פסק הרב בן איש חי (הלכות פורים הלכה ד׳) שהיחיד אף שצריך לברך ברכות המגילה מעומד, על כל פנים אין קריאתה צריכה להיות מעומד, ורק ש״ץ קוראה מעומד מפני כבוד הציבור. ע"ש.
האם קורא את המגילה בבית הכנסת לפני ציבור נשים, או בבית ויש שם עשרה נשים (או חצי נשים חצי אנשים), האם ג״כ הקורא להן צריך להיות מעומד? ומה אם מוחלות לו לשבת, כגון בבית שהן קרובי המשפחה?
ראיתי מובא בשם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך (בספר שלמי מועד פרק נ”ח עמוד ער”ד) שאין לנשים דין “ציבור”, ולכן אף כשיש עשר נשים, הקורא להן אין צריך לעמוד. וכמדומני שכן המנהג פשוט. ועיין עוד בשו”ת שערי יושר חלק ד’ (אורח חיים סימן צ”א אות ד’).
גם הקורא לגברים, אם מחלו הציבור על כבודם רשאי לשבת, כמו שכתב בכף החיים (סימן תר”צ אות ה’).
כתב בתרומת הדשן (ח”א סי’ קי”א) שטעם משלוח מנות הוא שיהיה לכל אחד די סיפוקו לסעודת פורים. ויש אמנם טעמים אחרים, אבל לפי טעם זה א”א לצאת ידי חובה כאשר הדבר לא ראוי לאכול ביום פורים.
מקור הדברים הוא בגמ’ שבת (דף פ”ח ע”א) ושם מבואר שמה שקבלו ביראה בזמן מתן תורה קבלו עכשיו מאהבה, וא”כ אין הכוונה שחזרו בתשובה אלא שמי שכבר קיים את התורה עד עתה קבלה עליו מיראה וכעת מאהבה.
במתנות לאביונים יכול ליתן גם שוה כסף כמ”ש בטורי אבן (אבני שהם מגילה דף ז’ ע”א). ועכ”פ מסתבר שדווקא אם יכול להנות משובר זה ביום פורים. וכ”כ הגרש”ז אוירבך זצ”ל בהליכות שלמה (ח”ב פי”ט הכ”ג).
האיסור לעשות כדמות שמשי, הוא לעשות פסל או צורה כזאת, ואז שייך בזה חשש עבודה זרה, וכמבואר בש”ע יו”ד (סי’ קמ”א), אבל כאשר האדם עצמו מתחפש אין מקור לאיסור. והרי בכלל איסור זה אסור לעשות כל מיני צורות ולאו ודקא מלאכים, וא”כ על דרך זו אפשר לאסור עוד הרבה סוגי תחפושות. אלא שאין חשש כלל כאשר האדם עצמו מתחפש לזה כנ”ל.
וז”ל בעלון בית נאמן האחרון (מספר 299): אז לפי החשבון שאמרתי זכר למחצית השקל זה ז”ך שקלים שלנו. ויש (בנתיבות)אומרים 37 ₪, איני יודע אם זה עם מע”מ, איני יודע כמה הוסיפו. וכדאי לברריום ששי הבא ביום ראש חודש אדר כמה עולה גרם כסף טהור, ואין צורךלהוסיף מע”מ. למה אין צורך? כי הכל זכר למקדש. וכי במקדש יש מע”מ? איןמע”מ, הכל בשפע. כתוב על שלמה – “ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים”(מלכים-א’ י’, כ”ז). מי שרוצה לתת יותר – יכול לתת (אבל זה לא יהיה עליו חובה. על הילדים פחות מגיל 13 לא חייבים לתת, ומי שרוצה לתת – יוכל לתת מכספי מעשר. ויש כאלה שאפילו על העוברים הם נותנים. אומרים “כל העובר על הפקודים” (שמות ל’, י”ג), אל תקרי “כל העובר” אלא “כל הָעוּבָּר” (מהר”י ברין הובא בד”מ סי’ תרצ”ד). אבל זו חומרא בעלמא. לא שמענו אף פעם שנותנים על העוברים. אבל האשכנזים כשהם רוצים להחמיר – עד השמים הם מחמירים…), אבל לא לִפְחוֹת מזה.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.