שאל את הרב
print
אא
האם יש חובה לאכול רק בשר "חלק" ליוצאי ג'רבא? אני זוכר שבמשפחתי לא הקפידו על כך ואמרו שיוצאי ג'רבא לא חייבים (כמו אשכנזים). ואכן בג'רבא לא אכלו "חלק". וגם קראתי על כך באיזה ספר אך איני זוכר. האם זה נכון?

הרב רזיאל כהן

התשובה לשאלתך בהחלט: לא היו דברים מעולם!
המנהג בג'רבא היה לאסור בשר שאינו חלק, ולא להקל כאשכנזים על ידי מיעוך ומשמוש (עיין ברית כהונה חלק יורה דעה מערכת ס' אות י"ג) ולא על ידי נפיחה (עיין שואל ונשאל חלק ט' סימן קע"ג). וחומר הנושא מבואר בשו"ת שואל ונשאל כמה פעמים, יכלה הזמן לציינם. רק לדוגמא אציין לשו"ת שואל ונשאל חלק ו' (יורה דעה סימן קד) על סירכה מסויימת שהיו כאלה בג'רבא שנהגו להקל בה וכתב: "מיום עמדי על דעתי לבבי יקד כיקוד אש, ונפשי גחלים תלהט על המנהג הזה אשר הוא נגד כל הפוסקים ונגד מרן ז"ל אשר קיבלנו הוראותיו עלינו... ואין לנו לזוז מהוראותיו אפילו כמלא נימא..." ועיין שם שלא נח ולא שקט עד שביטל המנהג ההוא.
ועיין עוד בדברי גדולי רבני ג'רבא הלא המה הגאונים רבי מרדכי אמייס הכהן, ורבי כלפון משה הכהן, ורבי רחמים חי חויתה הכהן, זכותם תגן עלינו, (בתשובתם הנדפסת בשו"ת שואל ונשאל חלק ג' סימן ר"ו), שהתאוננו מאד על שוחטי צפאקס המקילים בכמה סירכות על ידי נפיחה, וכתבו עליהם מרורות שהם מאכילי טריפות, ועל רבניהם שהקילו להם כתבו שהם מהתלים ומשחקים ביסודי הדת ומחריבים את העולם. ועוד דברים קשים. (ועיין עוד בשואל ונשאל חלק ו' סימן מ"ד שמחמירים באיזה פרט יותר ממרן).
וראה עוד בשו"ת איש מצליח כרך ב' (בשבחי המחבר אות ט"ו) שהיה הגאון איש מצליח זצ"ל מקפיד לקנות לבני ישיבתו רק בשר "חלק", מפני שהיו רובם מבני ג'רבא. והאומר שבג'רבא הקילו בזה - אין זה אלא מחוסר ידיעה. במחילת כבודו.
אמנם בעיר תונס נהגו להקל בכמה סוגי סירכות על ידי נפיחה, אך לא כמו האשכנזים שמקילים יותר (עיין בשבחי המחבר שם). אך למעשה כיום שעלו בני תונס לארץ ישראל, ברור שאסור להם להקל כאן כמנהגם בחו"ל, אלא כדעת מרן - מרא דארעא דישראל - לאכול בשר "חלק" דוקא. וידוע שגם רבני האשכנזים התאוננו על מנהגם הרע להקל בזה (כמובא ביביע אומר חלק ו' חלק יורה דעה סימן ג'). וכל שכן שאנחנו הספרדים שאסור לנו להקל בזה. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר.

שאלת המשך:

1. ומה היה מנהג לוב ומרוקו בזה?
2. האם אדם (מעדות המערב שהקלו במיעוך הסירכא) שמתארח אצל חברו והגישו לו בשר כשר ולא חלק יכול לאכול מהבשר כי אם הוא לא יאכל בעל הבית יפגע?
3. אם קיבלנו הוראות מרן איך יכול להיות שיש כל כך הרבה דברים שעושים כהרמ"א? כגון ברכה על הלל בראש חודש אי אכילת קטניות ליוצאי מרוקו? איסור נישואין מי"ז בתמוז מאיפה הגיעה השפעת אשכנז על ארצות המערב?

הרב רזיאל כהן

1. כמדומני מנהג לוב היה כמנהג ג'רבא. אמנם במרוקו היו כאלה שנהגו להקל בזה, והיו שהחמירו בדבר (עיין נתיבות המערב מנהגי איסור והיתר אות ב' עמוד 144). וכן היה מנהג תונס כנ"ל, וכל זה דוקא שם בחו"ל וכנזכר למעלה.
2. אם אינו יכול להתחמק בשום פנים ואופן, ושייך בזה כבוד הבריות, שמעתי בשם מרן ראש הישיבה נר"ו שהיקל בזה. ועיין יביע אומר חלק ה' (יורה דעה סוף סימן ג').
3. בדרך כלל לא הושפעו מהאשכנזים, אלא שנהגו כך קודם קבלת הוראות מרן. וכידוע מרן עצמו כתב בהקדמתו שבמקום שנהגו שלא כפי שפסק - ימשיכו במנהגם.

שאלת המשך:

1. דחוק מאוד לטעון שהמנהג לברך על הלל בר"ח ולא להסתפר ולהתחתן מי"ז בתמוז היה קודם קבלת הוראות מרן, למה פשוט מתבייישים להודות שיש מקומות שפשט הוראת הרמ"א, הרי ברכת הלל בר"ח זה חידוש של רבנו תם שמברכים על מנהג?
2. האם בארצות המערב היו מברכים על מנהג כגון טבילה על דם טוהר וכדומה?
3. מה נהגו באלג'יר בקשר למיעוך הסירכות?

הרב רזיאל כהן

1. חלילה לי לענות לך שקר ח"ו בגלל שאני מתבייש באמת, ואל נא תחשדני בזה.
מנהג מיעוך הסירכות במרוקו - מבואר בנתיבות המערב הנ"ל שמקורו ממגורשי קסטיליה קודם שזרח אורו של מרן.
בנוגע לברכת ההלל בראש חודש - דעת רוב ככל הראשונים שמברכים על מנהג, והרמב"ם כמעט יחיד בדעתו שלא לברך. אמנם מרן פסק כמותו, וכך פשט המנהג בארץ ישראל, אבל אין מכאן שום הוכחה כלל שאבותינו בצפון אפריקה העדיפו את פסקי הרמ"א על מרן כהשערתך. וכן ממנהגי האבלות בי"ז בתמוז אין שום ראיה לזה. ואדרבא כל ספרי גדולי הדורות של צפון אפריקה מלאים מקבלת הוראות מרן (ורק במקום שמרן לא גילה דעתו, יש שקבלו גם את הוראות הרמ"א). ותו לא מידי.
2. איני יודע מה נהגו בצפון אפריקה לגבי טבילה של דם טוהר, אך גם אם נהגו שלא לברך, שם זהו מנהג מחודש מגזירת הגאונים ואין ללמוד ממנו להלל. (ועיין בשו"ת אמרות טהורות סימן מ').
3. איני בקיא במנהגי אלג'יר. חיפשתי בספר "זה השלחן", ולא הובאו שם ענייני סירכות כלל. אך במנהגי ארג'יל (אלג'יר) הנדפסים בסוף שו"ת בית יהודה עייאש (דף קי"ד ע"א) לא הזכיר שום קולא בזה (והקולא היחידה שהזכיר שם בסירכות נגד מרן, בנויה על דברי רבם הרשב"ץ שקדם מאה שנה למרן ז"ל, ולא בגלל הרמ"א).

שאלת המשך:

אינני יודע מה נהגו בארצות המערב לגבי טבילת אשה אך אם בירכו לאחר הטבילה זה נגד דעת רי"ף רמב"ם רא"ש ראב"ד. אני יודע שדעת הבא"ח ודעת החיד"א לברך לאחר הטבילה כרמ"א, היעלה בדעתך שזה מנהג קדום קודם קבלת הוראות מרן?

הרב רזיאל כהן

אמנם לא עיינתי בדין זה. אך על כל פנים הלא לשחוק יחשב לנו לומר שהחיד"א והבא"ח קבלו הוראות הרמ"א ולא הוראות מרן. אם בכל זאת דעתם לברך על הטבילה לאחריה, ודאי טעמם ונימוקם עמם, וברור שאין ללמוד מזה באופן כללי.

שאלת המשך:

במחילה מידידי הרב בנימן שטאווי, יש טעות כפולה ומכופלת בדבריך שהושפעו ממור"ם בברכת ההלל בר"ח, שהיא חידוש של ר"ת.
1. הבית יוסף (סימן תכב) כתב "וכתב הרא"ש והר"ן שבכיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידך ראה היאך הציבור נוהגים ונהוג כן והמנהג הוא שמברכים על ההלל", ולא העיר כלום על זה!
2. אילו כדבריך שהושפעו מהאשכנזים, למה האשכנזים מברכים בין ביחיד בין בציבור (כדעת הרא"ש ור"ת הרז"ה ומור"ם) והספרדים שנוהגים לברך מברכים רק בציבור (כדעת ר"ח, ר' יצחק 'ן גיאת, רה"ג, הרי"ף ותר"י ומגיד משנה שהזכיר מרן)? (ואגב שאלה זו הבנת שדעת כל מי שמניתי היא לברך על כל פנים בציבור, ואם כן אין זה חידוש של ר"ת בלבד, וכפי שהעיר הרה"ר ר' רזיאל כהו נר"ו שכך דעת רוב הראשונים).
3. כפי שכתב הרה"ג ר' אליהו מאדאר נר"ו באמרות טהורות (שציין הרה"ג ר' רזיאל כהן נר"ו בתשובתו) אין מחלוקת על ברכה על מנהג אלא על ברכה על הלל בראש חדש. גם אשכנזים וגם ג'רבאים וגם מרוקאים לא מברכים על חיבוט ערבה וגם עירקים וחלבים ומצרים מברכים על נרות חנוכה בבית כנסת, על הדלקת נרות יוה"כ (וגם בשבת אין ברכה נזכרת בתלמוד), מקדשים ומברכים ביו"ט שני של גלויות, ועוד. ואם כבר הזכרת דם טוהר, לענ"ד דברי הרה"ג ר' אליהו מאדאר נר"ו נאמנו מאד, שיש לברך, שאם איתא שאין לברך, למה אף אחד לא ציין זאת עד שבא בעל הנוב"י (והוא היה אשכנזי ובירך על ההלל בר"ח).
4. מה שכתבת (בשאלה הקודמת) על אי אכילת קטניות ליוצאי מרוקו, כנראה כוונתך לאורז, ואינו מנהג מרוקו בלבד אלא גם טורקיה (שו"ת לב חיים ח"א סי' צב) וגם מנהג ירושלים וצפת (פקודת אלעזר סימן נא סימן ט), וכן כתב בברכי יוסף בשם מהר"י זיין, וכן בטוב עין (סי' ט אות ו) שנהגו בירושלים מרבית הת"ח ויראי ה' שלא לאכול אורז בפסח, וכ"כ בשער המפקד (הל' פסח סע' י). אמנם יש במרוקו ובעוד מקומות שלא היו אוכלים קטניות יבשות, ובג'רבא אכלו אורז ולא אכלו קטניות יבשות, והדעת מחייבת שזה מפני המציאות (שחוששים שמעורבת חיטה) ולא מהשפעה הלכתית אשכנזית.
5. איסור נישואין שהזכרת: על פי מה קבעת שהוא מנהג מרוקו? כך נהגו גם בג'רבא, בחלב, בבגדאד, וגם בתימן! והטעם פשוט, שמדין התלמוד הדבר מותר בהחלט גם בשבוע שחל בו, אלא שנהגו איסור מפני הצער על בית המקדש שחרב בעוה"ר.
6: על המנהג מיעוך הסירכות, אין זה רק מנהג תונס אלא גם מנהג תימן. וכי התימנים הושפעו מהאשכנזים גם הם?

ואם בכל דבר שעדה כלשהי נוהגים כמור"ם צריכים לומר שזאת השפעה של אשכנזים, הרי אתה צריך לומר שמה שנוהגים עתה עדות המזרח שהכהנים אינם מתחילים יברכך, או מה שנוהגים לברך שבע ברכות על ב' כוסות, ועוד, הם השפעות אשכנזיות! אלא פשוט כל דבר ועניינו...

הרב רזיאל כהן

יישר כח על הדברים הנמרצים, המיוסדים על אדני פז, וערוכים בטוב טעם ודעת.

שאלת המשך: מנהג תונס וג'רבא באכילת קטניות בפסח

הערה לגבי הדברים שנאמרו לעיל במספר 4: בג'רבא נהגו לאכול גם קטניות יבשות (וכמו שכתב הרב כלפון משה הכהן בברית כהונה מערכת א', אותיות י"ח-י"ט). בתונס נהגו לא לאכול (וכפי שכתוב בברית כהונה הנ"ל ובהערת מרן ראש הישיבה שם).

הרב רזיאל כהן

הערתך נכונה מאד , כנראה כוונת הרב הכותב הנ"ל ל"תונס" ולא לג'רבא ויישר כחך.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0