הרב שלמה מועלם

בקשר להסמכת סופר סת"ם... אני צריך לחדש בעוד מספר חודשים את ההסמכה. בעבר הוסמכתי ע"י "משמרת סת"ם" והפעם ברצוני להבחן דרכיכם. רציתי לדעת במה זה כרוך? מה צריך ללמוד ביריעות שלמה? ואיך המבחן מתבצע?

הרב יביע אומר ז״ל (חלק ט' יורה דעה סימן כ״ג) פסק שאין נכון לכתוב פרשת הקטורת על הקלף בפני עצמו כמו שנהגו היום, ורק אם כותב כל ג׳ תיבות בשורה אחת, מותר. ואני ראיתי לסופרי זמנינו שחששו לדברי מרן הנ״ל וכתבו פרשת הקטורת כמו שירת האזינו (ג׳ תיבות ובניהם שיעור ט׳ אותיות).
א) האם נכון הדבר לעשות כן, שזה נחשב כג׳ תיבות בשורה אחת?
ב) האם צריך להשאיר דווקא שיעור ט׳ אותיות, או גם להשאיר שיעור ב׳ אותיות מותר, מאחר שניכרים שהן שיטות של ג׳ תיבות?

איפה צריך לכתוב את שם "שדי" מאחורי המזוזה, האם בדיוק כנגד "והיה" או אפשר קצת לגלוש לרווח שריק?
האם שם שדי חייב להיות כולו מגולה או אפשר מקצתו? ומה קורה שגוללים ולא ניתן להשאיר את כולו גלוי מה עושים במצב כזה?

אם סופר לא טובל לפני כתיבת סת״ם ונוהג לכתחילה רק להתקלח לפני שמתחיל לכתוב, האם הסת״ם נחשבים מהודרים?

אע"פ שאין חיוב לטבול, מכל מקום נוהגים כל הסופרים לטבול במקוה.

אני גר בחו"ל יש דרך לשלוח לרב צילום של ספקות בצורת האותיות והדרך הנכונה יותר לתקן במקום שמותר בוודאי?דרך רשת וווטאספ
050-6303848

האם יש עניין לקרוא לילד בשני שמות (עין הרע..) למרות שאח"כ לא יקפידו לקרוא ל בשתיהם?אין קשר לעין הרע, רק קוראים בכמה שמות כדי לתת זכר לשני אנשים או מאורעות.
ומובא בשם הגאון מוילנה (עיין בעיקרי הד"ט יורה דעה סימן כ"ו אות ז' בשם הרב שדה הארץ יורה דעה סימן כ"ב, ועיין בעליות אליהו דף כ"ז עמוד א' בשם הרד"ל ובשו"ת מהרש"ם חלק ו' סימן קי"ב) שזו סגולה לקיום הבנים, עיין שם. והרב מדרש תלפיות (מערכה יורה דעה ענף יעקב) כתב בשם ספר לב אריה (פרשת ויגש בריש דף ל"ב דיבור המתחיל או) קבלתי כי מי שיש לו שני שמות כגון יעקב וישראל "ריבוי השמות מורב לו ריבוי הכוחות הנפשיות ממדרגות הנשמות" ומטי בה בשם השל"ה הקדוש, עיין שם.
ואין צורך לקרוא בשני השמות, צא וראה מאבינו הזקן ישראל סבא שנקרא יעקב וישראל ומעולם לא נקרא בשניהם יחיו. וחז"ל בסוטה ( דף י"ב עמוד א') אמרו שמשה נקרא טוב או טוביה  ובמגילה( דף י"ג עמוד א') הביאו חז"ל עוד ששה שמות למשה, עיין שם. ומעולם לא נקרא באף אחד מהם רק בשם משה.
ומדורות האחרונים נמצא רבנו החיד"א שנקרא בשלשה שמות, ובספרי חכמי דורו תראה שמזכירים אותו בשם אחד בלבד. והגאון בעל כתב סופר שנקרא רבי אברהם שמואל בנימין בספרי אביו החתם סופר מזכירו רק בשם רבי "וולף" (= על שם בנימין זאב יטרף, וזאב באידיש נקרא וולף) ואפשר להרחיב בזה בעוד ראיות אלף ואין הפנאי מסכים ולכשאפנה אשנה בלי נדר. וכן דעת מרן ראש הישיבה שליט"א.

ראיתי היום את הספר "פרי אליעזר" על צורת קשר של תפלין. הוא מעלה שברוב המקומות בדור הקודם נהגו בקשר המרובע ושיש להחזיר עטרה ליושנה. מאידך הוא כותב שבתונס וג'רבא נהגו בקשר "דלת תונס" ששונה מעט ממה שנפוץ היום, קשר שתואר בספר עלי הדס ושכך עשה לו הרה"ג ר' צמח נר"ו, ושעליו היה מקפיד ר' ינון חורי זיע"א. שאלתי היא: מה דעת מרן רה"י נר"ו? האם צריך כל אחד להחזיק במסורת אבותיו? האם יש לעורר על זה? ועוד, בקשר המרובע המקורי, יש כלפי פנים צורה של שתי וערב, וכתוב בספר הנ"ל שיש ששינו קצת את הקשר כדי לבטל את הצורה הנ"ל בלי לשנות את הריבוע כלפי חוץ, ושכך הקפיד הבבא סאלי זיע"א אלא שרוב העם נהגו במקורי עם שו"ע. איזה קשר מרובע עדיף? האם יש לחוש לדמיון לסמל ע"ז בדבר מכוסה כזה?מנהג פשוט בכל קהילות הספרדים לעשות קשר דל"ת ואין לשנות!