שאל את הרב
print
אא
בתהלים מזמור י"ד פסוק ד': הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כָּל-פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם יְ֝הוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ: כיצד יש לבטא את שתי המילים: אֹכְלֵ֣י, אָ֣כְלוּ? באיזה מהם האות כ' בשווא חטף?

הרב אמיר דאדוואנד

מה זה שוא חטף? אולי כוונתך לחטף פתח, ואתה שואל לפי המסורת שבלשון אכילה מבטאים את הכ"ף בחטף פתח.
ובכן, "אכלי" - יש לבטא בשוא נע רגילה (כמנהג העולם) כדי שלא תתחלף באוכָלי. ו"אכלו" יש לבטא בחטף פתח.

שאלת המשך:

אבל ראיתי באתרכם את מרן ראש הישיבה הרב מאיר מזוז שליט"א קורא את פרשת בא. כשהגיע הרב לפרק י"ב פסוק י"א הסביר הרב את מנהגינו לקרוא את האות כ' בחטף פתח אם הטעם באות ל'. ואכן פה בפסוקים ז-יא מוזכר השורש א.כ.ל 5 פעמים ובכולם הטעם באות ל'.
והנה פה בתהלים י"ד במילה אָ֣כְלוּ הטעם נמצא באות א' ולא באות ל. האם זה יוצא מהכלל או שמא אני טועה?

הרב אמיר דאדוואנד

שאלה יפה שאלת!
ההסתכלות היא על המלה במקורה ולא על הצד שהיא מופיעה בפסוק.
כלומר, המלה "אכלו" במקורה מוטעמת בלמ"ד, ולכן הכ"ף מתבטאת בחטף פתח. אמנם בפסוק הטעם "ברח" לאל"ף מחמת המלה "לחם" שבאה אחר כך (וזהו הנקרא מלעיל 'נסוג אחור' שהוא מלעיל לא טבעי).

שאלת המשך:

הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כָּל-פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם יְ֝הוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ:
מדברי הרב: "אכלי" יש לבטא בשוא נע רגילה כדי שלא תתחלף באוכָלי.
האם יש עוד פעלים שיוצאים מהכלל ונקראים כמנהג העולם?
ומה לגבי לשון "ברכה", האם גם פה יש יוצא מהכלל? האם יש מילים שכתובות ר' בשוא נע וצריך לבטא אותה בשוא נע?

הרב אמיר דאדוואנד

1. ולמצרים "האוכלים" איתו לבדם (פרשת מקץ) - קוראים את הכ"ף בשוא נע שלא יתחלף בקמץ.
2. לגבי לשון ברכה אין יוצא דופן רק בספר דניאל "ברכת", והסיבה היא כי בארמית השוא שאחרי תנועה גדולה בדרך כלל הוא נח לגמרי. ועיין בתיקון סופרים איש מצליח ב"מודעא רבא" שכתב מרן ראש הישיבה שליט"א.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0