בפיוט ''בזכרי על משכבי'' כתוב ''מה יתן לך האדם כי ירשע וכי יצדק, הלא מליו ומפעליו כתובים בספר ימיו''. האם תוכלו לבאר במה נקשרים שני המשפטים? האם אלו שתי התאוננויות שונות של יציר החומר או שזו התאוננות אחת? (אליהו באיוב ל"ה אומר 'אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו, אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח').
לכאורה נראה פשוט, שכוונת הפייטן להדגיש את אפסיותו של "יציר החומר", ולכן מציין שתי עובדות:
א. שאין לאדם "השפעה" כלל על ה' יתברך, וגם את מעשה המצוות - אנחנו צריכים ולא הוא.
ב. זמן חייו קצוב ומוגבל, וכל מעשיו עתידים להיות מסוכמים ב"חוברת זכרון" - שכותבים בשמים.
הדברים נראים לי פשוטים - עד כדי שלא הבנתי את הקושיא ולא את ספיקו של מרן שליט"א אולי תבארו לי?
לעניות דעתי העובדה שזמן חייו קצוב ומוגבל, וכל מעשיו עתידים להיות מסוכמים ב"חוברת זכרון" - שכותבים בשמים, היא היא הסיבה שאין לאדם "השפעה" כלל על ה' יתברך, וגם את מעשה המצוות - אנחנו צריכים ולא הוא, שכיון שזמן חייו כה קצר, ממילא מובן שכוחו דל ואפסי ולכן אין לו השפעה על השם יתברך. מה דעת כבודכם על פרוש זה?
לו יצוייר חלילה שלא היה נרשם כל מעשה האדם ח"ו, והיו מביאים עדויות על כל דבר…. וכי זה היה נותן חלילה איזו השפעה כלפי שמיא? וכי הוא צריך את מעשינו לטוב או למוטב?! ולא ניתנו מצוות אלא לצרף בהן את הבריות.
(דרך אגב, קודם שמסרנו השאלה למרן ראש הישיבה שליט"א חשבנו על כמה צדדים לפרש את הפיוט, ומה שפרשת הוא אחד מהם, ואע"פ כן לא התיישב על לבנו, ואדרבא נשמח לשמוע פירוש אחר טוב).
מעיקרא וודאי שאין ראוי להתגייס לצבא, וגם עכשיו בעת המלחמה לא שמענו שיש צורך שכל העם יתגייסו, ודי להם בחיילי המילואים.
במלחמה זו אין התגרות בגויים, אלא משיבים מלחמה ומגינים על עם ישראל, ונ”ל שאין מי שחולק בזה. וגם הרב בעל “ויואל משה” זצ”ל כוונתו על עצם הקמת המדינה ולא על המצב הנוכחי אחרי שכבר קמה המדינה.
בחזון עובדיה כתב שמנהג הספרדים בירושלים להחמיר בנישואין רק מראש חודש אב. מנהג האשכנזים ויוצאי ג’רבא להחמיר כבר מי”ז בתמוז וכן כתבו בבן איש חי בכף החיים ובברית כהונה.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.