בסוף פרשת לך-לך מופיעים הפסוקים הבאים – הוספתי את דעת המפרשים (להבנתי) מה שורש המלים השונות (מול או נמל), ראב"ע עפ"י "אבי עזר", רד"ק עפ"י ספר שרשים: פסוק י': "המול לכם כל זכר"– רש"י, ראב"ע, רד"ק: שורש מול. פסוק י"א: "ונמלתם את בשר ערלתכם" – רש"י, ראב"ע, רד"ק: שורש נמל. פסוק י"ב: "ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם" – רש"י: שורש נמל. ראב"ע, רד"ק: שורש מול. פסוק י"ג: "המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך" – רש"י: שורש נמל. ראב"ע, רד"ק: שורש מול. פסוק י"ד: "וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו" – רש"י, ראב"ע, רד"ק: שורש מול. פסוק כ"ג: "וימל את בשר ערלתם" – רש"י, ראב"ע: שורש מול. פסוק כ"ד: "בהמלו בשר ערלתו"– רש"י: שורש נמל. ראב"ע: שורש מול. פסוק כ"ה: "בהמלו את בשר ערלתו" – רש"י: שורש נמל. ראב"ע: שורש מול. פסוק כ"ו: "נמול אברהם" – רש"י: לא ברור, ראב"ע, רד"ק: שורש נמל. פסוק כ"ז: "נמלו אתו" – רש"י: לא ברור, ראב"ע, רד"ק: שורש נמל.
שאלותי:
1) מה דעת הרב לגבי השורש בכל אחד מהפסוקים הנ"ל?
2) בספר דקדוקי אביע"ה עמ' 309 כתוב: "הפועל נִמּוֹל – שורשו מו"ל, נִלּוֹש – שורשו לו"ש, נִדּוֹן (נָדוֹן) – שרשם דו"ן, ְנֵעוֹר – שרשו עו"ר ועוד. ואל ישיאך לבך לומר שהנם משרש נמ"ל, נל"ש, נד"ן וכו', כי לא יתאימו שרשם באלו בהמשך הבנין". האם זוהי גם דעת הרב?
3) בסידור "איש מצליח" כתוב שאם אבי הבן אינו המוהל, עליו לומר למוהל:"הנני ממנה אותך שליח מצוה במקומי לָמוּל את בני". האם נכון שמי שאומר "לִמּוֹל" טועה? ומדוע?