במירא דכיא הביא בשם הרב נפתלי אב"ד דפרנקפורט דמיין, שגם הקשה כן, אך על התירוץ שרש"י תפס לשון קיצור כתב: מ"מ קשה שהלא הוא אך למותר, והיה לרש"י ז"ל להרשים מן "באל שדי" (ונראה שרצונו להקשות, עד שאתה מקצר את אברהם וכו' ל"האבות" תקצר יותר ואל תעשה ד"ה כזה ארוך ודי ב"אל שדי").
וכתב שתירץ הגאון הנ"ל שרש"י מורה לנו סידור המקרא. שקשה לו שאמר הכתוב: "וארא אל אברהם וגו' באל שדי"- והלא אין כשהשכינה נראית אל הנביא, אין הנביא רואה שום-שם, לא הויה ולא שדי, רק תמונת ה' יביט, באספקלריא המאירה או שאינה מאירה. לזה מחלק רש"י את הפסוק- "וארא אל האבות" היא מילתא באפי נפשה, וב"אל שדי" היא גם מילתא באפי נפשא. וכתב ראיה לפירוש זה שבחומשים מדויקים יש מפסיק, נקודה בין האבות ובין "אל שדי".
וכעת אני ראיתי ברש"י כתב יד (לא ברור לי מקורו) שכתוב וארא אל האבות וישר מתחיל הפירוש "הבטחתים הבטחות ובכולן אמרתי להם אני אל שדי. וכו'" ואין כלל את הדיבור המתחיל "באל שדי".
Google