תתרגל קודם כל בעיון הגמרא גרידא (מה הבין המקשן, איך תירץ התרצן, מה עיקר התירוץ, מדוע הוסיפו מלים מסויימות ועוד), ואח"כ לעיין היטב ברש"י (מה הוקשה לו ואיך תירץ, מדוע האריך בלשונו וכו'), ואז תעבור לדברי התוספות (ותעיין מדוע הקשו דוקא על רש"י (לדוגמא) ולא על הגמרא, ומה הקשר בין קושיא ב' לדבריהם הקודמים, מלבד כל מה שכתבנו בעיון הגמרא ורש"י), ואז תפנה למהר"ם שבדרך כלל מסביר את התוספות בצורה פשוטה ועיונו קל להבנה. וכשהכל יהיה בהיר לפניך, תעיין במהרש"א כפי כל הכללים הנ"ל ואחריו למשמרות כהונה, ונקוה שעתה יקל עליך העיון בהם.
ודע שבעיון כמו כל דבר, תחילתו קשה ולאחר העמל וההרגל לאט לאט ובתשומת לב, כביר תמצא ידיך. יש היום "מהרש"א הארוך" ו"מהרש"א המבואר" המבארים דבריו. אך איני יודע אם מפרשים אותו בדרך העיון או בהבנה פשטית. בכרך הראשון של משמרות כהונה בהוצאת המכון, יש שנים שלושה דיבורי מש"ך מבוארים באר היטב, כדרך הרב קהתי במשנה, ובדרך העיון האמיתי. וללמוד פירוש רש"י בעיון מה הוקשה לו וכו', יש ספר קב הישר על פרק ב' במסכת קידושין ומבאר דיבור דיבור כדרך רבותינו, ובתחילתו מבוא מקיף ומענין על דרך העיון ברש"י. (ניתן להשיגו בחנות הישיבה).
ותעיין ג"כ בספר דרכי העיון למרן ראש הישיבה שליט"א, שמביא המון דוגמאות של עיון, וכל מיני הבנות מוטעות שנובעות מטעות בעיון, ומזה תלמד איך מעיינים. גם תעיין בספרי ארים נסי על מסכתות יבמות, גיטין ופרק איזהו נשך, ובספר יברך ישראל על מסכתות פסחים, ביצה, גיטין ועוד.
ועתה אבאר המלים שציינת: א. ק"ל – בתחילת דיבור פירושו "קשה לי". ובסוף דיבור וק"ל – פירושו וקל להבין, דהיינו החידוש שכתבתי אינו עמוק אלא קל להבנה. ב. ויש ליישב – כותב מהרש"א בדרך כלל לפני תירוץ, או אחר קושיא ובלי תירוץ, וזה כאשר היישוב פשוט ואפשר להגיע אליו לבד. ויש כמה ספרים שנתחברו לבאר את ה"ויש ליישב" של מהרש"א. ג. ודוק – פירושו תדייק ותעיין בדברים כי יש צורך לעיינם היטב ואין זה קל להבנה (ועיין עוד בשאלה ותשובה מס' 6640). ד. והבן – פירושו כמו אות ג'. ה. קצת קשה – כותבים כאשר הקושיא אינה מוכרחת כל כך ואפשר לתרצה בנקל, ואילו "קשה" הוא בקושיא חזקה יותר.