זמן "עלות השחר" אינו 92 דקות לפני הנץ, אלא 72 דקות. אלא שנחלקו הפוסקים אם לחשב אותן בדקות שוות או בדקות זמניות. ובלוח של הישיבה אנו מחשבים הדקות הללו לפי "שיטת המעלות", כפי שביאר באורך מרן ראש הישיבה באור תורה (טבת תשנ"ה סימן מ"א).
זמן טלית ותפלין הרשום בלוח של הישיבה הוא שעה בדיוק לפני הנץ, וזה ע"פ עדות החכם והתוכן ר' יהוסף שווארץ (ראה בשו"ת איש מצליח חלק א' סימן ט"ו דף נ"ב ע"ב, ובהערות שיח אלעזר שם), ועוד פוסקים. וכן מנהג ירושלים, וכפי שצויין בילקוט יוסף חלק א' (מהדורת תשמ"ה עמוד קל"ז). ואע"פ שמרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל שם כתב שלענין פועלים יש לסמוך על דעת הסוברים שהוא שש דקות אחר עלות השחר, אולם באיש מצליח שם (דף נ"ב ע"א) דחה שיטה זו בתוקף. ונראה לי שגם הסומך על המקילים, אין לו להקל בתרתי – לחשב עלות השחר ב-72 דקות זמניות, וזמן טלית ותפלין ב-6 דקות בלבד, אלא צריך לחשב את עלות השחר כ-72 דקות שוות [גם בקיץ], ו-6 דקות לאחריהן הוא זמן טלית ותפלין. (וסמך לזה מדברי האיש מצליח שם בדפוסים חדשים עמוד רמ"ה ד"ה וראיתי).
לסיכום: אין להניח טלית ותפלין אלא שעה בדיוק קודם זמן הנץ שבלוחות, ובשעת הדחק המקדים 6 דקות לפני כן – יש לו על מה לסמוך.