קושיא יפה. ועיין ברמב"ן (ויקרא ב, ט) דמשמע שהוא דרך המקראות.
והרב אינך יפה (לרבי יצחק פלאג'י) כאן, הקשה קושיא זו, ותירץ שכוונת הפסוק "וכל ישראל וזקניו" – שנתמנו על ידיהם. וכן "ושוטרים ושופטיו" – שנתמנו על ידי השוטרים, וכנהוג שהממונים שהם השוטרים ממנים את השופטים. ע"ש.
ובספר גן רוה (פרשת כי תבוא על הפסוק אלה יעמדו) כתב לתרץ בשם רבי מתתיה שטראשון זצ"ל (ונדפס בספר נתיבות עולם עמ' 88) שבדרך כלל היו השוטרים משבט לוי (כמבואר ביבמות דף פ"ו ע"ב), אך עתה שהוצרכו לעמוד באמצע הוצרכו לשוטרים משבט אחר, שיעמדו בהר לשמור. וזה נרמז בפסוק שכתב "ושוטרים", כלומר אין אלו "שוטריו" הרגילים של העם, אלא אחרים שנתמנו לפי שעה. ע"ש. ובספר דברי חנוך (על הגליון) הקשה עליו. ע"ש. ועיין בספר עץ יהודה (בק) עמוד 34.
והרב כלי יקר (לאנייאדו) כאן תירץ שהפסוק בא לומר שאותו הדור צדיקים היו ולא הוצרכו לשוטרים לכפות עליהם את הדין, אך מכיון שזו מצות התורה למנות שוטרים, מינו אותם לצאת ידי חובה, ולכן לא נאמר "ושוטריו" לומר שאין הם שוטרי העם בפועל, אלא רק נקראו שוטרים בתואר בלבד. וכן כתב הרב לב אהרן (בן חיים) כאן (בביאור, דף ע' ע"ב), והרב פורת יוסף (בעל ענף יוסף על המדרש) כאן.