זמן משלוח מנות בפורים
כתב בתרומת הדשן (ח”א סי’ קי”א) שטעם משלוח מנות הוא שיהיה לכל אחד די סיפוקו לסעודת פורים. ויש אמנם טעמים אחרים, אבל לפי טעם זה א”א לצאת ידי חובה כאשר הדבר לא ראוי לאכול ביום פורים.
כתוב בשלחן ערוך (סימן תרצא סעיף ח): "אֵין קוֹרִין בְּצִבּוּר בִּמְגִלָּה הַכְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים, וְאִם קָרָא, לֹא יָצָא אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה יְתֵרָה עַל שְׁאָר הַיְרִיעוֹת אוֹ חֲסֵרָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לָהּ הֶכֵּר. אֲבָל הַיָּחִיד קוֹרֵא בָּהּ, וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה, וְיוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְדַוְקָא כְּשֶׁהִיא כְּתוּבָה בְּגִלָּיוֹן כְּסֵפֶר תּוֹרָה".
1. האם כאשר כתבו את כל החמש מגילות ביחד אך בין כל מגילה ומגילה השאירו יריעה שלמה ריקה (בגודל כחצי עמודה) הפרש ביניהן - זה מועיל בתור היכר לברך עליה?
מאת: פלוני | תאריך: כ״ג בשבט ה׳תשע״ט – ינואר 29, 2019
ראיתי בבאור הלכה שם שכתב בשם הטורי אבן שלא יצא זה רק כאשר קורא המגילה שלא בזמנה אך כאשר קורא בזמנה גם בכתובה בין הכתובים יצא. האם לדידן הספרדים זה גם נכון? או שיש מי מפוסקי ספרד שחולק? לכאו' מרן השו"ע לא חילק, ודינו של הטורי אבן מאוד חודש למרות שראיתי במשנ"ב מהדורת דרשו שכתבו בהערות בשם החזו"א שהקל אף יותר מהטו"א.
כבר כתב מוה"ר הגר"מ הלוי זצ"ל בהגהות איש מצליח על משנ"ב שם, שלמעשה אין לסמוך על דברי הרב הטורי אבן, שהרי כל הראשונים אינם מפרשים כן. ע"ש.