אני נשוי מזה כ 4 שנים ומאז החתונה אני מאוד מתקרב למנהגים מבית אבא הטוניסאי יותר ויותר, והשנה חשבתי לעשות למשפחתי בערב ראש חודש ניסן הבא עלינו לטובה "בסיסה".
הבנתי מההורים שלי שזה מין משהו שלוקחים "לכל החיים" ועד שהסבתא פטרה לפני 12 שנים לא חוגגים, ומאידך חשבתי שחבל לא להראות לילדים שלי ולשמר את המסורת.
האם מותר לי לקחת על עצמי בלי נדר לעשות למשפחה הקרובה שלי (אשתי והילדים) ולהתנות ללא נדר לשנים הבאות - שאם חלילה אפספס מכל סיבה שהיא?
מה בקשר לאורחים האם מותר לי להזמין את אחים שלי (הם נשואים) ובוא נגיד שאם יידעו שאני אעשה ישמחו להגיע אליי?
כל דבר יכול לעשות, וכל שכן מסורת אבות (וראה בסוף ספר פרח מטה אהרן מקורות וטעמי מנהג זה). ואם אומר בלי נדר, גם אם לאיזה סיבה לא יוכל להמשיך – אין חייב להמשיך.
ויכול להזמין את קרוביו, אלא שאם הם רק באים להתארח לאותו אירוע ומראש אין בדעתם לעשות זאת באופן קבוע, יכולים, ואם דעתם לעשות זאת באופן קבוע בביתו או בביתם, רצוי שיאמרו בלי נדר שלא יהיה עליהם חיוב גמור.
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
אכן כן מנהג תונס וגם מרוקו ועוד לדלג בית יעקב ושיר של יום בראש חודש, אמנם בסידור איש מצליח הביאוהו ע”פ דברי הבא”ח שגם אצלם היה המנהג לדלג והוא שינה את המנהג.
כן כתב בספר למען ידעו דורותיכם (ח”א עמ’ פ”א) שכן נהגו לאכול בימי החנוכה, רק לא כוסמת כמו שכתבתם אלא “קצב” והוא דוחן, וכמו שכתבתם שכך קראו לו בערבית ערישה תעא קאסב.
מרן שליט”א שורף את החמץ ביום כי מנהג משפחת מאזוז מאז ומעולם לשרוף ביום, והרוצה להמשיך במנהגו לשרוף בלילה כאן בא”י – ראשי לעשות כן.
והדברים מבוארים בספר ה’ נסי ח”ב.
ז”ל רבנו חננאל: אמר רב יהודה הבודק “אחר שיבער הכל” צריך שיבטל בלבו מה שאינו ידוע לו עכשיו. ע”כ. ובפשטות כוונתו על הביטול של הלילה, כי אז מבטלים מה שלא ידוע, ובבוקר מבטלים גם מה שידוע כידוע. ועיין עוד בספרו של מרן שליט”א ה’ נסי ח”ב עמ’ מ”ג בהערה ותרו”ץ
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.