שיר של יום בראש חודש
אכן כן מנהג תונס וגם מרוקו ועוד לדלג בית יעקב ושיר של יום בראש חודש, אמנם בסידור איש מצליח הביאוהו ע”פ דברי הבא”ח שגם אצלם היה המנהג לדלג והוא שינה את המנהג.
מאת: פלוני | תאריך: ט״ו באדר ב׳ ה׳תשע״ד – מרץ 17, 2014
1. ומה היה מנהג לוב ומרוקו בזה?
2. האם אדם (מעדות המערב שהקלו במיעוך הסירכא) שמתארח אצל חברו והגישו לו בשר כשר ולא חלק יכול לאכול מהבשר כי אם הוא לא יאכל בעל הבית יפגע?
מאת: פלוני | תאריך: י״ז באדר ב׳ ה׳תשע״ד – מרץ 19, 2014
1. דחוק מאוד לטעון שהמנהג לברך על הלל בר"ח ולא להסתפר ולהתחתן מי"ז בתמוז היה קודם קבלת הוראות מרן, למה פשוט מתבייישים להודות שיש מקומות שפשט הוראת הרמ"א, הרי ברכת הלל בר"ח זה חידוש של רבנו תם שמברכים על מנהג?
2. האם בארצות המערב היו מברכים על מנהג כגון טבילה על דם טוהר וכדומה?
3. מה נהגו באלג'יר בקשר למיעוך הסירכות?
מאת: פלוני | תאריך: י״ח באדר ב׳ ה׳תשע״ד – מרץ 20, 2014
מאת: פלוני | תאריך: י״ט באדר ב׳ ה׳תשע״ד – מרץ 21, 2014
במחילה מידידי הרב בנימן שטאווי, יש טעות כפולה ומכופלת בדבריך שהושפעו ממור"ם בברכת ההלל בר"ח, שהיא חידוש של ר"ת.
1. הבית יוסף (סימן תכב) כתב "וכתב הרא"ש והר"ן שבכיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידך ראה היאך הציבור נוהגים ונהוג כן והמנהג הוא שמברכים על ההלל", ולא העיר כלום על זה!
2. אילו כדבריך שהושפעו מהאשכנזים, למה האשכנזים מברכים בין ביחיד בין בציבור (כדעת הרא"ש ור"ת הרז"ה ומור"ם) והספרדים שנוהגים לברך מברכים רק בציבור (כדעת ר"ח, ר' יצחק 'ן גיאת, רה"ג, הרי"ף ותר"י ומגיד משנה שהזכיר מרן)? (ואגב שאלה זו הבנת שדעת כל מי שמניתי היא לברך על כל פנים בציבור, ואם כן אין זה חידוש של ר"ת בלבד, וכפי שהעיר הרה"ר ר' רזיאל כהו נר"ו שכך דעת רוב הראשונים).
3. כפי שכתב הרה"ג ר' אליהו מאדאר נר"ו באמרות טהורות (שציין הרה"ג ר' רזיאל כהן נר"ו בתשובתו) אין מחלוקת על ברכה על מנהג אלא על ברכה על הלל בראש חדש. גם אשכנזים וגם ג'רבאים וגם מרוקאים לא מברכים על חיבוט ערבה וגם עירקים וחלבים ומצרים מברכים על נרות חנוכה בבית כנסת, על הדלקת נרות יוה"כ (וגם בשבת אין ברכה נזכרת בתלמוד), מקדשים ומברכים ביו"ט שני של גלויות, ועוד. ואם כבר הזכרת דם טוהר, לענ"ד דברי הרה"ג ר' אליהו מאדאר נר"ו נאמנו מאד, שיש לברך, שאם איתא שאין לברך, למה אף אחד לא ציין זאת עד שבא בעל הנוב"י (והוא היה אשכנזי ובירך על ההלל בר"ח).
4. מה שכתבת (בשאלה הקודמת) על אי אכילת קטניות ליוצאי מרוקו, כנראה כוונתך לאורז, ואינו מנהג מרוקו בלבד אלא גם טורקיה (שו"ת לב חיים ח"א סי' צב) וגם מנהג ירושלים וצפת (פקודת אלעזר סימן נא סימן ט), וכן כתב בברכי יוסף בשם מהר"י זיין, וכן בטוב עין (סי' ט אות ו) שנהגו בירושלים מרבית הת"ח ויראי ה' שלא לאכול אורז בפסח, וכ"כ בשער המפקד (הל' פסח סע' י). אמנם יש במרוקו ובעוד מקומות שלא היו אוכלים קטניות יבשות, ובג'רבא אכלו אורז ולא אכלו קטניות יבשות, והדעת מחייבת שזה מפני המציאות (שחוששים שמעורבת חיטה) ולא מהשפעה הלכתית אשכנזית.
5. איסור נישואין שהזכרת: על פי מה קבעת שהוא מנהג מרוקו? כך נהגו גם בג'רבא, בחלב, בבגדאד, וגם בתימן! והטעם פשוט, שמדין התלמוד הדבר מותר בהחלט גם בשבוע שחל בו, אלא שנהגו איסור מפני הצער על בית המקדש שחרב בעוה"ר.
6: על המנהג מיעוך הסירכות, אין זה רק מנהג תונס אלא גם מנהג תימן. וכי התימנים הושפעו מהאשכנזים גם הם?
ואם בכל דבר שעדה כלשהי נוהגים כמור"ם צריכים לומר שזאת השפעה של אשכנזים, הרי אתה צריך לומר שמה שנוהגים עתה עדות המזרח שהכהנים אינם מתחילים יברכך, או מה שנוהגים לברך שבע ברכות על ב' כוסות, ועוד, הם השפעות אשכנזיות! אלא פשוט כל דבר ועניינו...
מאת: פלוני | תאריך: כ׳ בניסן ה׳תשע״ז – אפריל 16, 2017
הערה לגבי הדברים שנאמרו לעיל במספר 4: בג'רבא נהגו לאכול גם קטניות יבשות (וכמו שכתב הרב כלפון משה הכהן בברית כהונה מערכת א', אותיות י"ח-י"ט). בתונס נהגו לא לאכול (וכפי שכתוב בברית כהונה הנ"ל ובהערת מרן ראש הישיבה שם).
הערתך נכונה מאד , כנראה כוונת הרב הכותב הנ"ל ל"תונס" ולא לג'רבא ויישר כחך.