אעתיק לך מה שכתבתי בזמנו על דיבור זה: רש"י בא לבאר את כח המקשן דלא תימה דניתני הכא האיש קונה משום דבכל התורה כולה נקט לשון זכר, כמו שמצאתי [שפירשו] בספר מגן גיבורים לרבי אליעזר די אבילה, וכן כתב בספר עצמות יוסף בשם תוספות הרא"ש. ע"ש. ולא רצה רש"י לפרש כן, דדקדק מתיבת הכא דמשמע דדוקא כאן רראוי לשנות האיש קונה, דלדברי המפרשים הנ"ל יש לשנות בכל מקום האיש קונה, לכן פירש רש"י דכוונת המקשן כי היכי וכו'.
ומה שכתב בלישנא דרבנן יש לדקדק דהוה ליה למימר בפרק שני? ויש לומר דלא תימא דאף זה בכלל לישנא דאורייתא שיש לשנות האשה, ולכן פירש רש"י בלישנא דרבנן, דר"ל דזו היא עצמה הקושיא שלענין איש ואשה ישווה לישנא דאורייתא ולישנא דרבנן. ודוק.