אדם שאין בביתו חלון הפונה לרשות הרבים, ובערב שבת רוצה ללכת להוריו וכדומה, ויודע שיחזור אחר שיכבו הנרות, האם יכול לברך?
שיש לומר שכיון שלדעת מרן, אם הדליק בפלג המנחה - כבתה אין זקוק לה - נראה שסובר שכבר בפלג המנחה יש קצת מצוה, ואע"פ שהט"ז חולק וסובר שצריך לחזור ולהדליקה - ומשמע שלא מקיים מצוה אז, ולכאורה נימא ספק ברכות להקל נגד מרן (בנידון דידן), מכל מקום כיון שהמחלוקת במצוה - אמרינן שהברכה נגררת אחריה, כידוע שכן דעת הרדב"ז - וכן נוקטים אנו להלכה אם גם מרן פוסק לברך - וכאן משמע שיברך לפי מרן שהרי מקיים מצוה אז. או אולי נאמר שגם למרן אין פרסומי ניסא כלל לפני השקיעה (וכן משמע מלשון המשנה ברורה, ומה שאין זקוק לה - כיון שסוף סוף קיים תקנת חכמים. האם יש ראיה מכרעת מה היא דעת מרן בזה?