בפרשת ויחי: "אשר נתן לי אלוקים בזה" המלה "נתן" נקראת במלעיל או במלרע, פעם שאלתי לגבי מילה אחרת שהיא במקף וענו לי לא במלעיל ולא במלרע כי יש מקף שמחבר, אבל אני עדיין לא מבין הרי אפשר לקרות שההטעמה בנון ואפשר בהטעמה בתי"ו אז איפה ההטעמה?
רק אוסיף קצת הסבר: המקף תפקידו לחבר ולסמוך שתי מלים ולעשותן כעין מלה אחת. תאר לך שהיית רואה מלה בתנ"ך נתנלי (והטעם בלמ"ד), האם גם כן היית שואל היכן יש טעם בנו"ן או בתי"ו, ודאי שלא, כי יש טעם אחד בלבד לכל מלה. (לפעמים, במלים ארוכות, יש טעם משרת המתלוה לזקף קטון או לגריש, אבל אלו יוצאים מהכלל הפשוט).
הם לא רק לעזור איך לקרוא, לפעמים הם ביסוד המלה או חלק מהשרש שלה.
לדוגמא המלה “ראשון” שהא’ מיסוד המלה ואינה נשמעת. וכן כל המלים שלמ”ד הפעל שלהם היא ה’ או א’ (לדוגמא המלה “קנה” באה עם ה’ גם כשהיא “מקור” והנ’ בחולם, ר’ ויקרא כ”ה י”ד), וכן מלים שעי”ן הפעל שלהם היא ו’. ועוד.
הראשונה רפויה כדין בגד כפת שאחר אהוי, והשנייה אע”פ שהיא אחר אהוי דגושה שלא כדין, והסבירו הראשונים (הובאו בבית יוסף סימן נא) משום שפסל מיכה עבר בים אית, והוא קרא את שם הפסל בשם השם ואם היתה בכף דגושה זה נשמע כאומר השם מיכה דהיינו פסלו של מיכה
קשה לענות תשובה מלאה על שאלה זו. אך באמת נראה שבאה התורה להדגיש ולחזור ולהדגיש שעם ישראל עשו כאשר צוה ה’ ולא שינו מציוויו, וזו מעלה גדולה מאין כמוה. ואפשר לראות ג”כ כאשר הביאו את המשכן אל משה הפסוק מדגיש “וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה’ כן עשו ויברך אותם משה”.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.