רק בחול המועד אין לעלות לבית הקברות, אבל בשאר חודש ניסן מותר לילך לבית הקברות אם נזהרים שלא להספיד את המת ושלא לבוא לידי בכי. ואם יבואו לידי בכי – ידחו את העליה לאחר ניסן (ילקוט יוסף – אבילות עמוד תר"ל).
אימי האשה הכשרה והצדקת נפטרה ונקברה ביום ז' באדר ב' השנה. יום השלושים יוצא בחודש ניסן, נאמרו לנו מספר דעות סותרות:
1. שאין עולים לבית העלמין גם לא לשלושים בחודש ניסן /ברור שלא יתכן שלא נבכה.
2. אנשי חברת קדישא אמרו בכל מקרה לעלות ביום השלושים ולא משנה אם בוכים.
3. עולים בערב חודש ניסן (מחר) למרות שזה לפני השלושים - (אציין כי דאגנו שהמצבה תהיה מוכנה).
אנחנו מאוד מבולבלים בכל רגע מישהו משנה את הדעה: האם זה בסדר אם נעלה בשלושים גם אם יהיה בכי או האם עדיף לעלות מחר למרות שזה לפני תום השלושים את הסעודה נעשה בערב יום השלושים.
מותר לעלות בחודש ניסן בתנאי שיזהרו שלא לבכות, אם יודעים שיבכו, עדיף לדחות העליה לאחר חודש ניסן (ילקוט יוסף – אבילות עמוד תר"ל). והוא הדין שאפשר להקדים לפני ניסן, כל שאינו בתוך השבעה, ובפרט בנדון דידן שזמן השלושים בתחילת חודש ניסן.
אזכרת ה-11 חודש יש לעשותה בחודש ניסן. לגבי אם האזכרה העיקרית היא ב-12 או ב-13 יש מחלוקת, ולדעת מרן הגרע”י ועוד העיקר הוא בי”ג חודש, ולדעת מרן ראש הישיבה העיקר הוא הי”ב חודש וכן מנהג ג’רבא (עיין בכל זה בשו”ת ים של שלמה יו”ד סי’ נ”ג), וכדאי לעשות אזכרה בשניהם.
לגבי העליה לקבר, לא נהגו לעלות ב-11 חודש, א”כ לא שייך עליה לקבר בניסן, רק ביום האזכרה שהוא בי”ב חודש או בי”ג חודש.
יש לעשות את האזכרה לאחר החג בתאריך, אלא אם כן אינכם יכולים באותו יום ואז עדיף להקדים מאשר לאחר.
מותר לאבל להשתתף בסעודת פורים רק שיהיה בלא כלי נגינה (חזון עובדיה פורים עמ’ ק”פ), ולכן אתם יכולים לבא אליו ולעשות סעודת פורים בלא כלי נגינה.
ואם אתם לוקחים אותו למקום שכבר יש כלי נגינה, אם רגיל להיות שם כל שנה יש חשש אבילות בפרהסיא ומותר לו לבוא לשם גם כאשר יש כלי נגינה (עיין חזון עובדיה אבילות ח”ב עמ’ שס”ה).
מכיון שאבל מותר הוא לאכול בשר ולשתות יין כמו שפסק מרן בש”ע יו”ד (סי’ שע”ח ס”ח), נמצא שאינו מבטל את עיקר דין השמחה בפורים ולכן לא הקלו בשאר דיני אבילות, אבל אונן שאינו אוכל בשר ושותה יין ראו להקל לו מפני שמחת פורים.
מרן בשלחן ערוך (או”ח סי’ תקס”ח ס”ט) כתב לדחות ליום ראשון. וכ”כ בהערות איש מצליח שכן מנהג הספרדים. אך ראיתי בספר יקרא דחיי (עמ’ 151) שהביאו דעת מרן הרב עובדיה זצ”ל להתענות יום לפני, ומאידך הביאו דברי מרן ראש הישיבה שיבדל לחיים טובים להתענות אחרי. וכל אחד יעשה כהוראת רבותיו.
בהחלט אין חיוב לעלות ש”צ, ולא רק זה אם הוא לא עונה על התנאים שצריך להיות ש”צ עדיף שלא יעלה. וגם אצל האשכנזים לא נראה לי שזה “חיוב” כשמו, אלא הכוונה שיש לו צורך וענין לעלות. [וגם אצלם יש לפקפק על המנהג אם אכן העולה ש”צ אינו עונה להגדרות ההלכתיות של ש”צ].
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.