אכילת גבינה אחר תבשיל של בשר

למיטב ידיעתי אין בזה שום בעיה חוקית
כלומר לפי החוק מותר לעסק להעסיק עובדים בחינם !
ולכן לפי החוק אין איסור שאתה תעבוד אצל העסק של אשתך בחינם !
(כמו כן מותר לך להעסיק את אשתך בתשלום גבוה במיוחד בלי פורפורציה ולמרות שאין לה שום הכשרה בנושא…. והיא תקבל על כך נקודות זיכוי והטבות מס מפליגות והכל בחסות החוק ! ואל תדאג לאנשי המשפט בישראל , כשהם יצרו את החוק הם גם דאגו לחורים שדרכם הם יוכלו לשדוד את המדינה והכל חוקי לחלוטין ! )

התלשא היא לא מוקדמת במילה, אלא תמיד המיקום של התלשא הוא בצד ימין של המילה, ולכן מה שעושים הקוראים את השני גרשין והתלשא באותו מקום, נראה שהם צודקים. וכן המנהג בישיבת כסא רחמים.
אולי לא הבנתי כל מה שכתבתם אבל נ”ל שעניתי על השאלה.

אין נפילת אפים בלילה, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סי’ קל”א ס”ג), ולכן אם ערבית מסתיימת אחרי צאת הכוכבים אי אפשר לעשות לדוד אליך לא לפני עלינו לשבח ולא אחרי.

ולענין נפילת אפים בבין השמשות, כתב מרן הגרע”י זצ”ל בשו”ת יחוה דעת (ח”ו סי’ ז’) להקל. ובתונס נוהגים לעשות רק וידוי וי”ג מידות בלא נפילת אפים. ומכל מקום אחרי ערבית לא פשוט לעשות כן אף אם היא מסתיימת לפני צאת הכוכבים בתוך בין השמשות, כי אחרי שכבר נחשב לילה אולי לא מתאים לעשות נפילת אפים, (וידוע שהאיסור לעשות נפילת אפים בלילה הוא לפי הקבלה), ושב ואל תעשה עדיף.

לענין קימה לרב בשעת נפילת אפים, צריך לקום, ואף שיש ענין לעשות נפילת אפים מיושב כמו שפסק מרן (סי’ קל”א ס”ב), מ”מ מבואר שם באחרונים שאם יש צורך אפשר להקל, וק”ו לצורך חובת קימה לפני תלמיד חכם.

אין חובה לצום לא לגברים ולא לנשים, זה מנהג טוב, וגם נשים כדאי שתעשינה אותו. וכן מבואר בחזון עובדיה (אבילות ח”ג עמ’ רכ”א בהערה) שגם נשים צמות ביארצייט.
ולגבי לקבל צום במנחה, צריך לקבל, אא”כ צמה כל שנה שאז אין חיוב כמבואר בהוראה ברורה (סוף סי’ תי”ב).

אדרבה, דעת מרן ראש הישיבה שליט”א להלכה כוותך לברך על הים התיכון עושה מעשה בראשית, וכמו שכתב שם: ומי שרוצה לצאת ידי כל הדעות יברך על הים התיכון עושה מעשה בראשית וכו’. ע”ש. ומ”ש להביא ראיה מהגמ’ הוא רק לסייע את פסק מרן וליישבו ולא לתפוס כמותו להלכה. ובזה מתיישב גם מה שהקשיתם כיצד אפשר להביא ראיות מהגמ’ נגד הרא”ש, והתשובה שלא באנו להכריע ע”י זה אלא רק לסייע וליישב.

לדעת האומרים שאין מחזירין כאשר אין שינוי משמעות אין מחזירין גם בחסרון אות, עיין להמשנ”ב (סי’ קמ”ב סק”ד). אלא שדעת מרן שם להחזיר גם על דברים שאין בהם שינוי משמעות כמבואר בדבריו, וכ”כ בהגהות איש מצליח שם בשם כמה אחרונים, וא”כ לבני ספרד צריך להחזיר על זה. והיום לא נהגו להחזיר, אולי מטעם שאם כן יחזירו אותו בכל כמה מילים ואין לדבר סוף, ואיני יודע אם יש להם על מה לסמוך, לכן אם בענין זה עכ”פ ישמעו לך להחזיר את הקורא, יש להחזירו.

מקור הביטוי הוא בדברי חז”ל כגון במסכת חגיגה דף ט”ז ע”א. ואדרבה לפי מה שהבאתם שפי’ מלשון שטן באמת השדים הם מזיקים שטניים ולא סתם מזיקים.

ויש פירושים אחרים במפרשים למילה שדים בפסוקים שהזכרתם.

לאו דוקא אלא כל מקום שמזג האויר שלו דומה לארץ ישראל. לדוגמא כן הדין גם בדמשק וסיני (הערות איש איש מצליח על הש”ע סי’ קי”ז ס”א).

באמת כן מפורש בשו”ת תורה לשמה סי’ תצ”ו להקל בזה בכל שמות הקודש מלבד אדנו”ת וי”ה, והמנהג היום להחמיר הוא כנראה ייבוא ממנהגי האשכנזים.

אזכרת ה-11 חודש יש לעשותה בחודש ניסן. לגבי אם האזכרה העיקרית היא ב-12 או ב-13 יש מחלוקת, ולדעת מרן הגרע”י ועוד העיקר הוא בי”ג חודש, ולדעת מרן ראש הישיבה העיקר הוא הי”ב חודש וכן מנהג ג’רבא (עיין בכל זה בשו”ת ים של שלמה יו”ד סי’ נ”ג), וכדאי לעשות אזכרה בשניהם.

לגבי העליה לקבר, לא נהגו לעלות ב-11 חודש, א”כ לא שייך עליה לקבר בניסן, רק ביום האזכרה שהוא בי”ב חודש או בי”ג חודש.

יש לעשות את האזכרה לאחר החג בתאריך, אלא אם כן אינכם יכולים באותו יום ואז עדיף להקדים מאשר לאחר.