הנגיעות בפולים (גלמים של חיפושית "זרעית") מצויה גם בין חצאי הפול, ולכן לא יועיל לקלפם, ורק על ידי חלוקתם לשני חצאים אפשר להבטיח נקיון מוחלט.
אמנם בעיקר מה שכתבתי בתשובתי הראשונה בהחלט שיש לקלף, הראוני שדעת מרן ביורה דעה (סימן פ"ד סעיף ו') להתיר את התולעים (הגלמים) שבפולים, מאחר שלא ריחשו. אלא שדעת הש"ך ועודהרבה אחרונים להחמיר בזה. וכן מנהג ג'רבא להחמיר לבדקן (עיין שמחת כהן חלק יורה דעה סימן ק"נ ועוד), וגם ייתכן שימצא בה התולעת כשהיא רוחשת (שעדיין לא נתגלמה).
ומכל מקום נראה שהמקילים לאכול בלא בדיקה, וכגון באותם הקלויים שקשה לבדקן – יש להם על מה שיסמוכו. כי בכל פול יש כמה ספיקות להקל, שמא אין בו תולע, ושמא התליע בתלוש, ושמא כהמתירים תולע זה אף במחובר. ומה גם ששמעתי שכיום הנגיעות בפולים מצויה פחות מבעבר.
אך בפולים מבושלים יש להחמיר לכתחילה לחצותם, כי על כל הספיקות הנ"ל יש לפקפק. ואין כאן מקומו להאריך. [וכן המנהג בבית מורנו הרב רבי צמח מאזוז שליט"א, לחותכם לשניים ולבודקם יפה יפה].
Google
