Menu
שאל את הרב
print
אא

ידוע כי ברירת אוכל מתוך פסולת בשבת מותרת ביד ולאלתר, וגם באמצעות מזלג נחשב בידו. האם ההיתר נכון גם כשמשתמש בשיני המזלג כבמסננת על מנת לברור אוכל מפסולת נוזלית (למשל טונה משמן)?

הרב רזיאל כהן

לא, אין היתר להשתמש במזלג אלא כמו "יד ארוכה", אבל לעשות בו פעולת סינון – אסור בהחלט. (עיין מנוחת אהבה חלק ב' הלכה ז' והלכה ל"ה-ל"ו, ובספר ויען שמואל חלק י"ג סימן ל"ו).

שאלת המשך: ברירה על ידי כף ומזלג בשבת

לכאורה פסק זה אינו ברור, דזה תלוי בסיבת ההיתר דכף ומזלג, דלפי הרה"ג משה לוי זצ"ל הדין שכתבתם דין אמת הוא אבל לפי טעם מרן הרב עובדיה זצ"ל דכף אינו דומה לקנון ותמחוי לפי שאין דרך לברור עם כף ומזלג א"כ יוצא שאין סיבה לאסור בזה. האם צודק אני בזה או לא?

הרב רזיאל כהן

לא ציינת את מקור דבריו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ובחזון עובדיה (שבת ד' עמוד קעג' – קעה') חזר כמה פעמים על הסברא שהכף והמזלג דומה ליד ארוכה, ורק (בעמוד קעו') הביא בשם הגאון רבי שלמה עמאר שליט"א את הסברא שציינת כאן, מבלי להסתמך עליה בהחלט.
אמנם ידוע שבילקוט יוסף כתב להקל בכיוצא בזה , אך בספר ויען שמואל (שצינתי בתשובה הקודמת )האריך להשיב על דבריו.

שאלת המשך: האם יש ברירה בלח ?

לפי זכרוני קראתי בספר מנוחת אהבה בהערות שאין ברירה בלח שכן הוא כבר ברור לפי האמור יוצא שאין ברירה טונה משמן שכן השמן צף מעל הטונה

הרב רזיאל כהן

אכן לשפוך את עודף השמן הצף מעל הטונה, או להוציא את חתיכות הטונה מן השמן, הדבר מותר גם במזלג.
לא החמרתי בדבר אלא בכגון שנשארו בקופסא מעט פתיתי טונה בשמן עמוק, וצריך לסננם, ומשתמש במזלג בתור מסננת. ובאופן כזה ברור שיש ברירה גם בלח (דהוה ליה כעין משמרת).
 
 

שאלת המשך: האם מותר לברור במזלג

לכבוד הרה"ג רזיאל כהן שליט"א ראה ראיתי תשובתך אלי בענין ברירה בשיני המזלג. ומה שכתבת שמרן הרשל"צ זצ"ל כתב טעם זה רק בסוף דבריו בשם הרב עמאר בעמ' קע"ו, יואיל נא כת"ר לעיין בעמ' קעג שכתב: נראה בעיני שאין בזה משום בורר בכלי, שלא אסרו אלא כגון קנון ותמחוי "שעומדים לברירה", וכידו אריכתא דמי וכו'. עכ"ל. והביא את דברי החיי אדם דשם מפורש דטעם ההיתר הוא משום דכף אין דרך ברירה בו. ובעמ' קעה, אחר דהביא דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, כתב: ולפי מה שכתבנו אין דבריו מוכרחים, שהרי עכ"פ "אין דרך ברירה בכף או במזלג" כמו קנון ותמחוי. עכ"ל. משמע דעיקר טעם העיקר הוא משום "אין דרך ברירה בכך" ולא משום "ידא אריכתא" דאם לא כן במה דחה דברי האגרות משה הנ"ל, דהרי האגרות משה מחמיר רק כשהכף בא שלא בתור ידא אריכתא, ולפי דבריכם דברי האגרות משה צודקים ובמה דחאו? אלא ודאי דסבירא ליה דכף או מזלג הם כלים שלא מיועדים לברירה כלל ולכן הם נידונים כיד.

הרב רזיאל כהן

אחר העיון. שנית בדברי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל נראה שהצדק עמך בדעתו. אבל לעניות דעתי דבריו צריכים ביאור אצלי, שבכל אריכות דבריו שם לא הזכיר כלל הסברא של כלי שני, שאינו עומד לברירה ורק בלשון החיי אדם שהובא שם יש נטיה לכך. וזכורני שגם בהליכות עולם חלק ד' כתב רק סברא של "ידא אריכתא " ואינו מצוי איתי). על כל פנים, למעשה נראה שהעיקר בדעתו כמו שכתב כת"ר. ודלא כמו שייחסתי לו בתשובתי הקודמות ויישר כח. 

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן