שאל את הרב
print
אא
מה הדין בקטן שברך על נטילת האתרוג (בסוכות) שהחיינו, וכעת הוא הגדיל והגיע ט"ו בשבט. האם רשאי לברך שהחיינו עכשיו שהוא גדול (מאחר ושהיה קטן ברכתו היא כמעשה קוף בעלמא והוא פטור מכל המצוות ואביו חייב בדין חינוך, דומיא דספירת העומר ששם לדעת הגר"ע יוסף אינו יכול לברך מאחר והיה פטור מכל המצוות), או שאינו רשאי לברך (דומיא דגדול שבירך בסוכות שבט"ו בשבט לא יברך שנית כדעת הגר"ע יוסף משום ספק ברכות להקל, מאחר וכבר יצא ידי חובת שהחיינו בראיה של סוכות, וגם ברך שהחיינו כמו שכתב הרב שלומה קלוגר זצ"ל)?

הרב רזיאל כהן

אין לקטן זה לברך שהחיינו, שהרי סוף סוף יש מגדולי הראשונים שסוברים שמצות החינוך מוטלת גם על הבן וכבר יצא בברכתו הראשונה. ובפרט שעיקר ברכת שהחיינו תלויה בשמחה, ואין לו כעת שמחה באתרוג זה יותר משאר בני האדם. ועוד שיש אומרים שברכת שהחיינו רשות. וגם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל לא השתמש בסברתו הידועה אלא להחמיר על הקטן ולא לברך, ולא להקל ולברך.
שאלה מעשית ומצויה יותר היא לגבי ברכות התורה שבירך הקטן בבוקר שלפני היותו לבר מצוה, ובהגיע הערב נעשה בר מצוה, והברכה שבירך בבוקר אינה מועילה לחיוב דאורייתא שנולד בו בערב (והוא הדין שלא תועיל לדעת הפוסקים דחיוב הקטן מוטל רק על אביו). והעצה לזה, שיכוין לצאת ידי חובת ברכות התורה בברכת "אהבת עולם" של ערבית (עיין למרן הגר"ע יוסף זצ"ל בתשובה שבסוף ספר ילקוט יוסף - דיני חינוך קטן).
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0