הרב רזיאל כהן

מתלמדיו של הגר"מ לוי זצ"ל, מחבר שו"ת "מחקרי ארץ" ב' חלקים הכוללים עשרות תשובות ופסקים בהלכה.
מעורכי "משנה ברורה – איש מצליח" ח"ה על הלכות פסח, ושותף בכתיבת הסדרה החדשה, "הוראה ברורה" על הלכות יורה דעה- הלכות תערובות. פרי נוסף ממכון הישיבה הכולל פירוש לשלחן ערוך יורה דעה כמתכונת הספר משנה ברורה לבעל ה"חפץ חיים", על חלק או"ח.

שיעורי וידאו (42 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (1.3K שאלות)

כמה שווי כסף פדיון כפרות

אלו דברים שאין להם שיעור מדוייק. היות ונהגו לעשות הכפרות בתרנגולים, אומדים מחיר של תרנגול פחות – או – יותר. ועל פי זה קבעו 26 ₪ שהוא קרוב לשיעור הנ"ל וכמנין שם הוי"ה – הרחמים.
 
ניתן לתרום כאן באתר "פדיון כפרות" שהולך לעמלי תורה, ומחזק את הישיבה על אלפי הבחורים והתלמידים, וזכות המצווה גדולה מאוד שמקיים גם את מנהג ישראל, וגם מחזיק תורה שאין למעלה ממנה, לעמוד ולהליץ זכות בשעת החתימה.
>> לקיום מנהג פדיון הכפרות בהידור לחץ כאן <<


 
הרב רזיאל כהן

דרך הכשרת תנור טרף

אם אכן יש לכם צורך בתנור החדש, תוכלו לקבלו ולהכשירו באופן הבא: - ראשית יש לנקות היטב היטב את דפנות התנור מבפנים וכן את הדלתות, בחומר חריף (מסיר שומנים) בלי לפסוח על שום חריץ. - אחרי שנוקה התנור מכל לכלוך הניכר לעין, יש להסיקו בחום הגבוה ביותר למשך חצי שעה, כדי לשרוף את אידי האיסור שנבלע בדפנות, ומותר אח"כ לכתחילה להשתמש בו למאכלי חלב או בשר. - את החצובות (הברזלים שעליהם מניחים את הסירים) יש לנקות היטב היטב כנ"ל, ואח"כ יש להגעילם (להכניסם לתוך סיר של מים רותחים מבעבים על האש), או ללבן ליבון קל (להעביר אותם באש מבלי לחכות שיתזו מהן ניצוצות). - המבערים עצמם, אינם צריכים שום הכשר, מאחר ואינם באים במגע ישיר עם הסירים. עם זאת יש לנקותם היטב. והמחמיר להגעילם - תבוא עליו ברכה.
הרב רזיאל כהן

אפה אוכל בשרי בתנור חלבי וכיוצא בזה

יישר כח על השאלה המקיפה, אנסה לענות בעזרת ה' באופן כללי:
א). כלי חלב נקי שעברו 24 שעות מבישול החלב שבו, בליעת החלב שבתוכו נפגמת ונפסדת. ולכן אם טעו ובישלו בו בשר, דינו כ"היתרא בלע", ויש קצת "הנחות" בהכשרו, שגם אם בלע בצורה יבשה - כגון שפוד או תבנית אפיה - די לו בהגעלה. (ולהבדיל משפוד או תבנית שאפה בהם איסור גמור, כגון בשר נבלה, שטעונים הכשר בליבון באש).
ב). גם אם לא ידוע לנו בבירור שעברו 24 שעות מבישול החלב, אנו תולים שעברו, כיון שהלכה היא: "סתם כלים אינם בני יומן".
ג). בכל האופנים שעברו 24 שעות (או שיש ספק אם עברו), המאכל מותר בדיעבד (מטעם "נותן טעם לפגם"), אך זהו דוקא כשהיתה התבנית נקיה משיורי חלב. אם נשארו בה שירוי מאכל חלבי (ואין שם ביטול בששים), המאכל אסור גם אחרי 24 שעות, וכן לתבנית אין תקנה אלא בליבון.
ד). דין בליעת התנור, הוא כדין בליעת נוזל (שהרי הוא בלוע אדים לחים), ולכן גם אם נבלע בו איסור גמור (כגון נבלה וטריפה, או שלא עברו 24 שעות בין הבשר לחלב), די להכשירו בליבון קל (שהוא שוה להגעלה) - דהיינו להסיקו בחום הגבוה ביותר למשך חצי שעה. כמובן אחרי שינקוהו היטב מכל שיירי לכלוך בעין. כל זה נכון גם לגבי הרשת שהיתה מתחת לתבנית ולא נגעה באוכל באופן ישיר.
ה). התבנית דינה כבליעת דבר יבש, ולכן אם נבלע בה בשר וחלב תוך פחות מ-24 שעות ביניהם - הרי היא אסורה, אבל אם עברו ביניהם 24 שעות (ונקראת "היתרא בלע") אפשר להכשירה בליבון קל כנ"ל.
החילוק בשאלותיך בין אוכל מבושל לאוכל שאינו מבושל לא הבנתי. אשמח אם תבאר כוונתך בזה.
הרב רזיאל כהן

לשחות בבריכה ביתית עם הילדים בשבת

אם שפת הבריכה גבוהה ואין מים יוצאים ממנה החוצה, אזי מעיקר הדין אין בדבר איסור (עיין בשלחן ערוך סימן של"ט סעיף ב'), ובתנאי שתשימו לב להמנע מסחיטת השיער ביציאה, רק בשינוי באמצעות המגבת (עיין מנוחת אהבה חלק ב' עמוד שע"ה). [ויש ליזהר עוד, שלא להכנס לבריכה עם בגדים, אלא רק עם בגד ים המיועד לכך, משום חשש סחיטה, וכמבואר בתשובה הבאה]. וכל זה לבני עדות המזרח. אבל לבני אשכנז יש להחמיר בזה לגמרי (עיין משנה ברורה סימן שכ"ו סעיף קטן כ"א).
כל האמור לעיל הוא להלכה, אבל למעשה ראוי לעניות דעתי להמנע מזה ככל הניתן, ולפחות לא לנהוג כן בקביעות מידי שבת בשבתו. הפיכת יום שבת לקייטנה בבריכה, זה דבר בלתי רצוי כלל. ואין לדעת לאן הדברים עלולים להגיע בעתיד. ועליכם תבוא ברכת טוב. [וכן כתב בילקוט יוסף הלכות שבת סימן ש"א עמוד י"ד בהערה, שאע"פ שאפשר "להסתדר" עם כל החששות ההלכתיים שיש בשחיה בבריכה, למעשה יש להורות שלא לשחות בה בשבת].
הרב רזיאל כהן

זמן הנחת טלית ותפלין למנין פועלים

זמן "עלות השחר" אינו 92 דקות לפני הנץ, אלא 72 דקות. אלא שנחלקו הפוסקים אם לחשב אותן בדקות שוות או בדקות זמניות. ובלוח של הישיבה אנו מחשבים הדקות הללו לפי "שיטת המעלות", כפי שביאר באורך מרן ראש הישיבה באור תורה (טבת תשנ"ה סימן מ"א).
זמן טלית ותפלין הרשום בלוח של הישיבה הוא שעה בדיוק לפני הנץ, וזה ע"פ עדות החכם והתוכן ר' יהוסף שווארץ (ראה בשו"ת איש מצליח חלק א' סימן ט"ו דף נ"ב ע"ב, ובהערות שיח אלעזר שם), ועוד פוסקים. וכן מנהג ירושלים, וכפי שצויין בילקוט יוסף חלק א' (מהדורת תשמ"ה עמוד קל"ז). ואע"פ שמרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל שם כתב שלענין פועלים יש לסמוך על דעת הסוברים שהוא שש דקות אחר עלות השחר, אולם באיש מצליח שם (דף נ"ב ע"א) דחה שיטה זו בתוקף. ונראה לי שגם הסומך על המקילים, אין לו להקל בתרתי - לחשב עלות השחר ב-72 דקות זמניות, וזמן טלית ותפלין ב-6 דקות בלבד, אלא צריך לחשב את עלות השחר כ-72 דקות שוות [גם בקיץ], ו-6 דקות לאחריהן הוא זמן טלית ותפלין. (וסמך לזה מדברי האיש מצליח שם בדפוסים חדשים עמוד רמ"ה ד"ה וראיתי).
לסיכום: אין להניח טלית ותפלין אלא שעה בדיוק קודם זמן הנץ שבלוחות, ובשעת הדחק המקדים 6 דקות לפני כן - יש לו על מה לסמוך.
הרב רזיאל כהן

ברכתו של "לחוח" תימני

מזונות. ואם אוכלים ממנו יותר משיעור קביעות סעודה, ראוי לאוכלו בתוך סעודה של לחם גמור (ברכת ה' חלק ב' פרק ב' סעיף ט"ז).
הרב רזיאל כהן

מים בכלים, שנשארו אחר התקופה.

1. זה שצריך לשפוך את המים אחר התקופה-לא מוסכם. אנו נוהגים להחמיר בדבר, אבל כשהיו המים בכלי סגור הרמטי כמו של בית חרושת, יש להקל שלא לשפוך. ולכן אין צריך לשפוך את המים בשלשת הכדים, רק הכד שהיה פתוח (ולא היה בתוכו ברזל) יש לשפכו.
2. על פי האמור מותר לשתות את המים הסגורים בבקבוקים בחנות, גם לאחר התקופה.
-כל זה מבואר בספר "התקופה והלכותיה" של ר' שמואל וזאן.
הרב רזיאל כהן

ברכת הדלקת נרות שבת לפני או אחרי ההדלקה

בתונס (כמו ברוב המוחלט של ארצות המזרח והמערב) נהגו לברך אחר הדלקת הנרות (עיין בספר עלי הדס עמ' 305 והלאה), בחשבם שיש בזה "חומרא".

אבל הנכון לשנות את המנהג, ולחזור למה שפסקו הרמב"ם ומרן לברך קודם ההדלקה. (עיין למרן ראש הישיבה נר"ו בספר ויען שמואל חלק יט' באורך). ותבוא עליהם ברכה בהקדם.

הרב רזיאל כהן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0