אשמח אם הרב יוכל לענות לדל שואל בדרך לימוד שראיתי שכתב הרב באיזהו מקומן, וכדלקמן: 1) במסכת בבא בתרא (דף סג ע"א) כתב רשב"ם בד"ה תנו לחלק פלוני נכסיו, מדוע לא העמידו כתוספתא שאמרה שיירש עם הבנים ובשני תירוציו האחרונים כותב- "... א"נ איכא למימר דלא הוה שמיע להו הך ברייתא דאי הוה שמיע להו הוו מייתי לה בבית המדרש ואיכא למימר רבנן היא דפליגי עליה דסומכוס אי נמי שמיעא להו ולא הוה סבירא להו משום דפליג סומכוס עלה כדלקמן..." והנה לכאורה דבריו נפלאו מאוד שכתב שאפשר לומר שהתוספתא כרבנן שחלקו על סומכוס [ועל כן לא הביאוה כי בסוגיא דידן סוברים כסומכוס], ואח"כ כותב אי נמי שמיע להו ולא הוה סבירא להו וכו' ואין זה תירוץ חדש ולא היה לו להביאו כ "אי נמי". ובאמת כתב ע"ז הגאון רש"ש "לכא' היינו הך". ולפי מה שמונח בזכרוני כתב כבוד תורתו במאמר על דרכי העיון, [שהובא בתחילת ספר 'יברך ישראל' כמדומני], שלפעמים "אי נמי" בתוס' הכוונה אפילו. והנה אם נאמר שאפשר לומר כן גם בדברי רשב"ם, לכא' יתורצו פה דבריו בפשטות שאומר "ואיכא למימר רבנן היא דפליגי עליה דסומכוס אי נמי [= אפילו] שמיעא להו ולא הוה סבירא להו וכו'" וזהו תירוץ אחד. יבאר לי המורה ושכמ"ה.2) עוד אשמח אם יוכל הרב לבאר לי תשובת שאלה שלו, שראיתי ששאלוהו מדוע אינו "קנאי" ללבוש התוניסאי כמו שמקנא למבטא וכו' וענה שאינו מקנא לשטויות במיץ עגבניות. ונפשי בשאלתי מדוע אלו שטויות והרי אם היינו הולכים בגלימות אלה הצניעות והטהרה היתה למעלה למעלה, ולא כמו שהיום יש מהנערים שמסתכלים לבחור סוג חולצה הכי בולטת ומכנסיים מבליטות ה"י עלינו, ואמנם א"א לחזור ללבוש משום "עלת בקרתא זיל בנמוסא" אבל מדוע אלו שטויות?