על הפסוק (במדבר לה, ג) "והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם" - תרגם אונקלוס ולכל חיתם ולכל חיותהון. וברוב הספרים שראיתי מנוקד חֵיוַתהון (החי”ת בצירי והוא”ו בפתח). ובחומש דפוס סביוניטה מצאתי שהניקוד שונה, ומנוקד כך: חַיְוַתהון (החי"ת והוא"ו בפתח והיו"ד בשוא). ואח"כ ראיתי בספר ביאורי אונקלוס לר' שמשון ברוך שהביא שכן הגירסא גם ברוב ספרים עתיקים. וכתב עוד שם שהיא הנכונה יותר, כי פירושו לכל צרכיהם וכמו שכתב רש"י במקום, וכן כפי שתרגם התרגום יונתן ולכל צרכיהון. והביא שם עוד נוסח- חַיָתְהון (חי"ת בפתח, יו"ד בקמץ, תי"ו בשוא), וכתב שהיא לא נכונה כי פירושה לכל החיות שלהם וזה כבר נכלל בבהמתם שהוזכרה כבר בפס'. אולם ראיתי בפירוש 'שרת"י במדינות' על תרגום יונתן שכתב בדיוק להפך שמתוך שאונקלוס לא תרגם "צרכיהון" כתר' יונתן משמע שמבין שכוונת המילה היא לכל החיוֹת שלהם.
והייתי שמח לו ילמדנו רבינו מה הנוסח היותר מדוייק ומה פירוש המילה לפי נוסח זה.