א. בשיחתו של מרן ראש הישיבה שליט"א לגבי ענין המלח בספירת העומר, יש לציין שכך כתב בספר דבק מא"ח לרבי אברהם חמוי (ליוורנו תרל"ד) מערכת יו"ד אות ט"ז, וגם בשו"ת שמע שלמה (איני זוכר כרגע היכן בדיוק) להגרש"מ עמאר הביא זאת בשם ספר שאר ירקות לרבי אברהם סבאע.
ב. לגבי אמירת "חמירא וחמיעא" בביטול החמץ, כלום לא עדיף לומר שניהם בשביל מי שלא יודע לכוון לכלול הכל במילת חמירא, לרווחא דמילתא?