Menu
שאל את הרב
print
אא

חזן בית כנסת שפיטרו אותו לאחר מספר שנים האם מגיע לחזן פיצויים מעמותת ביהכ"נ?

הרב חנן קבלן

בזמנינו המנהג הוא שחזנים קבועים המקבלים שכר מהקהילה(עמותה) עבור היותם ש"ץ ונראה שדינם כפועלים, כן ראיתי בהרשב"א (ח"ב סי' ר"ס) הובא בב"י חו"מ (סי' של"ג) מחודש ג', שנשאל גבי חכם שבני חבורה שכרו אותו לדרוש כל שבת ושבת, וכעט חזרו בהם בני חבורה ואמרת שאינן רשאין וחייבין ליתן לו שכרו מושלם מההיא דהשוכר את הפועלים (ב"מ סי' ע"ו ע"א), ע"כ השאלה. והשיב: כדין אמרת ולא שייך למימר אינו דומה הבא טעון להבא ריקן, עושה מלאכה ליושב ובטל. דאדרבה לב הדורש שמח יותר בדרשו לקהל להשמיע את המצות ופקודי ה'. וכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב ועוד כי המתעסקים בלמוד התורה נינוחים הם ואם אינם עושים מלאכתן יעפו ויגעו. והרי הן כאכלוזי דמחוזא (שם ע"ז ע"א) דאי לא עבדי חלשי עכ"ל. הרי דאין לחלק בין חזן לחכם שכל אחד במקצועו מועיל לציבור זה בחכמתו וזה בקולו, וכן ראיתי בשו"ת משפט כתוב או"ח סי' ג' לראב"ד מקודש הגאון רבי ישראל זיתון זצוק"ל שנשאל גבי חזן שפוטר על לא עוול בכפו והיה חזן שנה וחודשיים, האם חייבים לשלם לו עבור שנה שלימה והשיב שאם פיטרו אותו שלא כדין לא זכה האחר במשרה, וכמבואר ברדב"ז (ח"ד סי' אלף קל"א) ואם לא ישמעו לקול המורים מחוייבים הקהל לשלם לו שכר שנה שלימה ע"ש. וכן ראיתי בשו"ת ים הגדול (או"ח סי' כ"ב) להגאון רבי יעקב טולידאנו רבה של ת"א שכתב האם יש חיוב על הקהל להעניק לרב או לחזן או לשוחט בעת שפוטרין אותו ממשרתו כדין הענקת עבד עברי. והשיב שלפי חוקי המדינה יש אכן חוק לשלם למי שעבד כגון 15 שנים ישלמו לו 15 משכורות בתור פיצוי כשמוצאים אותו מעבודתו והכל לפי חוקי המדינה והסוחרים שלה, א"כ גם כאן דיש ללכת בזה כמנהג המדינה לשלם למשרתי הציבור הענקה בפרט שמנהג זה יש לו עיקר מהתורה מהענקת עבד עברי ובאמת היה צד לומר שאין בכחנו לחייב את הקהל להעניק לחכם או לש"ץ או לשוחט בשלחם אותו מכיון שאין גופו קנוי כעבד עברי, ולא שייך בהם דין הענקה אך מסיים שם הרב ז"ל שהחיוב על הקהל לשלם מכח מנהג המדינה והסוחרים לפי רוב השנים שעמד על משמרתו ושלא תהא כהנת כפונדקית כמו שכירים ופועלים אחרים ע"ש. וכן ראיתי בשו"ת ברכת שלמה (סי' י"ט) להגאון רבי שלמה טנא שהאריך טובא בתשובה על נושא פיצויי פיטורי רמי"ם והשווה את דינם לחזנים ודיינים שמחוייבים לתת להם פיצויים ע"ש.
ועין עוד בש"ע (חו"מ סי' של"ג בפת"ש סע"ק ד') מ"ש בזה באורך ע"ש.
לכן להלכה צריכים הקהל לשלם לו פיצויים כדין פועל משכורת חודש בשנה.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן