שאל את הרב
אבקש מכבודכם פירוש על המילים האלו ואם ידוע מאיזה לשון הן לקוחות:
1. פרוגיות (שירת הבריאה, פרק רביעי).
2. פיסטון (תנא דבי אליהו פרק ז', א: "גדול פיסטון שעשה אלישע יותר מכל וגו").
1. פרוגיות (שירת הבריאה, פרק רביעי).
2. פיסטון (תנא דבי אליהו פרק ז', א: "גדול פיסטון שעשה אלישע יותר מכל וגו").
3. קניגאות (תנא דבי אליהו פרק ז', י"ב: "צאו והביאו לנו דבים ואריות והכניסו לבית מלחמתנו ונעשה בהן קניגאות, כמו שאנו רוצים". ובספר האשכול: "השמר לך לראות קניגאות של עכו"ם, ההולך לקניגאות של ישראל הרי זה מושב לצים").
4. קווט (תנא דבי אליהו פרק ט"ו, כ"ב: "רבי מאיר אומר לא נאמרה פרשה זו אלא למצות פריה ורביה, שאפילו אוכלת אשה כל מיני מאכל ושתתה כל מיני משקה, אין אישה קווט בה, אם היה רגיל אצלה בכל זמן אפילו בימי נדותה, היה קווט בה והיה מבטל פריה ורביה וג'ו).
4. קווט (תנא דבי אליהו פרק ט"ו, כ"ב: "רבי מאיר אומר לא נאמרה פרשה זו אלא למצות פריה ורביה, שאפילו אוכלת אשה כל מיני מאכל ושתתה כל מיני משקה, אין אישה קווט בה, אם היה רגיל אצלה בכל זמן אפילו בימי נדותה, היה קווט בה והיה מבטל פריה ורביה וג'ו).
הרב יהונתן מאזוז
1. תרנגולים או צפורים קטנים, והוא מלשון ערבי (ערוך).
2. הערוך פירש שפיסטון (על פי הענין בבראשית רבה פרשה מ"ו) היינו מארב. וכן כתב המעריך שם שהוא בלשון לעז - מצור. אולם לפני כן בערך "פיסתון" ציין המעריך לתנא דבי אליהו הנ"ל ופירש שהוא סעודה. וכנראה שכך גרס אצלנו. ולפי פירוש זה המשמעות שם פשוטה, שאלישע בסעודתו ניצח יותר מכלי קרב. אבל לפי הפירוש הראשון צריך לומר שטוב המצור שעשה להם אלישע שהרי הכניסם לעיר בלי שירגישו, יותר מכלי המלחמה. והפירוש הראשון פשט יותר.
3. לשון ציד בלשון יון, וקניגאות פירושו ציד חיות לשם משחק. [ועיין חולין דף ס' ע"ב וכי משה רבינו קניגי היה?! ופירש רש"י: צד חיות בקניגון. ע"ש].
4. מואס. וכנראה נובע מלשון "קץ", כמו ויקוצו מפני בני ישראל. והצד"י והטי"ת מתחלפות בלשון ארמי.
2. הערוך פירש שפיסטון (על פי הענין בבראשית רבה פרשה מ"ו) היינו מארב. וכן כתב המעריך שם שהוא בלשון לעז - מצור. אולם לפני כן בערך "פיסתון" ציין המעריך לתנא דבי אליהו הנ"ל ופירש שהוא סעודה. וכנראה שכך גרס אצלנו. ולפי פירוש זה המשמעות שם פשוטה, שאלישע בסעודתו ניצח יותר מכלי קרב. אבל לפי הפירוש הראשון צריך לומר שטוב המצור שעשה להם אלישע שהרי הכניסם לעיר בלי שירגישו, יותר מכלי המלחמה. והפירוש הראשון פשט יותר.
3. לשון ציד בלשון יון, וקניגאות פירושו ציד חיות לשם משחק. [ועיין חולין דף ס' ע"ב וכי משה רבינו קניגי היה?! ופירש רש"י: צד חיות בקניגון. ע"ש].
4. מואס. וכנראה נובע מלשון "קץ", כמו ויקוצו מפני בני ישראל. והצד"י והטי"ת מתחלפות בלשון ארמי.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
שאלות הבאות
כדאי לראות גם
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.