אין איסור בזה מן הדין, וכמו שנהגו רבים בזמננו להקל בפגישות אף אחר השידוכין, ויש שממליצים על זה.
ומכל מקום יש ליזהר ולשים לב, לכמה נקודות.
א). המשודכת אסורה בהסתכלות, כי אף שמותר ומצוה לו לראותה אם תמצא חן בעיניו, מכל מקום אחר שהחליטו ונשתדכו, אסורה בהסתכלות בהנאה ובהרהור, רק בראיה בעלמא. וכיון שהדבר קשה לקיימו, כי אחר שנשתדכו נתקרבו הדעות, וגם באה מלובשת ומסודרת, וקשה ליזהר, לכן יש למעט בפגישות, ונכון שלא ישבו זה מול זה ממש.
ב). אסורים ביחוד, שלא יהיו יחד בחדר אחד לבדם, ואף אם אינו אסור מן הדין הגמור, יש להתרחק לגמרי מזה.
ג). ייזהרו שלא יישנו בבית אחד, וכנזכר בשאלה, ואף שאינו מן הדין הגמור, שומר נפשו ירחיק עצמו, כי המכשול קרוב.
ד). לא ירבו לדבר יחד, מלבד איבוד הזמן, עוד בה שקשה ליזהר מדיבורים אסורים, שחוק וקלות ראש, והרהורים וכיוצא.
ולכן המקילים בזה יש להם על מה שיסמוכו, וכן נהגו רבים וכן שלמים. רק שיזהרו בכל הפרטים, ויהיו מעשיהם לשם שמים. ומי שיודע בעצמו שאי אפשר לו להימלט מאיסור, שומר נפשו ירחק מזה.