איני מכיר את שמן השקדים, אם הוא פסול מאכילת אדם, ברור שאין לחוש בו לתערובת חמץ, גם אם יש בו חמץ בודאי.
אם הוא ראוי לאכילה, יש לבדוק ברכיבים (בתקוה שהם בעברית), ואם אין שם איזכור לחמץ או למוצריו (עמילנים למיניהם, ויטמין E), אין צריך לחשוש שמא עירבו שם ולא כתבו, והוא מותר לשימוש בפסח.
"מותר בשימוש" פירושו שמותר גם לאכול אותו בפסח? אני שואל כי מקובל לומר שאם אין חמץ וודאי, מותר לשמור בבית בלי לזרוק, אך אין לאוכלו, וגם שיש לכלול אותו במכירת חמץ. (ויש גם הנותנים טעם כי גם אם אין חמץ, אולי נעשה בכלים של חמץ, ולכאורה אין חוזר וניעור...).
תשובתי מתייחסת לשימוש שנזכר בשאלה – לסוך אותו על עור יבש. ואע"פ שמעיקר הדין כשאין איזכור של חמץ ברכיבים יש מקום להתירו גם באכילה לדעת מרן בשלחן ערוך (סימן תס"ז סעיף ח'), המנהג להחמיר בזה מפני חששות שנתחדשו עם פיתוח טכנולוגיות המזון לסוגיו.
החשש שהזכיר כבודו תורתו שנעשה בכלים של חמץ – אין בו טעם להחמיר לפי מה שאנחנו תופסים שנ"ט בר נ"ט שנעשה קודם פסח מותר (אם נעשה כן בסתם כלים).
מרן שליט”א שורף את החמץ ביום כי מנהג משפחת מאזוז מאז ומעולם לשרוף ביום, והרוצה להמשיך במנהגו לשרוף בלילה כאן בא”י – ראשי לעשות כן.
והדברים מבוארים בספר ה’ נסי ח”ב.
ז”ל רבנו חננאל: אמר רב יהודה הבודק “אחר שיבער הכל” צריך שיבטל בלבו מה שאינו ידוע לו עכשיו. ע”כ. ובפשטות כוונתו על הביטול של הלילה, כי אז מבטלים מה שלא ידוע, ובבוקר מבטלים גם מה שידוע כידוע. ועיין עוד בספרו של מרן שליט”א ה’ נסי ח”ב עמ’ מ”ג בהערה ותרו”ץ
א. המחלוקת אם זה נחשב מיחזי.
ב. אם יש להם כשרות טובה – אין הבדל. דעת מרן שליט”א ללכת אחר הנפח וכן דעת מרן הגר”ע יוסף זצ”ל. [דברי מרן שליט”א מבוארים בהרחבה בספרו ה’ נסי ח”ב ע”ש].
חבל שאתה ממהר לכתוב בתקיפות: “זה אינו”, בשעה שאפילו לא טרחת לפתוח את הספר המצויין בהערה שם.
ולגופו של ענין, אכן בחזון עובדיה כתב להחמיר בזה, אך כשנשאל למעשה התיר, ואמר שבספרו הוא רק העתיק דברי הרמ”א כמות שהם. וזה הובא בשמו בספר מעין אומר.
זה אמנם נשמע קצת מוזר, ומי שירצה להתווכח יגיד שאין לסמוך על מעיין אומר וכו’. אבל הדברים נראים אותנטיים מאד. ומי שיעיין בסוגיא יראה שכך עיקר הדין לספרדים (וגם לאשכנזים לא פשוט להחמיר, לולא דברי הרמ”א). וכמו שהארכתי בזה בס”ד במחקרי ארץ ח”א סי’ מ”ד (נמצא באוצר החכמה, ומסתמא גם בחנות הספרים של הישיבה).
בפשטות הלילה הזה הוא עיקר גאולתן של ישראל. ושביעי של פסח גם הוא נדבך חשוב בגאולתן של ישראל, אך שם ידועים דברי חז”ל שאמר הקב”ה למלאכי השרת “מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה”?
אם מועיל להיפטר מתענית בכורות על ידי למוד משנה אחת בהבנה?
תענית בכורות היא דין גמור ומוזכרת בשלחן ערוך סי’ ת”ע ס”א, וגם ההיתר של סיום מסכת הוא רק בגלל שירדה חולשה לעולם בזמן הזה, ובדורות עברו היו הבכורות צמים בערב פסח, ולכן א”א להפטר ע”י לימוד משנה אחת. מה שכן לדעת מרן שליט”א אפשר לעשות סיום מסכת גם על משניות בלבד אם למד בהבנה ברורה כגון עם פירוש הרע”ב. ומי שיודע מעכשיו שבערב פסח יהיה במקום שאין בו סיום, יתחיל מעכשיו ללמוד מסכת כדי שיהיה לו סיום בערב פסח.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.