שאל את הרב
print
אא
ראיתי בהגהות איש מצליח על סימן רצ"ט (הערה 4) שדייקו בדברי המשנה ברורה סעיף קטן כ"ט, שאם שותה יין אחר ההבדלה, ומיד רוצה לאכול לחם, יכול לברך ברכה אחרונה על היין. עד כאן. וקשה לי שכתוב בקיצור שלחן ערוך על סימן קע"ז סעיף ו': "יש הנוהגים בשבת ויום טוב, לברך על בשר ודגים, ביצים ומיני תבשיל, או פירות, קודם נטילת ידים וברכת המוציא וכו', וכיון שאוכלים קודם הסעודה, יזהרו שלא יאכלו כזית, כדי שלא יכנסו בספק ברכה אחרונה. ואם אכלו מהם כזית קודם הסעודה, [אחר הקידוש], לא יברכו ברכה אחרונה, שספק ברכות להקל. וכן אם אכל עוגה קודם הסעודה שיעור כזית, אינו מברך ברכה אחרונה, דשמא ברכת המזון פוטרתו. (ילקוט יוסף חלק ג' הלכות ברכות עמוד קצ"ב. שו''ת יחוה דעת ח''ו סימן כ"ו. הליכות עולם ח''ב עמוד כט). האם יש חילוק בין יין לדברים המוזכרים בדברי הילקוט יוסף?

הרב אהרן מאזוז

אין חילוק בין יין לדברים הנזכרים בילקוט יוסף, אלא זו מחלוקת בין המשנה ברורה שנראה מדבריו דבכהאי גוונא אין משום ברכה שאינה צריכה כיון שעדיין לא התחילה הסעודה, ולדעת הילקוט יוסף דכיון שיש אומרים שברכת המזון פוטרת כל מה שאוכל קודם סעודה - אין לו לברך עליהם ברכה אחרונה. ובאמת שכן דעת מרן מלכא הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, וכמבואר בחזון עובדיה - ברכות (עמ' ד' סעיף ד'). וע"ש בהערה ח'.

שאלת המשך:

אחר המחילה וחמש מאות קידה, הרי בהקדמה ל"הגהות איש מצליח" כתבתם שמטרתכם היא להביא את דעותיהם של אחרוני הספרדים, כדי שהלומדים במשנה ברורה יוכלו ללמוד להלכה ולמעשה, בלי לחשוש שמא המשנ"ב מיירי אליבא דשיטתם וכו' [ובאמת שמגיע לכם יישר כח עצום על המפעל הנפלא הזה], א"כ איך הבאתם דעת המשנ"ב בפשיטות כשמרן זצוק"ל חולק - ועוד בדין ספק ברכות  שאנו הספרדים מחמירים בזה יותר כידוע.
לעניות דעתי היה כדאי להוסיף במהדורא הבאה - שלדעת הרב עובדיה זצוק"ל - לא יברך , ומן השמים - תבורכו.

הרב אהרן מאזוז

יישר כח על ההערה, ובעזרת השם נרחיב בזה במהדורא הבאה.

שאלת המשך:

מחילה מכב', זה לא קשור יין הבדלה לאכילת דגים וכדומה, כי יין הבדלה זה בא בשביל המצווה, ולא בשביל לגרור תאוות המאכל, ולא דומה לשאר מאכלים שהוזכרו ביחווה דעת, שם כתב מפורש שדווקא בדברים שגוררים תאוות המאכל. וראה בזה גם בשות אור לציון שחילק בזה.

הרב אהרן מאזוז

אין חילוק זה מספיק שגם ביין של ההבדלה י"א שאין צריך לברך ברכה אחרונה וכמו המשנ"ב שם וחשש לדבריו, אלא שחידש שאם הוא קודם הסעודה יכול לברך דלכ"ע לא חשיבא ברכה שאינה צריכה, אמנם דעת מרן מלכא הגר"ע יוןסף זצ"ל אינה כן אלא שגם ככה"ג חשיבא ברכה שאינה צריכה ולכן אף שגם בבשר ודגים ושאר דברים שבאו קודם המזון אין ברהמ"ז פוטרתן מ"מ ס"ל שלא יברך ברכה אחרונה אף קודם הסעודה אלא שי"ל דגביי יין של הבדלה שמרן פוסק בו שכל שאין מתכוון לשתות יין בסעודה יש לברך עליו ברכה אחרונה, יש לסוך עליו לברך עכ"פ קודם הסעודה ואכמ"ל ובע"ה נרחיב בזה במהדורא הבאה בל"נ
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0