בתקופה האחרונה קשה לי מאוד, אני רואה את ההתנצחויות בין הרבנים מהמגזרים השונים ולא יודע מה לעשות, כתוב "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" ולצערינו בתקופה האחרונה זה נראה הפוך, לא מבין איך אפשר לקרוא לרבנים (או אפילו לאנשים) ששנים על גבי שנים מחנכים אנשים לתורה וליראת שמים (בהמות ומטומטמים עמלק וכו'), למה אי אפשר להבין שלכל אחד יש הבנה והשקפה משלו? כמו שבהלכה יש מחלוקות זה אוסר וזה מתיר זה מטהר וזה מטמא כך הוא בענייני השקפה (שגם הם נובעים לפעמים מהלכות).
איך אפשר לחנך את הציבור לכבוד לתלמידי חכמים כאשר לכאורה הם מבזים אחד את השני?
אמנם ראינו דברים כאלה גם בעבר הרחוק על הרמב"ם והרמח"ל ועוד, אבל נראה בעיני כאילו בתקופה שלנו נפרצו כל החומות, מעל כל במה אפשרית מנגחים אחד את השני, וכל אחד צועק על חילול ה' נוראי מצידו של השני, שוכחים גם שמאחורי כל רב וכל השקפה ודעה יש ציבור שלם שחושב ככה מה עושים?