הרב חנן קבלן

חתנו של מרן "מייסד הישיבה", דיין בבית הדין "משפט וצדק" שע"י הישיבה.
מוותיקי תלמידיה של הישיבה בארץ, היה שותף פעיל בהקמת מוסדות הישיבה, כתב תשובות בהלכה, וכעת עומדים לפני הו"ל. 

שיעורי וידאו (2 שיעורים)

האחרונים
הכי נצפים

מאמרים (0 מאמרים)

לא נמצאו תוצאות

שאל את הרב (108 שאלות)

בארוע משותף של כמה ילדים, הבן שלי שחק בקורקינט של אחד הילדים,...

כתב הרמב"ם בפרק ד' הלכה כ' מהלכות חובל חש"ו פגיעתם רעה החובל בהם חייב והם שחבלו באחרים פטורים ואע"פ שנתפתח החרש ונשתפה השוטה והגדיל הקטן אינם חייבים לשלם שבשעה שחיבלו לא היו בני דעת ע"כ. וכן פסק מר"ן בחו"מ סי' צ"ו ס"ג וז"ל ואם טענו בדבר שאין לקטן הנאה ממנו כגון נזקים וחבלות אע"פ שהוא מודה ויש לו ממה לשלם פטור ואפילו לאחר שהגדיל ע"ש. וכן פסק הרא"ש בשבועות פ' ו' סי' כ"ג שגזלות וחבלות שעושה הקטן אפילו אם הוא מודה בכך פטור ואפילו כשיגדיל משום דלאו בר עונשים הוא כלל על מה שעשה בקטנותו וכן כתב בב"ק פ' החובל סי' ט' ע"ש. וכן ראיתי בשו"ת הב"ח סי' ס"ב וציין למהר"ם פדוואה בסוף ספרו ע"ש. אכן היה מקום להסתפק אם אחר שהגדיל צריך לשלם מאחר וראינו בב"ק דף ט"ל שחוזרין וגובין מיתומים לכי גדלי וכן פסק הגהות אשרי פ' החובל סי' ו' וראייתו מהא דב"ק דף צ"ח ע"ב דהוה עובדא ואכפייה רפרם לרב אשי ששרף שטר חבירו בילדותו ואגבי מיניה גוביינא מעליא כל הסכום שכתוב בשטר פרעון גמור מן העידית ע"ש. אלא שכתבו הפוסקים בכוונת רש"י שהוסיף שרב אשי שרף בילדותו ורפרם כפה אותו לשלם זה משום שהוא היה זקן ממנו שרב אשי היה עדיין בבחרותו שעדיין היתה נערות קשורה בלבו ולעולם גדול היה וכמו שראיתי לגנת וורדים כלל ג' סי' י"ג שכתב, כך ראינו שיגרת הלשון שנוקט התלמוד ועוד יותר מזה שאפילו אחר שיוליד ילדים ומורה הוראות יאמרו בילדותך כמו שראינו אצל רבי בפרק הזהב, שהזהב קונה את הכסף וא"ל, שנית לנו בילדותיך הכסף קונה את הזהב ותחזור ותשנה לנו הזהב קונה את הכסף שמעינן מהכא דרבי אע"ג דהיה לו בן והיה שונה הלכות כיון שהיה בזמן הבחרות אפקיה בלשון ילדות א"כ לישנא דילדות לאו אזמן אקטנות קאי ע"ש. וראיתי למהר"ם פדוואה בסי' צ' שכתב דמה שכתב רש"י שם שרב אשי עשה כן בילדותו, כדי להסיר מעל רב אשי פגם זה שבודאי לא עשה כן כשהיה איש חשוב גבר בגוברין אלא בעודו נער, וכן אצל יוסף כשהיה בן י"ז שנה נאמר עליו איננו, ע"ש. ובאמת אם היה עושה כן רב אשי בילדותו הכוונה בקטנותו כך ודאי לא היה רפרם מחייבו בכלום וכן כתב הרב גידולי תרומה שער ל"ו ח"ב סי' ו' אפילו בגדלותו ע"ש. מ"מ לנדון דידן מהשאלה שבאה לפנינו נראה שמדובר בקטן ממש לפני גיל המצוות שבזה אליבא דכ"ע שהוא פטור וגם לאחר שיגדיל פטור הוא מלשלם וכמו שפסק השו"ע סי' תכ"ד סעיף ד' ואע"פ שכתב הרמ"א באו"ח סי' שמ"ג קטן שהכה את אביו או עבר שאר עבירות בקטנותו אע"פ שא"צ תשובה כשיגדל טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה אע"פ שעבר קודם שנעשה בר עונשין עכ"ל. והמ"ב שם כתב שאלו הדברים דברי מרן השו"ע ובאמת כך פסק השו"ע בחו"מ סי' שמ"ט ס"ה ע"ש מ"מ שונה דין זה לנדון דידן משום שבודאי לא עשה בכוונה ויכול להיות כטענתו שהכלי היה עייף וכן אולי בעל הכלי היה עמו ושואל פטור עם בעליו עמו שכך מצטייר מהסיפור איך שלא יהיה ישנם כמה סיבות לפוטרו. לכן להלכה אין לחייב את הילד כלל וכן יש לפוטרו מטעמים נוספים ואכמ"ל.
הרב חנן קבלן

חברים ששיחקו בכדור והתפוצץ

אם אלו ילדים קטנים מתחת לגיל 13 הם פטורים. ואם הם גדולים מגיל 13 ובעלי הכדור גם שחקו גם הם פטורים, אך אם הם גדולים והכדור היה בתור השאלה, עדיף שכולם ישתתפו כי כולם תרמו שהכדור יתפוצץ.
הרב חנן קבלן

חשב ליתן צדקה לעני ונפטר

כתב הרמ"א (יורה דעה סימן רנח סעיף יג) אם חשב בלבו ליתן איזה דבר לצדקה חייב לקיים מחשבתו. ע"ש. אמנם בשלחן ערוך (חושן משפט סימן ריב סעיף ח) כתב המחבר שתי דיעות, דעה אחת מחייבת לתת צדקה באופן שרק גמר בדעתו אף על פי שלא הוציא בשפתיו, ודעה שניה פוטרת מלתת צדקה מכיוון שלא הוציא בשפתיו, ונראה שמרן פוסק כהדעה המחייבת לתת צדקה אפילו רק חשב.
אבל בנדון שלך שהעני נפטר שחשב לתת לו את הצדקה אין הוא חייב לתת, כי במחשבתו היה לתת רק לאותו עני בלבד, ונראה שבמקרה כזה גם הדעה המחייבת בשלחן ערוך, תפטור אותו מלתת, וכל שכן שהיורשים לא זכו בדבר כי הם זוכים מכוחו של העני וכעת שהוא נפטר גם הם לא זכו. ובפתחי תשובה (חושן משפט סימן ריב אות טו) בשם שו"ת דת אש (סימן יד) כתב שאינו חייב כלל אם לא הוציא בשפתיו והאריך בראיות.
הרב חנן קבלן

תהליך של דיון בבית דין רבני

1. אין בית הדין פחות מג' ואפילו שלשתם אנשים פשוטים ובלבד שאחד מהם יודע ולמד בדינים אלו, אבל לכתחילה צריך שיהיו כל היושבים בבית הדין תלמידי חכמים וראויים (חושן שמפט סימן ג' סעיף ד') שעברו בחינות הסמכה לדיינות, וכבר נהגו בבתי הדינים שיושבים תלמידי חכמים גדולים אפילו שלא עברו בחינות בגלל היותם גדולי תורה ובעלי שם.
2. יש כמה בתי דינים שמקליטים הדיון אבל בדרך כלל הרוב לא מקליטים כי כותבים את מהלך הדיון בפרוטוקול.
3. כאשר באים בעלי הדין לבית הדין ומבקשים לדון מחתימים אותם ומקבלים מהם קנין שיקבלו כל פסיקה שבית הדין יפסוק. החתימה היא על שטר בוררות ואחד הסעיפים שם שאין בית הדין מחוייב לנמק את ההחלטה (בדרך כלל כותבים לעצמם חברי בית הדין את הנימוקים) רק הדיינים כותבים ההחלטה אם רוצים וכתבו תמצית הדברים להחלטה ואם אינם רוצים לא מחוייבים, אבל הדיינים חותמים את שמם בהחלטה כך נוהגים ברוב בתי הדינים.
לגבי התאריכים בתי הדין כותבים את יום ההחלטה אם אותו יום פסקו, אבל אם לא פסקו רק לאחר זמן כותבים את היום שפסקו בו, ובפסק מתיחסים לתאריך יום הדיון אם יש צורך.
הרב חנן קבלן

הורדת ושמיעת שירים מאתרים ללא רשות הבעלים

1. אסור להוריד שירים מאתר זה גזל, אלא א"כ גילה דעתו הזמר או המפיק (תלוי מי המשקיע) שלא איכפת לו. ולמיטב ידיעתי שהזמרים מתלוננים על זה ולא מסכימים, הם מפסידים הרבה כסף שמעלים לאתר את השירים וזה גזל גמור.
2. מותר לשמוע את השירים כי אין גזל בשמיעה כידוע, וגם יתכן שזה רצונו של הזמר שישמעו שיר אחד או שניים כדי שיקנו את הדיסק עצמו.
הרב חנן קבלן

קבלת כספי מכירת מוצר שרצה לחלקו בחינם

אין אתה צריך לברר, ממה נפשך אולי הוא קנה כאשר מכרת בעשר שקל, וגם אם מכרת בחינם זה מחמת של קנו אנשים, אבל זה האדם מסכים לקנות, ובלאו הכי הספרים הם שלך, ברצונך לגבות כסף וברצונך לא למכור, או לתת בחינם.
הרב חנן קבלן

בעיות בהנהלת בית הכנסת

צריך דין תורה! לפתוח תיק בבית דין רבני. אין ללכת בשום פנים לערכאות, או רב השכונה או רב בית הכנסת אם יש.
הרב חנן קבלן

עיניני גזל וקניית דבר גנוב

אם דרכו של ידידך לעשות כך (לקחת מזה ולשים לזה וכיוצא בזה ברמאות) יש חשש ואין זה משנה אם זה שמה שיש לו, בחזקת גזול ואסור לקחת ממנו כי מחזיקים ידי הגזלן ואסור לסייע לו כמו שכתוב בחושן משפט (סימן שנ"ו ס"א), ואין זה מגני כמו שכתוב בסי' שטו ס"א אלא אם נאמר שהוא עובד לפרנסתו והוא לא עושה בדברים האלה בדרך כלל, אז באופן כזה י"ל שקנית ביאוש דהיינו הגוי שגנבו ממנו את המנגנון התייאש וכעת זה ברשותו של, הסוחר וכמו שכתב הרמ"א בסי' שס"ח ס"א ועתה מכר לך את המנגון, וכתב השו"ע חו"מ סי' שנ"ו ס"ג נתייאשו הבעלים מהגניבה בין שנתייאשו ואח"כ מכר בין שנתייאשו אחר שמכר קנה לוקח ביאוש ושינוי ולא עברת על איסור גזל, וגם אם אח"כ נודע לך מי הוא בעל הרכב אינם מחוייב להחזיר כי זה נחשב כאבידה, ואבידת גוי אין מצוה להחזיר משום שנאמר אבידת אחיך וזה לא אחיך ויש אריכות דברים בזה ואין כאן מקומו להאריך.
הרב חנן קבלן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0