעין, יש להסיקו בחום הגבוה ביותר למשך חצי שעה, כדי לשרוף את אידי האיסור שנבלע בדפנות, ומותר אח"כ לכתחילה להשתמש בו למאכלי חלב או בשר. - את החצובות (הברזלים שעליהם מניחים את הסירים) יש לנקות היטב היטב כנ"ל, ואח"כ יש להגעילם (להכניסם לתוך סיר של מים רותחים מבעבים על האש), או ללבן ליבון קל (להעביר אותם באש מבלי לחכות שיתזו מהן ניצוצות). - המבערים עצמם, אינם צריכים שום הכשר, מאחר ואינם באים במגע ישיר עם הסירים. עם זאת יש לנקותם היטב. והמחמיר להגעילם - תבוא עליו ברכה.
הרב רזיאל כהן

אפה אוכל בשרי בתנור חלבי וכיוצא בזה

יישר כח על השאלה המקיפה, אנסה לענות בעזרת ה' באופן כללי:
א). כלי חלב נקי שעברו 24 שעות מבישול החלב שבו, בליעת החלב שבתוכו נפגמת ונפסדת. ולכן אם טעו ובישלו בו בשר, דינו כ"היתרא בלע", ויש קצת "הנחות" בהכשרו, שגם אם בלע בצורה יבשה - כגון שפוד או תבנית אפיה - די לו בהגעלה. (ולהבדיל משפוד או תבנית שאפה בהם איסור גמור, כגון בשר נבלה, שטעונים הכשר בליבון באש).
ב). גם אם לא ידוע לנו בבירור שעברו 24 שעות מבישול החלב, אנו תולים שעברו, כיון שהלכה היא: "סתם כלים אינם בני יומן".
ג). בכל האופנים שעברו 24 שעות (או שיש ספק אם עברו), המאכל מותר בדיעבד (מטעם "נותן טעם לפגם"), אך זהו דוקא כשהיתה התבנית נקיה משיורי חלב. אם נשארו בה שירוי מאכל חלבי (ואין שם ביטול בששים), המאכל אסור גם אחרי 24 שעות, וכן לתבנית אין תקנה אלא בליבון.
ד). דין בליעת התנור, הוא כדין בליעת נוזל (שהרי הוא בלוע אדים לחים), ולכן גם אם נבלע בו איסור גמור (כגון נבלה וטריפה, או שלא עברו 24 שעות בין הבשר לחלב), די להכשירו בליבון קל (שהוא שוה להגעלה) - דהיינו להסיקו בחום הגבוה ביותר למשך חצי שעה. כמובן אחרי שינקוהו היטב מכל שיירי לכלוך בעין. כל זה נכון גם לגבי הרשת שהיתה מתחת לתבנית ולא נגעה באוכל באופן ישיר.
ה). התבנית דינה כבליעת דבר יבש, ולכן אם נבלע בה בשר וחלב תוך פחות מ-24 שעות ביניהם - הרי היא אסורה, אבל אם עברו ביניהם 24 שעות (ונקראת "היתרא בלע") אפשר להכשירה בליבון קל כנ"ל.
החילוק בשאלותיך בין אוכל מבושל לאוכל שאינו מבושל לא הבנתי. אשמח אם תבאר כוונתך בזה.
הרב רזיאל כהן

זמן הנחת טלית ותפלין למנין פועלים

זמן "עלות השחר" אינו 92 דקות לפני הנץ, אלא 72 דקות. אלא שנחלקו הפוסקים אם לחשב אותן בדקות שוות או בדקות זמניות. ובלוח של הישיבה אנו מחשבים הדקות הללו לפי "שיטת המעלות", כפי שביאר באורך מרן ראש הישיבה באור תורה (טבת תשנ"ה סימן מ"א).
זמן טלית ותפלין הרשום בלוח של הישיבה הוא שעה בדיוק לפני הנץ, וזה ע"פ עדות החכם והתוכן ר' יהוסף שווארץ (ראה בשו"ת איש מצליח חלק א' סימן ט"ו דף נ"ב ע"ב, ובהערות שיח אלעזר שם), ועוד פוסקים. וכן מנהג ירושלים, וכפי שצויין בילקוט יוסף חלק א' (מהדורת תשמ"ה עמוד קל"ז). ואע"פ שמרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל שם כתב שלענין פועלים יש לסמוך על דעת הסוברים שהוא שש דקות אחר עלות השחר, אולם באיש מצליח שם (דף נ"ב ע"א) דחה שיטה זו בתוקף. ונראה לי שגם הסומך על המקילים, אין לו להקל בתרתי - לחשב עלות השחר ב-72 דקות זמניות, וזמן טלית ותפלין ב-6 דקות בלבד, אלא צריך לחשב את עלות השחר כ-72 דקות שוות [גם בקיץ], ו-6 דקות לאחריהן הוא זמן טלית ותפלין. (וסמך לזה מדברי האיש מצליח שם בדפוסים חדשים עמוד רמ"ה ד"ה וראיתי).
לסיכום: אין להניח טלית ותפלין אלא שעה בדיוק קודם זמן הנץ שבלוחות, ובשעת הדחק המקדים 6 דקות לפני כן - יש לו על מה לסמוך.
הרב רזיאל כהן

ברכתו של "לחוח" תימני

מזונות. ואם אוכלים ממנו יותר משיעור קביעות סעודה, ראוי לאוכלו בתוך סעודה של לחם גמור (ברכת ה' חלק ב' פרק ב' סעיף ט"ז).
הרב רזיאל כהן

סיום מסכת בליל שבועות

אע"פ שלא נכון על פי הקבלה ללמוד ביום זה בתורה שבעל פה, מכל מקום סיום המסכת שאינו אלא מעט מן המעט נראה דאין קפידא כלל מלעשותו בלילה, ואדרבא - דבר בעתו מה טוב.
אם תעשה אותו אחר התיקון, יש להקפיד שלא לאכול מסעודת הסיום אחר עלות השחר.
הרב רזיאל כהן

לימוד למבחן בשבת.

שאלת חכם חצי תשובה ויותר. לדינא הצדק עם השואל, שספרי הסטוריה דינם כספרי חכמה שאסור לקרוא בהם בשבת (אמנם הסטוריה של עם ישראל מותרת, כמו שכתב המשנה ברורה (סעיף קטן נ"ח), אבל וודאי אין הכוונה לספורי מעשיות על ראש ממשלה ופוליטיקה ודו"ק). ומכל מקום אם הזמן דוחק, התיר מרן הרב עובדיה זצ"ל בהליכות עולם (חלק ג' עמוד קעג) ללמוד בשבת על סמך היש מי שמתיר שהזכיר מרן (ועיין מחקרי ארץ חלק א' עמוד פה).
הרב רזיאל כהן

ברכה על קראנצ'

פעם חשבו שהפיתות נאפות במיוחד לצורך הקראנצ' ולאחרונה התברר (ע"י הרב בנימין חותה נר"ו שלוקחים פיתות או בגטים) רגילים, ולכן טוען שברכתו המוציא כדין צנימים שאדם מכין בביתו משארית הלחם.

הרב רזיאל כהן

בהמשך לתשובת הרב, ראיתי בשו"ת בית נאמן בסוף סימן א' (וזה לא...

אדרבא עיין בבית נאמן שם (סוף עמוד ז) שכתב דדוקא לדידן שאין בכוחנו להכריע בין הפוסקים לכן כל שנוהג כדעת רבתיו עונים אחריו אמן ע"ש. 

ואמנם הגזמתי מעט במה שכתבתי בתשובה הקודמת שדברי מרן שליט"א נאמרו דוקא בדבר שנחלקו בו עדות ישראל ספרדים ואשכנזים, אבל העיקר דכל שיש ביד הפוסק להכריע לאחד הצדדים, גם עניית אמן (על הצד שכנגד) אסורה 

והא דבמקומו של ר"א היו כורתים עצים וכו' שוה בדרגתו למחלוקת שאין בה הכרעה לדידן ואכמ"ל 

הרב רזיאל כהן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0