1. חלילה לי לענות לך שקר ח"ו בגלל שאני מתבייש באמת, ואל נא תחשדני בזה.
מנהג מיעוך הסירכות במרוקו – מבואר בנתיבות המערב הנ"ל שמקורו ממגורשי קסטיליה קודם שזרח אורו של מרן.
בנוגע לברכת ההלל בראש חודש – דעת רוב ככל הראשונים שמברכים על מנהג, והרמב"ם כמעט יחיד בדעתו שלא לברך. אמנם מרן פסק כמותו, וכך פשט המנהג בארץ ישראל, אבל אין מכאן שום הוכחה כלל שאבותינו בצפון אפריקה העדיפו את פסקי הרמ"א על מרן כהשערתך. וכן ממנהגי האבלות בי"ז בתמוז אין שום ראיה לזה. ואדרבא כל ספרי גדולי הדורות של צפון אפריקה מלאים מקבלת הוראות מרן (ורק במקום שמרן לא גילה דעתו, יש שקבלו גם את הוראות הרמ"א). ותו לא מידי.
2. איני יודע מה נהגו בצפון אפריקה לגבי טבילה של דם טוהר, אך גם אם נהגו שלא לברך, שם זהו מנהג מחודש מגזירת הגאונים ואין ללמוד ממנו להלל. (ועיין בשו"ת אמרות טהורות סימן מ').
3. איני בקיא במנהגי אלג'יר. חיפשתי בספר "זה השלחן", ולא הובאו שם ענייני סירכות כלל. אך במנהגי ארג'יל (אלג'יר) הנדפסים בסוף שו"ת בית יהודה עייאש (דף קי"ד ע"א) לא הזכיר שום קולא בזה (והקולא היחידה שהזכיר שם בסירכות נגד מרן, בנויה על דברי רבם הרשב"ץ שקדם מאה שנה למרן ז"ל, ולא בגלל הרמ"א).