שאל את הרב
print
אא
אני מתקשה בעיון במהרש''א ובמשמרות כהונה, אם הרב יוכל לתת עצה והדרכה איך לעיין בהם? או אולי באיזה ספרים לעיין כדי להתרגל בדרך עיונם?
לדוגמא אציג לשונות שלא ברור לי פירושם ומטרתם:
א) ק''ל. ב) ויש ליישב. ג)ודוק. ד)והבן. ה)קצת קשה, ומה ההבדל בין קשה לקצת קשה?
 
 

הרב יהונתן מאזוז

תתרגל קודם כל בעיון הגמרא גרידא (מה הבין המקשן, איך תירץ התרצן, מה עיקר התירוץ, מדוע הוסיפו מלים מסויימות ועוד), ואח"כ לעיין היטב ברש"י (מה הוקשה לו ואיך תירץ, מדוע האריך בלשונו וכו'), ואז תעבור לדברי התוספות (ותעיין מדוע הקשו דוקא על רש"י (לדוגמא) ולא על הגמרא, ומה הקשר בין קושיא ב' לדבריהם הקודמים, מלבד כל מה שכתבנו בעיון הגמרא ורש"י), ואז תפנה למהר"ם שבדרך כלל מסביר את התוספות בצורה פשוטה ועיונו קל להבנה. וכשהכל יהיה בהיר לפניך, תעיין במהרש"א כפי כל הכללים הנ"ל ואחריו למשמרות כהונה, ונקוה שעתה יקל עליך העיון בהם.
ודע שבעיון כמו כל דבר, תחילתו קשה ולאחר העמל וההרגל לאט לאט ובתשומת לב, כביר תמצא ידיך. יש היום "מהרש"א הארוך" ו"מהרש"א המבואר" המבארים דבריו. אך איני יודע אם מפרשים אותו בדרך העיון או בהבנה פשטית. בכרך הראשון של משמרות כהונה בהוצאת המכון, יש שנים שלושה דיבורי מש"ך מבוארים באר היטב, כדרך הרב קהתי במשנה, ובדרך העיון האמיתי. וללמוד פירוש רש"י בעיון מה הוקשה לו וכו', יש ספר קב הישר על פרק ב' במסכת קידושין ומבאר דיבור דיבור כדרך רבותינו, ובתחילתו מבוא מקיף ומענין על דרך העיון ברש"י. (ניתן להשיגו בחנות הישיבה).
ותעיין ג"כ בספר דרכי העיון למרן ראש הישיבה שליט"א, שמביא המון דוגמאות של עיון, וכל מיני הבנות מוטעות שנובעות מטעות בעיון, ומזה תלמד איך מעיינים. גם תעיין בספרי ארים נסי על מסכתות יבמות, גיטין ופרק איזהו נשך, ובספר יברך ישראל על מסכתות פסחים, ביצה, גיטין ועוד.
ועתה אבאר המלים שציינת: א. ק"ל - בתחילת דיבור פירושו "קשה לי". ובסוף דיבור וק"ל - פירושו וקל להבין, דהיינו החידוש שכתבתי אינו עמוק אלא קל להבנה. ב. ויש ליישב - כותב מהרש"א בדרך כלל לפני תירוץ, או אחר קושיא ובלי תירוץ, וזה כאשר היישוב פשוט ואפשר להגיע אליו לבד. ויש כמה ספרים שנתחברו לבאר את ה"ויש ליישב" של מהרש"א. ג. ודוק - פירושו תדייק ותעיין בדברים כי יש צורך לעיינם היטב ואין זה קל להבנה (ועיין עוד בשאלה ותשובה מס' 6640). ד. והבן - פירושו כמו אות ג'. ה. קצת קשה - כותבים כאשר הקושיא אינה מוכרחת כל כך ואפשר לתרצה בנקל, ואילו "קשה" הוא בקושיא חזקה יותר.
 

שאלת המשך:

תודה לרב על התשובות.
1. הרב מציין שיש לשאול על הגמרא שאלות כמו מה הבין המקשן וכו' שהרב הזכיר בסוגריים, אם אפשר לתת לי דוגמואת נוספות, וכן על התוס'?
2. אני משתדל לעיין בועד לחכמים באופן קבוע וכן בספר לחם אבירים ופני יהושע, האם עצם הלימוד בהם באופן רצוף שגורם ללימוד איטי מאוד כדף לשבועיים מקדם אותי בעיון או גורם ככל הנראה להיטפש, ועדיף לעיין בהם באקראי ויותר לעיין בעצמי ורק כשאני מרגיש קושי אז לפנות לעיין בהם?

הרב אדיר כהן

1. עיון ממש קשה ללומדו דרך הכתב, אלא בתורה שבעל-פה, על ידי שמגיעים לשיעור בעיון ורואים כיצד מתנהל השיעור, ואינו דומה "תא חזי" ל"תא שמע" (ובקרוב בעז"ה נעלה לאתר סדרת שיעורים בעיון נמרץ בגמרא, על ידי שני אברכים תלמידי חכמים). ומכל מקום הרי יש לפנינו ספר דרכי העיון שבו השתדל מרן ראש הישיבה נר"ו לבאר שיטת העיון, וראה שם בפרט במאמר הראשון.
2. לימוד בספרי גדולי המפרשים בפרט אלו שנודעו בעומק עיונם חשוב מאד, ומכל מקום עיקר העיון הוא האדם על ידי עצמו בגמרא, רש"י ותוס'. וכן במהרש"א ומהר"ם. אבל להוסיף הרבה מפרשים וללומדם בעיון לפעמים הרי זה בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". והכל לפי הנושא והנשוא הזמן והענין. ואולי כדאי שיקציב לעצמו זמן רק לגפ"ת מהרש"א ומהר"ם (ואולי גם משמרות כהונה שעיונו עמוק במיוחד ודבריו קצרים מאד, ומרגלא בפומיה דחכמי ורבני ג'רבא, שאם אדם לא הבין דברי המש"ך סימן שלא עיין טוב הסוגיא). ואחר זה יקבע זמן מוגבל לשאר מפרשים, הנמצאים בועד לחכמים ושאר ספרים לפי מה שיספיק בזמן שהקציב לעצמו, שאם לא כן אין לדבר סוף.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0