לעניות דעתי העובדה שזמן חייו קצוב ומוגבל, וכל מעשיו עתידים להיות מסוכמים ב"חוברת זכרון" - שכותבים בשמים, היא היא הסיבה שאין לאדם "השפעה" כלל על ה' יתברך, וגם את מעשה המצוות - אנחנו צריכים ולא הוא, שכיון שזמן חייו כה קצר, ממילא מובן שכוחו דל ואפסי ולכן אין לו השפעה על השם יתברך. מה דעת כבודכם על פרוש זה?